מכתשת


מכתשת: כלי שהיו כותשים בו את סממני הקטורת.

הקטורת שהיו מקטירים על המזבח הפנימי בהיכל הובאה על גבי המזבח כשהיא אבקה דקה. קטורת זו נעשתה מאחד עשר סממנים מן הצומח וכן חומרים אחרים בטבע. הכהנים היו כותשים סממנים אלו וטוחנים אותם היטב, לשם כך הכינו במקדש מכתשת לכתישתם.

תיאורה: המכתשת במקדש היתה עשויה מנחושת[1]. המכתשת היתה כלי שרת, והיתה מקדשת את הקטורת שהניחו בה וכתשו בה את הסממנים השונים[2]. בדברי חז"ל מתואר, שהמכתשת שהיתה בשימוש בלשכת בית אבטינס בימי בית שני, הובאה יחד עם כלים אחרים בעת חורבן בית שני לרומי[3].


מכתשת של בית אבטינס

בתמונה נראית מכתשת עשויה נחושת. במכתשת כגון זו הכניסו הכהנים מבית אבטינס את הקטורת שבמקדש, וכתשו אותה 'הדק היטב' - כדי שתהא 'דקה מן הדקה'.

השימוש בה: תחילה היו כותשים את אחד עשר סממני הקטורת - כל אחד בנפרד, ואחר כך היו מערבבים את הסממנים זה בזה, ויוצרים את הקטורת הכשרה למזבח הזהב שבהיכל[4]. לשימור הקטורת במהלך השנה, שלא תתעפש, היו מחזירים את הקטורת כולה אל המכתשת לכתישה נוספת פעמיים בשנה בחורף ובקיץ[5]. הקטורת של יום הכיפורים צריכה להיות "דקה מן הדקה", ולפיכך היו מחזירים אותה אל המכתשת לכתישה נוספת בערב יום הכיפורים[6].

מעולם האגדה

"מכתשת היתה במקדש, של נחושת היתה, ומימות משה היתה, והיתה מפטמת את הבשמים. נתפגמה והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותיקנוה - ולא היתה מפטמת כמו שהיתה. נטלו את תיקונה - והיתה מפטמת כמו שהיתה" (בבלי ערכין י,ב).

[1] תוספתא ערכין ב, ב. בבלי ערכין י, ב.

[2] ירושלמי שקלים ד, ג; יומא ה, א. וכן נראה מהסוגיא בשבועות י, ב - יא, א; וכ"כ הראב"ד בתחילת מסכת תמיד, ותוספות שבועות יא, א ד"ה 'מכל מקום קשיא'. אמנם תוס' שם כותבים בשם 'יש מפרשים' דעה אחרת, שהמכתשת אינה כלי שרת, והקטורת בה אינה מקדשת אלא בהקדשה בפה.

[3] אבות דרבי נתן נוסח א פרק מא.

[4] רמב"ם כלי המקדש ב, ה.

[5] בבלי כריתות ו, ב. רמב"ם שם הלכה ז, על פי ביאור הכסף משנה שם.

[6] ספרא אחרי מות פרק ג, י; כריתות שם. ירושלמי יומא ד, ה; רמב"ם שם הלכה ג.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש