מסכת מידות


מסכת מידות: מסכת במשנה המתארת את מידות הבית השני*.

במסכת מידות חמישה פרקים, המתארים את מבנה המקדש על כלל חלקיו. הסיבה לכתיבת המסכת, שכו, ראו חכמים, שפרטי הבית, מידותיו ולשכותיו הולכים ומשתכחים עם התמשך זמן חורבן הבית השני. לפיכך ראו לנכון לשנן את מידות הבית כדי שייזכרו פרטיו לדורות, ויוכלו ישראל לבנות את הבית כשהיה. וכתבו הראשונים: "אין עניינה [של המסכת] אלא סיפור מידת המקדש וצורתו והיאך בניינו. והתועלת בכך, שכשייבנה - לשמור בו אותה צורה ואותו היחס"[1].

מחבר מסכת מידות: מסכת מידות נכתבה על ידי רבי אליעזר בן יעקב*[2], אשר ראה את המקדש בבניינו, ולאחר החורבן שיחזר את הזכור לו. בין היתר מספר ראב"י על אחי אמו, אשר היה משומרי המקדש, ופעם אחת מצאו אותו כשהוא ישן על משמרתו ושרפו את כסותו[3]. ישנן לשכות לגביהם אומר ראב"י כי שכח מה הן היו משמשות, ואבא שאול מסייע לו ומזכיר לו למה הן שמשו[4].

מיקום המסכת בש"ס: בסדר המשניות המסכת מופיעה בסדר קדשים, אחרי מסכת תמיד ולפני מסכת קינים, המסיימת את הסדר[5]. אולם בדפוסי הגמרא מסכת קינים נדפסה לפני מסכת תמיד, ומסכת מידות היא המסיימת את סדר קדשים. ויש מי שבחר לשנות את מסכת תמיד ומידות בסדר מועד, אחרי מסכת שקלים[6]. יש מי שמבאר, כי המסכת פותחת בתיאור השמירה במקדש, כי כל עניינה הוא הכרת הלשכות והשערים, ובאמצעות מקומות השמירה מכירים את מבנה המקדש[7].


מסכת מידות – מראה ההיכל לפי פירוש הרמב"ם

שיטות שונות בפירוש מסכת מידות: לשון מסכת מידות קצרה – כדרך לשון המשנה, ופעמים שהלשון משתמעת לשתי פנים. כן גם יש בה מושגים וביטויים מיוחדים הטעונים פירוש, כגון: 'רובד'[8], 'תא'[9], 'מסיבה', 'בית החליפות'[10] ועוד. מכאן מקור לשינויים בפרשנות ובתיאור מבנה ההיכל. בעניין זה קיימת פרשנות שונה של הרמב"ם ביחס לפרשנים אחרים[11].

לימוד מסכת מידות - מצוה: מסכת מידות כוללת בתוכה פרטים שונים מתוך מקדש יחזקאל, וכגון, ארבע הלשכות שהיו בעזרת נשים[12], וכן מידות המזבח, שכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו ארבע אמות מן הדרום וארבע אמות מן המערב[13], וכן פרטים נוספים. וכתבו הראשונים, כי לימוד המידות הנזכרות במסכת זו, יש לו השלכות מעשיות, כדי שיוכלו לבנות את הבית השלישי תוך שינויים בעת הצורך. שכן, ניתן להגדיל את המידות באופן יחסי - "כי אותו היחס מאת ה', כמו שאמר: 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל'"[14]. עוד למדנו מנבואת יחזקאל, כי מצוה ללמוד ולשנן את תבנית הבית לפרטיו, ככתוב: "הגד את בית ישראל את הבית... ומדדו את תכנית... צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו... הודע אותם וכתוב לעיניהם, וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו - ועשו אותם"[15], ומובטח להם לישראל בנבואה זו, כי לימוד מידות הבית מביא לבניינו[16], זאת, כדברי חז"ל: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה"[17].


מסכת מידות – מראה ההיכל לפי פירוש תפארת ישראל

[1] הקדמת הרמב"ם למשנה.

[2] יומא טז, א; עיין בערכו.

[3] מידות א, ב.

[4] לשכת בית שמניה – שם ב, ה; לשכת העץ – שם ה, ד.

[5] כן הוא גם ברמב"ם בהקדמתו הנ"ל, המבאר כי תמיד ומידות נשנו בסוף קדשים, מאחר שאין בהם דינים אלא רק תיאורים, ומסכת קינים נדחתה לסוף קדשים, בגלל היותה עוסקת בדבר שאינו הכרחי ואינו מצוי.

[6] המאירי.

[7] תפארת ישראל בתחילת מידות.

[8] שם פרק ג, ו.

[9] שם פרק ד, ב.

[10] שם ד, ז.

[11] כגון תפארת ישראל ואחרים, עיין בפירושיהם, ובתמונות הנלוות לערך זה. כן ראה ספר 'בית הבחירה' בהוצאת מכון המקדש, שם נדונה שיטת הרמב"ם לפרטיה.

[12] מידות ב, ה; על פי יחזקאל מו.

[13] מידות ג א; יחזקאל מג.

[14] הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה.

[15] יחזקאל מג, י - יא. וברש"י שם: "ילמדו ענייני המידות שידעו לעשותם לעת קץ".

[16] רד"ק ומצודת דוד שם.

[17] קידושין מ, ב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש