מריקה ושטיפה


מריקה ושטיפה: רחיצת כלי מתכת שנתבשלו בהם קרבנות.


נאמר בתורה לגבי קרבן החטאת: "וכלי חרש אשר תבושל בו - ישבר, ואם בכלי נחושת בושלה - ומורק ושוטף במים"[1]. מקרבן חטאת למדים חז"ל לשאר הקרבנות, שיש חובת מריקה ושטיפה לכלים שהקרבנות נתבשלו בהם[2]. זאת, כדי להוציא מן הכלי את הטעם הבלוע בו[3]. כן למדים חז"ל, שאין הכוונה דווקא לכלי נחושת, אלא הוא הדין לשאר כלי מתכות[4].

המריקה והשטיפה: 'מריקה' נעשית במים חמים, ו'שטיפה' נעשית במים צוננים[5]. המריקה נעשית "כמריקת הכוס" – דהיינו, מבפנים, בניגוד לשטיפה, שהיא נעשית מבחוץ[6]. יש המפרשים את הביטוי "כמריקת הכוס", שאין צורך שהממרק ידקדק במריקה להסיר כל סימן הנמצא בכלי[7]. המריקה והשטיפה נעשות דווקא על ידי מים, ולא במשקה אחר[8].

מריקה ושטיפה

בתמונה נראה אדם שוטף כלי מתכת במים. פעולה זאת נקראת 'שטיפה', הן בגלל שמדובר בשטיפה מבחוץ, והן בגלל שהדבר נעשה במים צוננים. מאידך גיסא, שטיפת כלי מתכת מבפנים במים חמים נקראת 'מריקה'.

[1] ויקרא ו, כא.

[2] זבחים פב, א; רמב"ם מעשה הקרבנות ח, יד. אמנם, לדעת רבי שמעון במשנה בזבחים צה, ב. קדשים קלים אינם טעונים מריקה ושטיפה.

[3] רש"י ויקרא שם.

[4] תורת כהנים צו פרשה ג ז, ב; רמב"ם שם ח, יא – ומבאר החזקוני על התורה שם, כי הכתוב דבר בהווה.

[5] זבחים צז, א; רמב"ם שם ח, יב – כדעת חכמים, ואילו לדעת רבי שם, שניהם בצונן.

[6] רש"י זבחים צו, ב על פי המתואר בכוס של ברכה בברכות נא, א. ובמלבי"ם לויקרא שם כתב שאין הלכה כן, ודברים אלו נאמרו רק בשיטת רבי.

[7] פירוש המשנה לרמב"ם זבחים יא, ח.

[8] זבחים צו, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות ח, יב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש