מליקה


מליקה: צורת שחיטה המיוחדת בקרבנות העוף.

נאמר בתורה בעניין עולת העוף*: "ומלק את ראשו והקטיר המזבחה"[1], ובעניין חטאת העוף* נאמר: "ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל"[2], מכאן שקרבנות העוף אינם נשחטים אלא נמלקים. מליקת העוף היא חיתוך צואר העוף מעורפו בציפורנו החדה של הכהן.

האחיזה: הכהן אוחז את העוף בידו השמאלית[3], כן אוחז את שתי הכנפיים בין שתי אצבעותיו ואת שתי הרגליים בין שתי אצבעותיו, ומותח את צוואר העוף על רוחב שתי אצבעותיו[4]. אחיזה זו קשה לביצוע והיא "מעבודות קשות שבמקדש"[5]. אם שינה ואחז בדרך אחרת - המליקה כשרה[6].


המליקה - שיטת הרמב"ם

בתמונה נראה הכהן כשהוא מחזיק את היונה בשמאלו, וראשה נתון בין האגודל לאצבע, וכנפי היונה ורגליה בין אצבעותיו. באשר למליקה עצמה, זו נעשית בצפורן יד ימין של הכהן.


המליקה: הכהן חותך את השדרה והמפרקת, ואינו חותך את רוב הבשר. כן חותך את שני ה'סימנים' - קנה וושט, או אחד מהם[7] מעורפו של העוף, כלומר, מחלקו האחורי של הצוואר, זאת, לא בסכין, אלא בציפורן חדה של אגודל ידו הימנית[8]. אם רצה למלוק בדרך הולכה והבאה - רשאי, ואם רצה לדרוס את הצוואר בבת אחת - רשאי[9]. עוד מהלכות מליקה: מליקה בסכין או מן הצדדים - אינה מליקה[10], שכן המליקה כשרה בעורף בלבד[11]. דין המליקה בעוף כדין השחיטה בבהמה, וכל המחשבות הפוסלות בשחיטה בבהמה - פוסלות במליקה בעוף[12].

ההבדל בין מליקה בחטאת העוף למליקה בעולת העוף: בחטאת העוף נאמר - "ולא יבדיל", ולכן אין הכהן חותך בה קנה וושט, אלא רק סימן אחד[13], ואילו בעולת העוף הכהן מבדיל, כלומר חותך את שני הסימנים[14].

אחיזת העוף והמליקה – הכל בימין

בציור נראית המליקה כשהיא נעשית כדעת הראשונים (שיטה מקובצת) הסבורים שהמליקה צריכה להיות ביד ימין, נמצא שהעוף אחוז בימין וכן מולק אותו הכהן בציפורן ימין.

[1] ויקרא א, טו.

[2] ויקרא ה, ח.

[3] פירוש המשנה לרמב"ם זבחים ו, ד. לעומתו בשיטה מקובצת (סד, ב אות יד) נאמר, שהאחיזה נעשית בימין וגם התליקה נעשית בימין, משום שגם האחיזה היא עבודה שחובה לעשותה בימין; ראה על כך 'שערי היכל' על זבחים, מערכה קנח.

[4] תוספתא זבחים ז, ב; זבחים סד, ב; כשיטת "במתניתא תנא"; ולרב שיטה שונה קצת; רמב"ם מעשה הקרבנות ז, ח. לביאור מפורט של אופן האחיזה, ראה שערי היכל שם. בפשטות, אופן אחיזה זה הוא בין בחטאת העוף ובין בעולת העוף, אך מהרמב"ם משמע שאופן אחיזה זה לא נאמר אלא בחטאת העוף ולא בעולת העוף, השווה דבריו בהלכות מעשה הקרבנות ו, כג; לדבריו שם ז, ח; וצריך עיון (ראה שערי היכל שם).

[5] זבחים שם; רמב"ם שם.

[6] רמב"ם שם; פה"מ זבחים ז, ג.

[7] חולין כא, א. רמב"ם מעשה הקרבנות ו, כג.

[8] זבחים סה, א; רמב"ם שם.

[9] חולין כ, א. רמב"ם שם.

[10] משנה בחולין יט, ב. רמב"ם שם.

[11] משנה בחולין שם. רמב"ם שם.

[12] משנה בזבחים סד, ב - סה, א. רמב"ם פסולי המוקדשין יג, ה.

[13] אבל רבי שמעון סובר (תוספתא זבחים ז, ב) שמותר להבדיל בחטאת העוף, אלא שאין חובה לעשות כן.

[14] משנה בזבחים סד, ב. רמב"ם מעשה הקרבנות ו, כ.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il