מקדש יחזקאל


מקדש יחזקאל: תבנית מקדש שראה יחזקאל בחזון, וחלקים ממנו נקבעו בבנין הבית השני וכך בשלישי.

בעשרים וחמש שנה לאחר גלות יחזקאל לבבל, ראה הנביא בחזון את ארץ ישראל העתידית והמקדש העתידי. בעניין זה מובאת ביחזקאל נבואה ארוכה ומפורטת אודות צורתה של ארץ ישראל בעתיד, ובמיוחד מראה המקדש לעתיד לבוא. נבואה זו אינה מבוארת די הצורך, כיון שיש בה ביטויים מליציים בלשון מיוחדת, לפיכך רבו הפירושים אודותיה[1]. חלק מן הדברים נתפרשו על ידי חז"ל, ושולבו בתכנית הבניין של הבית השני, וחלק עתידים למצוא את פתרונם לעתיד לבוא.

נבואת יחזקאל על המקדש ופישרה: כאשר עלו אנשי כנסת הגדולה ארצה בתחילת ימי הבית השני, חזרו ובנו את הבית על פי תכנית הבית הראשון, וכפי שמצאו את יסודות הבית שחרב והקימו את הכתלים על מקומם מחדש[2]. חלק מן הגולים עוד זכרו את מראה הבית בטרם גלו, כן היו ביניהם הנביאים חגי זכריה ומלאכי, שהעידו על מבנה הבית הראשון כפי שראו בעיניהם[3]. אמנם הגולים שעלו מבבל, שמעו את נבואת יחזקאל, אולם מאחר שלא הבינו את כל פרטיה, בנו את בנין הבית השני כדוגמת הבית הראשון, ובאשר לפרטים שונים שהבינו מתוך תכנית הבית שבנבואת יחזקאל, אלה שולבו בתכנית הבית שהוקם בזמנם מחדש. תכנית הבית שנבנה על ידי עולי בבל, היא הנקראת בלשון התלמוד 'בית שני', והיא המתוארת במסכת מידות, כתכנית שיש לבנות על פיה גם את הבית השלישי, שיבנו ישראל במהרה בימינו.


מקדש יחזקאל – פרטי המבנה

א. 'הגיזרה', כלומר ההיכל.

ב. 'האריאל' – המזבח המוגדל.

ג. כותל החצר הפנימית - מידותיה מאה אמה על מאה אמה.

ד. 'אולם השער' - כמין בית שער המשמש מבוא לשערי העזרה.

ה. ה'חצרות הקטורות' – לשכות ללא גג - בזויות החצר החיצונה, שם מבשלים את בשר הקרבנות.

ו. כותל החצר החיצונה, שממנה והלאה חצר הר הבית.

פרטים מנבואת יחזקאל ויישומם ב'בית שני': יש דברים במקדש יחזקאל, שהיו מובנים לאנשי כנסת הגדולה, ופרטים אלו שולבו בבנין הבית השני, כמתואר במסכת מידות. והם: א. החצר החיצונה ובה ארבע לשכות 'קטורות', כלומר, לשכות שיש בהן תקרה ופתח במרכזה להוצאת העשן, כדברי הפסוק: "בארבעת מקצועות החצר, חצרות קטורות, ארבעים אורך ושלשים רוחב, מדה אחת לארבעתם – מהוקצעות"[4]. ב. במקדש יחזקאל נזכר – 'השער הסגור'. כלומר, היו שני פתחים משני צידי שער הכניסה המרכזי להיכל, ולפי נבואת יחזקאל נשאר הפתח הדרומי תמיד כשהוא סגור, ככתוב: "ויאמר אלי ה', השער הזה סגור יהיה לא יפתח, ואיש לא יבוא בו כי ה' אלהי ישראל בא בו"[5]. ג. עולי בבל הגדילו את שטח המזבח מעשרים אמה בתקופת שלמה, למזבח רחב, שמידותיו עשרים וארבע אמות על עשרים וארבע אמות. זאת, על פי נבואת יחזקאל, ככתוב: "והאריאל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב, רבוע אל ארבעת רבעיו"[6]. חלק ממידות המזבח נמדדות באמה בת חמשה טפחים, אף זאת על פי יחזקאל: 'אמה אמה וטופח... וזה גב המזבח'[7]. ד. דלתות שער הכניסה להיכל נעשו בימי בית שני על פי נבואת יחזקאל כמובא במשנה: "בתוך הפתח היו עומדות [הדלתות] וכמין איצטרמיטה היו, ונקפלות לאחוריהן - אלו שני אמות ומחצה, ואלו שני אמות ומחצה"[8].


חצרות קטורות – לשכת הנזירים

לשכה זו הנראית בציור היא לשכת הנזירים, שם בישלו את קרבנו. החצר נבנתה במקדש על פי נבואת יחזקאל, ונקבעה בזוית דרומית מזרחית של עזרת נשים. חצרות אלו היו 'קטורות', כלומר, שהעשן של בישול הקרבן מקטר ועולה מן הלשכה כלפי מעלה אל השמים הפתוחים.

השינויים במקדש יחזקאל תואמים באופן יחסי את המשכן:

שאלה: מקדש יחזקאל שונה בצורתו באופן מהותי מצורת הבית השני, יש לשאול, אפוא, איך ניתן לשנות את צורת הבית, הרי מקרא מפורש הוא: "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל"[9], ולמדו חז"ל[10], שאין לשנות את מידות הבית?

תשובה: כבר כתבו הראשונים[11], שיש מקום לשינויים במבנה הבית, אך בתנאי שיהיו תואמים באופן יחסי למידות הבסיסיות של המקדש. אכן במקדש יחזקאל המידות השתנו אך באופן יחסי.

ההיכל: אורך הבית ורוחבו מאה אמה כמו הבית השני, ככתוב: "ומדד את הבית - אורך מאה אמה... ורוחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה"[12].

המזבח: כאמור לעיל המזבח המתואר ביחזקאל הוגדל ביחס למזבח בימי שלמה, מריבוע של עשרים אמה לריבוע של עשרים וארבע אמות, כלומר, הגדלה באופן יחסי.

החצר הפנימית: חצר המקדש – העזרה אשר שם המזבח, הוגדלה באופן יחסי פי ארבע משטח חצר המשכן, שנאמר בה: "ורוחב חמישים בחמישים", ולמדו חז"ל שהחצר המזרחית שלפני אהל מועד אלו מידותיה[13]. ואילו במקדש יחזקאל נאמר: "וימוד את החצר, אורך מאה אמה, ורוחב מאה אמה - מרובעת והמזבח לפני הבית"[14], נמצא ששטח החצר מאה אמה על מאה אמה.

הר הבית: שטח הר הבית האמור במשנה הוא חמש מאות אמה על חמש מאות אמה[15], ואילו במקדש יחזקאל שטחו מגיע לשלשת אלפים אמה על שלשת אלפים אמה, ומבואר בפרשנים, שבכך הוגדל שטח הר הבית באופן יחסי פי שלושים ושש[16].

ההבדלים במבנה בין הבית השני למקדש יחזקאל:

ההבדלים בין מקדש יחזקאל לבין מידות המשכן ומקדש שלמה, אינם בדברים עקרוניים ומהותיים, כמו ההיכל והמזבח, אלא בתוספות והשלמות על המבנה העיקרי.

העזרה המקודשת: כאמור לעיל יש שינוי בין חצר העזרה של ימי בית שני, לחצר הנזכרת במקדש יחזקאל, כלומר, בימי הבית השני גודל העזרה היה מאה ושמונים ושבע אמות על מאה שלושים וחמש אמה, ואילו במקדש יחזקאל שטח העזרה – 'החצר הפנימית', שטחה מאה על מאה אמה, כשהיא משתרעת מן ההיכל ומזרחה ובמרכזה המזבח[17].

עזרת נשים: בימי הבית השני היתה חצר כעין מבואה לעזרה המקודשת, הנקראת 'עזרת נשים', שגודלה מאה ושלושים וחמש אמה על מאה ושלושים וחמש אמה. במקדש יחזקאל לעומת זאת, קיימת 'חצר חיצונית' המקיפה את ההיכל והעזרה הפנימית, מצפון ממזרח ומדרום, והראשונים מכנים חצר זאת בשם 'עזרת נשים'[18].

שערי העזרה: שערי הכניסה לעזרה בבית שני, נזכרים בגודלם והיו גבוהים עשרים אמה ורחבם עשר אמות. לעומת זאת במקדש יחזקאל מתואר, כי קיימים במקדש 'אולמות' בכניסה לחצר הפנימית והחיצונה. 'אולם' זה פירושו, כמין בית שער, המשמש מבוא אל הפתח עצמו. לצד אולמות אלה היו תאים מצד מזרח, צפון ודרום[19].

הלשכות: בבית שני, היו ארבע לשכות הבנויות בעזרת נשים בגודל ארבעים על ארבעים אמה, ונבנו בארבע זויות של עזרה זו. לעומת זאת, הלשכות הנזכרות ביחזקאל גודל כל אחת שלושים על ארבעים אמה, ונקראות - "בית המבשלים", שם מבשלים את בשר הקרבנות השונים לאכילת הכהנים ולאכילת העם[20]. במקדש יחזקאל לשכות אלו נמצאות בזויות החצר החיצונה.

לשכות לאכילת קדשים: במקדש יחזקאל נזכר כי, סביב ההיכל קיימות לשכות לאכילת קדשים בגודל חמישים על מאה אמה[21].

בית המטבחיים: בבית שני בית המטבחיים היה צפונית למזבח, ובמקדש יחזקאל בית המטבחיים היה בתוך אולם הכניסה הצפוני לעזרה, ובו שולחנות מסודרים לשחיטה ולהנחת הכלים[22].

התאים: בבית שני היו שלושים ושמונה תאים בכתלי ההיכל, ובמקדש יחזקאל רק שלושים ושלשה תאים[23].

אמה טרקסין: בבית שני עובי הקיר המבדיל בין הקודש לקדש הקדשים היה אמה. במקדש יחזקאל עובי הקיר שתי אמות, והפתח הקבוע בו רוחבו שבע אמות[24].


בגדי כהונה במקדש יחזקאל

בין ההלכות שנאמרו ביחזקאל אודות הכהנים במקדש לעתיד לבוא, נאמר, שתהיה לבגדי הכהונה שלהם מעלה מיוחדת וקדושה מיוחדת. וכשירצו הכהנים לצאת אל העם, יפשטו את בגדי הכהונה שעבדו בהם ויניחו בלשכה (ראה ציור) כדי שבגדי הכהונה לא יבואו במגע עם בגדי העם.

המילואים בעת חנוכת המקדש על פי נבואת יחזקאל: הנביא יחזקאל ניבא שישראל יקיימו את חנוכת המזבח - "בראשון באחד לחודש", כלומר, בראש חודש ניסן שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידים להגאל. ביום זה בו ישלימו ישראל את המקדש, יביאו פר בן בקר לחטאת על המזבח החדש[25]. לאחר מכן במשך שבעה ימים יקריבו ישראל שעיר עזים לחטאת ועוד פר ואיל לעולה[26]. נחלקו חכמים בתלמוד מה פישרם של קרבנות אלה: לדעת רבי יוחנן פרשה זו סתומה ואליהו עתיד לדורשה, ואילו לדעת רב אשי, פרשה זו נאמרה לימי עזרא, שבהם הקריבו קרבנות כפי יכולתם באותה שעה[27]. להלכה כתבו הראשונים, שאין לשנות מן האמור בתורה, אלא אם יבוא משיח - יקריב קרבנות מיוחדים לתקופתו – כמבואר ביחזקאל. ואם יבנו ישראל מקדש בטרם יבוא משיח, יקריבו כפי יכולתם וכבימי עזרא[28].

יחזקאל מפרש הלכות מיוחדות בבית שלישי: יש הלכות שנאמרו למשה בעל פה אך לא נכתבו במפורש בתורה, ובא יחזקאל ופירש אותן בפסוק מפורש. לדוגמה: מה שנכתב בספר יחזקאל: "כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי"[29], מכאן, שכהן ערל אסור לעבוד במקדש, ואם עבד - חילל את העבודה ולוקה[30]. להלן הלכות אחרות הנזכרות ביחזקאל ונאמרו לקיימן בעתיד. האחת - בני צדוק הכהנים, דווקא הם ישרתו על גבי המזבח, ואילו כהנים ולויים שעבדו לעבודה זרה, יקבלו עבודות משניות בחשיבותן[31]. השניה - בבית שלישי תהיה הקפדה על בגדי הכהנים, ויהיו הבגדים בקדושה יתירה ובמעלה יתירה, ויצטרכו הכהנים להקפיד שבגדיהם לא יגעו בבגדי העם, לפיכך יפשטו אותם בצאתם מן העזרה ויניחום בלשכה[32]. השלישית - בבית שלישי תהיה הקפדה על תספורת הכהנים, שתהיה כתספורת כהן גדול, וכתספורת בן אלעשה[33]. הרביעית - לעתיד לבוא ימלאו הכהנים את יעודם גם בתחום הוראת התורה לישראל, כמו כן יתמנו לשופטים, ואליהם יעלו ישראל למשפט בישיבתם יחד עם שאר זקני הסנהדרין, ככתוב: "ואת עמי יורו בין קודש לחול, ובין טמא לטהור יודיעום. ועל ריב המה יעמדו למשפט, במשפטי ישפטוהו"[34].

מעולם הלכה

האם בית שלישי יבנה על פי תכנית מקדש יחזקאל?

שאלה: לכשיבנו ישראל את הבית השלישי במהרה, האם חובה לבנותו בצורת מקדש יחזקאל?

תשובה: כבר כתבו הראשונים, שהבית השני שנבנה על ידי אנשי הכנסת הגדולה הכיל בקרבו פרטים ששולבו בו מתוך מקדש יחזקאל, אולם לא כל פרטי מקדש יחזקאל שולבו, שכן יש פרטים רבים שלא נתפרשו להם. לאור האמור, לכשיבנו ישראל את הבית השלישי במהרה, יבנו אותו במתכונת הבית השני, שיש בו שילוב בין בית ראשון שנבנה על יד שלמה ובין המקדש האמור ביחזקאל. כך כתבו הראשונים להלכה: "בנין שבנה שלמה - כבר מפורש במלכים[35]. וכן בנין העתיד להבנות [אף הוא מפורש במלכים]. אף על פי שהוא כתוב [בצורה שונה] ביחזקאל - אינו מפורש ומבואר. ואנשי בית שני, כשבנו בימי עזרא, בנוהו כבנין שלמה, ו[הוסיפו בו] מעין דברים המפורשים ביחזקאל"[36]. להלכה נקבעה התוכנית המשולבת שהיתה בבית שני, כתכנית לפיה יבנו ישראל את הבית השלישי[37]. וכתבו הראשונים, שמשום כך כתב רבי יהודה הנשיא את מסכת מידות בה שולבו פרטים מתוך מקדש יחזקאל, ש"אין ענינה [של המסכת] אלא סיפור מידת המקדש וצורתו והיאך בנינו. והתועלת בכך, שכשיבנה - לשמור בו אותה צורה ואותו היחס, כי אותו היחס מאת ה', כמו שאמר: 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל'"[38], בכלל זה יש לשמור את פרטי מקדש יחזקאל כפי שנקבעו במבנה הבית השני. מובן מאליו, שאם יבוא נביא בעתיד ויסביר פרטים ממקדש יחזקאל, אשר טרם נתפרשו על ידי אנשי כנסת הגדולה, ניתן יהיה לשלבם בבית שלישי על פי הכללים שנדונו לעיל.

[1] עיין רש"י, תוספות יום טוב, רמח"ל בספרו 'משכני עליון', הגר"א, מלבי"ם, רד"ק ועוד.

[2] זבחים סב, א.

[3] זבחים שם.

[4] יחזקאל מו, כב. משנה מידות ב, ה.

[5] יחזקאל מד, ב. משנה תמיד ג, ז. רמב"ם בית הבחירה ד, ו.

[6] יחזקאל מג, טז. מידות ג, א. מנחות צז, ב. רמב"ם בית הבחירה ב, ה.

[7] יחזקאל מג, יג. עירובין ד, א.

[8] מידות ד, א.

[9] דברי הימים א, כח, יט.

[10] זבחים סב, א.

[11] רמב"ם הקדמה לפירוש המשנה.

[12] יחזקאל מא, יג.

[13] שמות כז, יח; וערובין כג, ב.

[14] יחזקאל מ, מז.

[15] מידות ב, א.

[16] משנה מידות ב, א. וראה יחזקאל מב, כ; ברש"י.

[17] יחזקאל מ, מז.

[18] יחזקאל מ, יט – כז. רש"י מ, ו.

[19] יחזקאל מ, טו. מ, כ – כב.

[20] יחזקאל מו, כא – כד.

[21] יחזקאל מב, א – יג, וראה שם יג, ברד"ק.

[22] יחזקאל מ, לט – מא.

[23] יחזקאל מא, ו. תוספות יום טוב ורמח"ל.

[24] יחזקאל מא, ג – ד.

[25] יחזקאל מה, יח; וראה ברד"ק שם.

[26] יחזקאל מה, יח – כה.

[27] מנחות מה, א.

[28] רמב"ם מעשה קרבנות ב, יד. עיין במשנה למלך שם. וראה ערך 'חנוכת בית שלישי'.

[29] יחזקאל מד, ט.

[30] תענית יז, ב. רמב"ם ביאת מקדש ו, ח.

[31] יחזקאל מד י – יד.

[32] יחזקאל מד, יט; וברש"י שם.

[33] סנהדרין כב, ב.

[34] יחזקאל מד, כג. עיין שם, שנזכרו ביחזקאל הלכות נוספות.

[35] מלכים א, ו – ח.

[36] רמב"ם בית הבחירה א, ד.

[37] ראה רמב"ם בפירוש המשנה למידות, וכן בהלכות בית הבחירה, שם הביא את תכנית מקדש שלמה, שם שולבו פרטים מתוך מקדש יחזקאל.

[38] הקדמת הרמב"ם למשנה.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il