מראות הצובאות


מראות הצובאות: מראות נחושת שנדבו בנות ישראל לעשיית הכיור.

נאמר בתורה: "ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת, במראות הצבאות אשר צבאו פתח אהל מועד"[1]. כיור* הנחושת נעשה על ידי תרומה מיוחדת שתרמו הנשים במדבר, והביאו את מראות הנחושת שבידן אל משה.

'צובאות' – פירוש המושג: בדברי חז"ל מצינו, שדרשו את המושג 'צובאות' מלשון 'צבא', שבזכות המראות נתרבו ישראל במצרים לצבאות ה'[2]. בפרשנים הסבירו בדרך הפשט, שהנשים היו מתקבצות למשכן, וצובאות בקהל רב[3] אל פתח אוהל מועד לתפילה ולעבודת ה'[4].


המראות הצובאות במשכן

בציור נראות נשים אשר צבאו על המשכן לתפילה, והביאו עמן מראות נחושת כתרומה למשכן ולהשלמת כיור הנחושת.

מראות הנחושת – תרומה לכיור: הנחושת לכיור לא נלקחה מן התרומה הכללית למשכן, אלא מתרומה מיוחדת, ממראות הנחושת שהביאו הנשים[5]. שכן בימי קדם המראות היו עשויות נחושת קלל שהיא נחושת מלוטשת ומבריקה. באמצעות מראות הנחושת הללו היו הנשים מתקשטות, ולמרות החשיבות שלהן ויתרו עליהן הנשים והביאו אותן נדבה לעשיית הכיור. יש מן המפרשים שכתב, שהיה ציווי מיוחד על עשיית הכיור ממראות הנשים דווקא, שכן, ממי הכיור היו משקים את האשה הסוטה[6], ועל ידי שהיו הנשים במקדש רואות את המראות שעל הכיור היו נזכרות בפרשת סוטה[7] ומתאמצות במצוות הצניעות ונשמרות מן החטא. יש מן האחרונים שכתב, שקבעו את המראות בכיור משום צניעות, וכדי שהכהן יוכל לראות דרך הראי את האשה המביאה קרבן ויוכל לכוון לשם קרבנה[8].

מן המדרש

המראות הצובאות העמידו את צבאות בני ישראל במצרים


"אתה מוצא, בשעה שהיו ישראל בעבודת פרך במצרים גזר עליהם פרעה שלא יהיו ישנים בבתיהן... מה היו בנות ישראל עושות? יורדות לשאוב מים מן היאור והקב"ה היה מזמין להם דגים קטנים... והולכות לשדה ומאכילות את בעליהן... משהיו אוכלין ושותין, נוטלות המראות ומביטות בהן עם בעליהן; זאת אומרת אני נאה ממך, וזה אומר אני נאה ממך, ומתוך כך היו פרין ורבין והקב"ה פוקדן לאלתר... יש אומרים ששה בכרס אחד... שנאמר: 'פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד'... וכל המנין הזה מן המראות... ומתוך הפרך העמידו כל הצבאות... כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לעשות את המשכן... אמרו הנשים: מה יש לנו ליתן בנדבת המשכן! עמדו והביאו את המראות... כשראה משה אותן המראות זעף בהן... אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה... המראות האלו הן העמידו כל הצבאות הללו במצרים, טול מהן ועשה מהן כיור נחשת וכנו לכהנים, שממנו יהיו מתקדשין הכהנים" (תנחומא פקודי ט).

ראי נחושת בן אלפיים שנה

בתמונה נראה ראי עשוי נחושת שנמצא ב'מערת האיגרות' במדבר יהודה. במערה זו הסתתרו לוחמי בר כוכבא וביניהם אשה בשם 'בבתא', אשר הביאה עמה למערה כלים יקרים שונים, וביניהם ראי זה העשוי נחושת קלל. הראי הונח בין שני משטחי עץ (ראה משטח מעוגל בתמונה) כדי לשמור על הנחושת המבריקה מסריטות ופגימות.

[1] שמות לח, ח.

[2] ראה להלן 'מן המדרש'.

[3] רמב"ן שם.

[4] תרגום אונקלוס שם; תרגום יונתן שם; אבן עזרא שם.

[5] רש"י שם; ספורנו שם. וראה שמות לח, כט - לא שאין מוזכר הכיור בפירוט הדברים שבאו מתרומת הנחושת הכללית.

[6] רמב"ן שם.

[7] רבנו בחיי, חזקוני ופירוש הרא"ש שם.

[8] תורה שלמה שם.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il