מקדש בידי אדם - שיטת רש"י


מקדש בידי אדם - שיטת רש"י: קביעתו של רבן יוחנן בן זכאי, ש'מהרה יבנה המקדש'* - בידי אדם - היא גם שיטת רש"י.

מסקירת פירוש רש"י למקרא ולתלמוד מתברר, כי שיטת רש"י עקבית, היינו: מקדש ייבנה בידי אדם. כך כתב בעשרות מקומות בפירושו. אמנם יש תלמידי חכמים הטוענים, כי 'שיטת רש"י' היא, שהמקדש יבנה בידי שמים, אך אמירה זו אינה עולה בקנה אחד עם שיטתו הכללית בפירושיו[1]. להלן סידרה ארוכה של מקורות ברש"י, שם כתב, שבית שלישי ייבנה בידי אדם. זאת, למעט סוגיא אחת בתלמוד, שם חרג רש"י משיטתו, וכתב, שמקדש 'יגלה משמים'[2].

רש"י בפירושו לתורה ולנביאים: להלן מקורות מתוך פירושו של רש"י לתורה ולנביאים, שם קבע כי בית המקדש לעתיד ייבנה בידי אדם:

א. מצות המקדש וכליו תיעשה לדורות כפי שראה משה בהר: בעניין מצות בניין המקדש נאמר: "ועשו לי מקדש... וכן תעשו"[3]. וכתב רש"י, שכך היא המצוה - "לדורות! אם יאבד אחד מן הכלים, או כשתעשו לי כלי בית עולמים... כתבנית אלו תעשו אותם". "תעשו" פירושו - בידים. רש"י למד את שיטתו מגמרא מפורשת, האומרת, שהמילים "וכן תעשו" באו ללמד הלכה: כך בדיוק תעשו - "את תבנית כל כליו... כאשר אתה מראה בהר", וזאת, לדורות עולם[4].

ב. נבואת יעקב: בימות המשיח יבנו ישראל את המקדש: רש"י מפרש את ברכת יעקב ליהודה - "אוסרי לגפן עירו" כדלהלן: "אונקלוס תרגם במלך המשיח... 'עירה' - זו ירושלים. 'שורקה' - אלו ישראל"[5], כלומר, דעת רש"י כדעת התרגום האומר: "יסחר ישראל לקרתיה עמא יבנון היכליה", היינו: 'יקיפו ישראל את עירו, העם יבנו את היכלו', ונתנבא יעקב, שישראל יבנו בעתיד את ירושלים ואת ההיכל[6].

ג. נבואת ישעיה: בנין המקדש בידי ישראל בסיוע נוכרים: נבואת ישעיה מבוארת על ידי רש"י, שישראל יבנו מקדש בעתיד בידי אדם, ואף ישתפו את הנוכרים בבניין ירושלים בעתיד, ככתוב: "ובנו בני נכר חומותיך"[7]. עוד פירש רש"י, שהנכרים יביאו עצים מיער הלבנון לבניין הבית בעתיד וכדברי ישעיה: "כבוד הלבנון אליך יבוא; ברוש תדהר... לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד"[8].

ד. נבואת ירמיהו: נבואת ירמיה אף היא מפורשת על ידי רש"י, שבנין ירושלים והמקדש יהיה בידי אדם: "כי הנה ימים באים... ושבתי את שבות עמי ישראל... ומשכנותיו [החרבות] ארחם, ונבנתה עיר על תילה וארמון [המקדש] על משפטו ישב"[9].

ה. נבואת יחזקאל: הנביא יחזקאל אף הוא מצוה את ישראל לבנות מקדש בתכנית מפורטת, באומרו: "הגד את בית ישראל את הבית... ומדדו את תכנית... צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו... וישמרו את כל צורתו... ועשו אותם"[10]. וכתב רש"י: "'ומדדו את... חשבון הבנין... וגבול הבנין... מלפניו ועד אחריו... תאיו ולשכותיו... ילמדו ענייני המדות מפיך, שידעו לעשותם לעת קץ"[11]. ברור מדבריו, שמקדש יחזקאל – המקדש השלישי – יבנה בידי אדם.

ו. נבואת הושע: הנביא הושע מתנבא: "אחר ישובו בני ישראל וביקשו את ה'''[12]. מפרש רש"י: "'אחר' – ימי הגולה, 'ישובו בני ישראל'... ובקשו את ה'... זה בית המקדש... 'ופחדו אל ה' ואל טובו' - זה [בניין] בית המקדש"[13]. כך גם פירש רש"י פסוק זה בתלמוד: "'אחר ישובו בני ישראל' - לבית המקדש"[14].

ז. נבואת זכריה: הנביא זכריה מתנבא אף הוא, שבניין המקדש יהיה בידי אדם, וכלשון הנבואה: "כה אמר ה'... הנה איש צמח שמו... ובנה את היכל ה'. והוא יבנה את היכל ה'... וישב ומשל על כסאו"[15], כלומר, בניין המקדש יהיה על ידי 'איש' בשר ודם, וכך מפרש רש"י: "יש פותרים אותו - בדברי חז"ל - במלך המשיח"[16].

ח. נבואת מלאכי: הנביא מלאכי אומר בנבואתו, כי המשיח יבוא אל המקדש הבנוי בידי אדם, ככתוב: "כי פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים, ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא"[17], פשטות המילים "אל היכלו", כמו שמסביר הרמב"ם, שמלך המשיח יבוא אל ההיכל והמקדש הבנוי על ידי ישראל בירושלים[18], וכך נראה מדברי רש"י[19].

ט. רש"י לקהלת: הקב"ה ישלם שכר מיוחד לבוני הבית השלישי: בספר קהלת מעלה רש"י על נס את מי שתורם כסף לבית המקדש השלישי שייבנה בידי אדם. אלו דבריו: "'ויתרון ארץ בכל הוא' - בכל דבר עושה ה' שליחותו ליפרע, ואפילו על ידי יתושין - כדרך שעשה לטיטוס... הקב"ה נעשה פועל לציון ליתבע עלבונה ממחריבה [מטיטוס] ולשלם שכרה לבוניה [לישראל הבונים את המקדש שהחריב טיטוס]. 'אוהב כסף לא ישבע כסף' - אוהב מצוות לא ישבע מהן, [וצריך שתהא לו] מצוה מסויימת וניכרת, כגון בנין בית המקדש... במדרש". היינו: הקדוש ברוך הוא ישלם שכר למי שיבנה את בית המקדש השלישי, לאחר שבית שני חרב על ידי טיטוס[20].

י. רש"י - והאמונה בדברי הנביאים: אחד מעיקרי האמונה הוא, שנצטוו ישראל להאמין בדברי הנביאים, ו"שכל דברי הנביאים אמת"[21] – וכך מברכים ישראל בהפטרת הפרשיות: "ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם!" לדעת רש"י, אדם מישראל עתיד לתת את הדין אם היה פגם באמונתו זו, כדברי הגמרא: "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו:... צפית לישועה?" ומפרש רש"י: "צפית לדברי הנביאים?" נמצא, שדעת רש"י היא שחובה להאמין בדברי הנביאים דלעיל שמקדש יבנה בידי אדם, ואם לא האמין - עתיד לתת את הדין.


התורם לבניין הבית שלישי מחורבנו - שכרו כפול

רש"י לקהלת מעלה על נס אדם מישראל התורם כסף לבניין המקדש השלישי שייבנה בידי אדם. ומוסיף, שכשם שהקב"ה תובע את עלבון חורבן המקדש מטיטוס מחריב המקדש – כן ישלם שכר כפול ומכופל למי שיבנה את המקדש מחדש, שכן זו מצווה "מסויימת וניכרת" בחשיבותה ממצוות אחרות. בציור נראה אדם מישראל המביא את תרומתו לגזבר המקדש בעת בניין הבית השלישי.

רש"י בפירושו לתלמוד: בפירושו לתלמוד ממשיך רש"י בעקביות בשיטתו, וקובע, על פי חז"ל, כי מקדש ייבנה בידי אדם. להלן חמש דוגמאות לעניין זה.

א. מצות בניין המקדש תתקיים לדורות כבימי משה: אחד הנושאים הנידונים בתלמוד הוא, כשבאים להרחיב את חומת ירושלים במהלך הדורות, או את חומת העזרה – שאלה היא, כיצד מקדשים את השטח הנוסף לאחר ההרחבה? ותשובת המשנה, שתוספת זו תהא בנוכחות "מלך ונביא, ואורים ותומים, וסנהדרין של שבעים ואחד"[22]. המקור לכך בגמרא: "שנאמר במשה: 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו' - לדורות". מפרש רש"י: כיון שהמשכן וכליו נעשו - "בימי משה, שהוא מלך, ונביא, ואחיו כהן גדול [ולובש] אורים ותומים, [והיו עמם] שבעים זקנים [לכן כך גם תעשו לדורות]". נמצא כנ"ל, שמצות בנין המקדש וכליו אין בה שינוי, ומה שהיה בימי משה במשכן - הוא מה שיהיה לדורות עולם.

ב. רש"י: 'בניין עירך ותיקון היכלך': ברכת 'הביננו' הנאמרת ב'תפילה קצרה' נדונה בדברי רש"י[23]. שם נזכר בניין ירושלים ותיקון המקדש, כשהכוונה היא תיקון כתלי הבית מהריסותיו, וזאת בידי אדם[24]. כך היא לשון הברכה: "הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך... וישמחו צדיקים, בבניין עירך, ובתיקון היכלך". ובתלמוד ירושלמי[25] הנוסח: "בבנין עירך ובחידוש בית מקדשך". לפי תפילה זו ישמחו הצדיקים בעתיד, כשיזכו לעסוק במו ידיהם בבניין המקדש מחורבנו... ב'תיקון' ההיכל וב'חידושו'. לו היתה שיטת רש"י שהמקדש ירד משמים, היה צריך לתקן את הלשון ולומר: "תיקון היכלך – בידי שמים", ומשלא תיקן את הלשון, נשאר המושג 'תיקון' - בידי אדם.

ג. רש"י: יאשיהו גנז את הארון לבניין בית שלישי: מבואר בתלמוד, שיאשיהו גנז את ארון הברית מפני הבבלים: "משנגנז ארון, נגנז שמן המשחה, שנאמר: 'ויאמר ללויים המבינים... תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל"[26], ומפרש רש"י: "יאשיהו... ציוה לגונזו [במטמוניות במעבה האדמה]... אמר להם: אם גולה [הארון לבבל] עמכם - שוב אינכם מחזירין אותו בכתפיכם [לפיכך] ציוה לגונזו"[27]. שלמה הכין מקום גניזה מיוחד לארון, ויאשיהו ציוה לגונזו שם, כי לארון וללוחות שבתוכו אין תחליף, ויש לשמור אותם לבניין הבית השני והשלישי[28].

ד. רש"י: מקדש שבונים ישראל חביב לה' – לפיכך בנה כנגדו למעלה: מאמר חז"ל בתלמוד, מתאר כיצד תיבנה ירושלים של מטה בקדושה גדולה כעין ירושלים של מעלה: "אמר הקדוש ברוך הוא: לא אבוא [ואשכין שכינתי] בירושלים של מעלה - עד שאבוא [על ידי ישראל] לירושלים של מטה[29]... ככתוב: 'ירושלים הבנויה - כעיר שחוברה לה יחדיו'". מסביר רש"י: "ירושלים שלמטה תהא בנויה [בקדושה] 'כעיר שחוברה לה', שהיא כיוצא בה, חבירתה ודוגמתה... שהיא למעלה"[30].

ה. רש"י: בוני המקדש – בניינם יקר בעיני ה' יותר מבריאת העולם: הגמרא מדברת בשבחם של ישראל בוני המקדש בכל הדורות: "גדולים מעשה צדיקים - יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ – כתוב: 'ידי יסדה ארץ' [רש"י – יד אחת]... ואילו במעשה ידיהם של צדיקים - כתוב: 'מקדש אדני כוננו ידיך'"[31]. מפרש רש"י: "'מקדש' - מעשה ידי צדיקים הוא... שקרויין מעשה שלהם [במשכן ובמקדש] - מעשה ידיו של הקב"ה".


מסכת מידות לדעת רש"י - בה נמצא הפירוש למקדש יחזקאל

לדעת רש"י לא ניתן לבנות את מקדש יחזקאל בלי ההסבר המפורט במסכת מידות, שם מתארת המשנה כל לשכה לפרטיה. כגון, חצר עזרת נשים, בה יש ארבע לשכות 'קטורות', כלומר, התקרה פתוחה לשמים. ומתברר, שהמידות הנכונות ללשכות אלו, וכן תפקיד הלשכות, וההסברים למקדש יחזקאל בכלל, מובאים במסכת מידות. ללמדנו, שהבית השלישי המתואר במסכת 'מידות', הוא ההסבר למקדש יחזקאל. נמצא, שבעת בניין הבית השלישי יעשו בעלי המלאכה את העבודה תוך שילוב פסוקי יחזקאל והפרטים הנוספים במסכת מידות.

רש"י: בית שלישי ייבנה על פי מסכת מדות: בפירושו לתנ"ך ולתלמוד, עוסק רש"י בצורת המקדש ומידותיו במהלך הדורות, וכך באשר לבית שלישי. בעשרות מקומות בפירושו מסתמך רש"י על מסכת מידות, שהיא המסכת שחוברה על ידי רבי אליעזר בן יעקב, וכתב רש"י ש'משנתו קב ונקי' ו'הלכה כמותו בכל מקום'[32], כדי שיידעו ישראל לבנות על פיה את הבית השלישי. הווה אומר שהמקדש לא ירד משמים, אלא התנאים והאמוראים פסקו שהמקדש יבנה על פי מסכת מידות. מפירוש רש"י מתברר, שאף מקדש יחזקאל, לא ניתן לבנותו בלא הפרטים הנזכרים במסכת מידות, וישראל יבנו את מקדש יחזקאל בהתאמה למסכת מידות. להלן הדוגמאות.

א. מקדש יחזקאל: גובה הבניין - מאה: יחזקאל אומר: "'וראיתי לבית גובה סביב סביב' - לא פירש שיעורו, אבל במסכת מדות שנינו: 'וההיכל מאה על מאה על רום מאה'"[33].

ב. רוחב הבניין במערב - שבעים: "'והבנין... רוחב שבעים אמה, וקיר הבנין חמש אמות' - רוחב כל הבנין לרוח המערבית... שבעים אמה, וכן היה בבית שני, וכן שנינו במסכת מדות בקיר מערבי... מונה החשבון"[34].

ג. אורך הבית עם 'בית החליפות' – מאה אמה: "'ומדד את הבית אורך מאה אמה' - סך הכל עם משך 'בית החליפות' [ההיכל וקודש הקדשים]... במסכת מדות... מן המזרח למערב מאה אמה"[35].

ד. דלתות פתח ההיכל: "'ושתים דלתות לדלתות'- לפתח ההיכל היו שני זוגות דלתות כמו ששנינו במסכת מדות - ארבע דלתות היו לו"[36].

ה. הגדלת מידות המזבח: "'והאריאל שתים עשרה אורך... רבוע' - מקום המערכה היה עשרים וארבע על עשרים וארבע [אמה]... שמאמצעיתו הוא מודד שתים עשרה לכל רוח... וכן שנינו במסכת מדות: 'כשעלו בני הגולה הוסיפו עליו ארבע אמות מן הדרום וארבע אמות מן המערב כמין גמא'"[37].

ו. 'השער הסגור': במקדש יחזקאל מתואר שער בכותל המזרח ההיכל: "השער הזה סגור יהיה... כי ה' אלהי ישראל בא בו", ומפרש רש"י: "רבותינו העמידו המקרא הזה בפשפש הדרומי... כך שנינו במסכת מדות: 'שני פשפשין היו לו לשער הגדול... שבדרום - לא נכנס בו אדם מעולם'... 'אלוהי ישראל בא בו' - לעתיד לבא".

ז. אורך העזרה ורוחבה בעתיד: מידות אורך העזרה המקודשת ורוחבה הובאו במסכת מידות: "אורך מאה ושמונים ושבע - על רוחב מאה ושלשים וחמש". ומפרש רש"י שכך גם בעתיד מידות אלה וההלכות הנוהגות בהן ינהגו במקדש על פי מסכת מידות[38].

ח. 'חצרות קטורות' בעזרת נשים: במקדש יחזקאל מתוארות "חצרות קטורות - ארבעים אורך ושלשים רוחב"[39]. מפרש רש"י: "שנינו במסכת מדות: 'אין קטורות - אלא שאינן מקורות[40]' [העשן עולה בארובה שבתקרה כלפי מעלה] ושם מפרש מה היו משמשות".

ט. כלונסאות של ארז: במסכת מידות מתואר, שעתידים להיות באולם - כלונסאות של ארז, הקבועים בכתליו – "כדי שלא יבעט" ויתמוטט. לדעת רש"י המקור לבניית האולם בעתיד באופן זה - בנבואת יחזקאל[41].

י. עטרות לזכרון בחלונות ההיכל: בדברי הנביא זכריה מתואר, שיהיו עטרות באולם, ככתוב: "העטרות תהיה.... לזכרון בהיכל ה'"[42]: ומסביר רש"י: "העטרות תהיינה בהיכל ה' לזכרון טוב... לחלם ולטוביה', אשר התנדבו הכסף והזהב, ואותן עטרות היו תלויות בחלונות בגובה ההיכל כמו ששנינו במסכת מדות"[43].

מסקנה: סקירה חלקית זו, מעמידה בפני המעיין שיטה עיקבית של רש"י, הקובע ברורות: ישראל יבנו את הבית השלישי, ככתוב ביחזקאל – "וישמרו את כל צורתו... ועשו אותם", זאת, תוך הקפדה והתאמה למידות האמורות במסכת מידות[44].


בית שלישי – בידי אדם

מראה הבית שלישי וסביבתו לפי תיאור עתידי. התיאור כולל אמצעי תחבורה חדישים סביב הר הבית, עם מגרשי חניה, רכבת קלה, רכבל, מחלפים ועוד, זאת על רקע ירושלים הבנויה לתפארה.

[1] המושג 'שיטה' עניינו - קו ישר, היינו, שורה ישרה של מקורות, המוכיחים, שכך היא ה'שיטה' וכך ההלכה. וראה רש"י שמות ו, ל: "וכך היא השיטה", כלומר, כך היא הדרך הישרה.

[2] בסוגיא – 'יום הנף כולו אסור' - ראש השנה ל, א; סוכה מא, א. ראה ערך 'מקדש בידי שמים'.

[3] שמות כה, ח.

[4] רש"י שמות כה, ט. ראה פירוש רש"י על סוגיות הש"ס: סנהדרין טז, ב; שבועות יד, וראה להלן את המקורות בדברי חז"ל, וכפי שנתפרשו על ידי רש"י.

[5] בראשית מט, יא.

[6] רש"י בראשית מט, יא; עיין שם. וראה פסיקתא זוטרתא בראשית מט, יא - כבתרגום.

[7] ישעיהו ס, י.

[8] רש"י ישעיהו ס, יג. וראה אמונות ודעות לרס"ג מאמר ח: "שהעמים יבנו חומות בית המקדש".

[9] ירמיהו פרק ל, ג; ורש"י שם.

[10] יחזקאל מג, יא.

[11] רש"י שם.

[12] הושע ג, ה.

[13] רש"י הושע ג, ה; וראה מדרש שמואל יג.

[14] רש"י מגילה יח, א.

[15] זכריה ו, יב.

[16] רש"י זכריה שם.

[17] מלאכי ג, א.

[18] איגרת תימן.

[19] וכך פירש רס"ג באמונות ודעות מאמר שמיני.

[20] רש"י קהלת ה, ח.

[21] העיקר השישי בשלש עשרה העיקרים שקבע הרמב"ם.

[22] שבועות יד, א; סנהדרין טז, ב.

[23] ברכות כט, א; יומא פז, ב; ועוד.

[24] המלה 'תיקון' ברש"י עניינה - תיקון לאחר קלקול, וכגון, מה שמופיע בתלמוד - 'מפני תיקון העולם', ראה גיטין מה, א; ועוד. וכן ברש"י שבת נ, א: "'חוץ מכלי כסף'... הוא עיקר תיקון כלי כסף". וכן רש"י שבת כא, א; "שתהא שלהבת עולה מאיליה", מפרש רש"י: ש"לא תהא צריכה תיקון והטייה".

[25] ברכות ד, ג.

[26] דברי הימים ב' לה.

[27] הוריות יב, א.

[28] יומא נב, ב; רמב"ם בית הבחירה ד, א.

[29] תענית ה, א. בכפתור ופרח פרק ו מובאת גירסה שונה בגמרא: "עד שתיבנה ירושלם של מטה".

[30] תענית ה, א. וראה רש"י תהלים קכב, ג. כך גם בהקדמה לזוהר א' ב: "'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה'... כביכול לעילא. כגוונא דלא עאלין השתא בך עמא קדישא בסדרא קדישין, הכי אומינא לך דלא איעול אנא לעילא עד דיעלון בך אוכלסך". כלומר: כמו שלא נכנסים עכשיו בך עם קדוש בסדר של קודש, כך נשבעתי לך, שלא אכנס אני למקדש של מעלה, עד שיכנסו בך אוכלוסי ישראל למטה.

[31] כתובות ה, א.

[32] עירובין סב, ב.

[33] רש"י יחזקאל מא, ח; על פי מידות ד, ו .

[34] יחזקאל מא, יב; על פי מדות ד, ז.

[35] רש"י יחזקאל מא, יג; על פי מדות ד, ז.

[36] רש"י יחזקאל מא, כד; על פי מדות ד, א.

[37] יחזקאל מג, טז; מידות ג, א.

[38] גמרא זבחים נה, ב; ורש"י שם.

[39] יחזקאל מו, כב.

[40] מידות ב, ה.

[41] יחזקאל מא, כה.

[42] זכריה ו, יד.

[43] רש"י בזכריה שם על פי מסכת מידות ג, ח.

[44] יחזקאל מג, יא.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש