מזוזה במקדש


מזוזה במקדש: חיוב מזוזה בלשכות ובשערים שהיו בהר הבית ובמקדש.

הלכה היא, שכל מקום שאינו משמש למגורים פטור ממזוזה. חכמים למדו זאת מן הפסוק: "וכתבתם על מזוזות ביתך", 'ביתך' - המיוחד לדירת מגורים[1]. נמצא, שהמקדש שאינו בגדר 'ביתך' אלא מקום של קודש לפיכך אינו בכלל 'בית' ולכן פטור ממזוזה[2]. לאור האמור, ההיכל פטור ממזוזה, וכך גם העזרות והלשכות השונות במקדש, מפני שלא נועדו למגורים. ברם, יש מקומות יוצאים מן הכלל, שבהם היתה מזוזה, שכן שימשו למגורי הכהנים.

המקדש ולשכותיו פטורים מן המזוזה: בשאלת חיוב המזוזה במקדש, אמרו חכמים: "יכול שאני מרבה [למצות מזוזה] אף הר הבית והלשכות והעזרות? - תלמוד לומר: 'בית', מה בית שהוא חול - אף כל שהוא חול, יצאו אלו שהן קודש". כלומר, כל מקום שהוא קודש, ובכלל זה הר הבית, הלשכות והעזרות, פטורים ממזוזה מעצם העובדה שהם קודש[3]. וכן שנינו: "כל הלשכות שהיו במקדש לא היו להם מזוזה"[4]. מצינו דעה בדברי חז"ל האומרת להיפך: "'בשעריך' – לרבות!" כלומר, לרבות שערי הר הבית והעזרות[5]. עם זאת, למעשה נפסקה הלכה כדעה ראשונה[6].

מזוזה בלשכת פרהדרין: יוצאת מכלל זה היתה לשכת כהן גדול, בה היה שוהה הכהן הגדול בשבעת הימים קודם יום הכיפורים[7], שאף על פי שהיא קודש היתה חייבת במזוזה, מפני שהיה בה בית דירה לכהן הגדול[8]. נחלקו תנאים אם חיובה במזוזה היה מן התורה או מגזירת חכמים[9]. ולא נחלקו אלא באותם שבעת הימים, אבל בשאר ימות השנה לא היה בה מזוזה[10], וכך הלכה[11]. יש אומרים שלהלכה כל השנה היתה מזוזה בלשכת כהן גדול[12], שהרי שנינו: "בכל יום כהן גדול מתלבש בכליו, ובא ומקריב תמיד של שחר... ובא ומקריב תמיד של בין הערביים, ובא ולן בלשכת פלהדרין"[13], משתמע מן התיאור הזה, שהכהן הגדול לן בלשכה זו פעמים רבות במהלך השנה. נמצא, לפי מקור זה, שזוהי דירתו, ואם כן ראוי שתתחייב הלשכה במזוזה כל ימות השנה[14].


מזוזה בלשכת כהן גדול

בציור נראה הכהן הגדול בלשכת פרהדרין במהלך שבעת הימים שהוא פורש מביתו למקדש. בלשכתו הוא מכין את עצמו לעבודות השונות, ביניהן חפינת הקטורת. בשער הלשכה נראית המזוזה שנקבעה בלשכתו, אשר לדעת מרבית הפרשנים זו הלשכה היחידה במקדש שנקבעה בה מזוזה.


מזוזה בשערי העזרה: בעניין שערי העזרה שנינו: "כל השערים שהיו שם [במקדש] לא היה להם מזוזה, חוץ משער ניקנור, שלפנים ממנו לשכת פרהדרין". כלומר, מאחר ושער ניקנור משמש, בין השאר, כניסה ללשכת כהן גדול הרי הוא חייב במזוזה[15]. להלכה יש מרחיבים חיוב זה לכל שערי העזרה מפני שכולם משמשים ככניסה ללשכת פרהדרין[16].

בלשכות אחרות: בכל שאר הלשכות במקדש לא היתה בהן מזוזה[17], אך יש מן התנאים שנראה מדבריו, שמחייב כל לשכה שיש בה בית דירה במזוזה, מדרבנן[18], אולם למעשה לא נפסקה הלכה כדבריו[19]. בלשכות שהיו השומרים נמצאים בהן בלילה, לא היה בהן מזוזה, מפני שנועדו לדירה רק בלילה ולא ביום[20], מה עוד שהלשכות אינם משמשות כמקום מגורים, אלא להיפך, הכהנים שומרים על לשכות אלו. לשכת בית אבטינס*, אף ששימשה גם היא כמקום מגורים לכהן הגדול, אינה חייבת במזוזה, משום שלא היתה מקום דירתו העיקרי[21]. בלשכת בית האבן*, המשמשת כמגורים לכהן השורף את הפרה בשבעת הימים קודם שריפת הפרה, לא היתה מזוזה מפני שלשכה זו שימשה לדירה רק אחת לכמה שנים[22]. ויש דעה שהיתה בה מזוזה[23].

מזוזה בשער ניקנור

המזוזה נקבעה בגלל לשכת פלהדרין, הנמצאת בעזרה, בה נמצא הכהן הגדול בשבעת ימי הפרישה ערב יום הכיפורים.

[1] יומא יא, א; רמב"ם מזוזה ו, א; ו, ז.

[2] יומא יא, ב.

[3] יומא שם.

[4] יומא י, א.

[5] ירושלמי יומא א, א.

[6] רמב"ם שם.

[7] יומא ב, א; רמב"ם עבודת יום הכיפורים א, ג. וראה ערך עבודת יום הכיפורים.

[8] רמב"ם מזוזה ו, ז; מאירי יומא י, א.

[9] יומא י, א.

[10] דעת רבא ביומא י, ב. ראה שם גם דעת רבה ואביי המבארים מחלוקתם באופן אחר, ומהם משמע שבכל ימות השנה הייתה מזוזה בלשכת כהן גדול.

[11] רמב"ם מזוזה שם וכסף משנה בדעתו; מאירי יומא י, א.

[12] שיח יצחק יומא י, ב בדעת הרמב"ם.

[13] ירושלמי יומא א, ב.

[14] ספר קובץ על הרמב"ם בהלכות מזוזה שם.

[15] ראה ראב"ד תמיד כו, א; ד"ה ויכול להיות, וכן כז, א; ד"ה 'ולשכת', שם מבאר את היחס בין שער ניקנור ללשכת פלהדרין. וראה הגהת הגר"א שהגיה "שער המים" במקום שער ניקנור.

[16] עיין ברמב"ם מזוזה ו, ו; הגורס במשנה - "חוץ משער ניקנור ושלפנים ממנו". לגירסא זו משמעות המשפט הוא, שלא רק שער ניקנור התחייב במזוזה אלא כל שערי העזרה שלפנים משער ניקנור התחייבו גם הם במזוזה. עיין שם בכסף משנה. יש לציין, שכן משמע בירושלמי המובא לעיל: "לרבות" - שערי הר הבית והעזרות, זאת, משום שהכהן הגדול ישן שם במהלך ימות השנה, ולפיכך לשכתו חייבת במזוזה מן התורה.

[17] ברייתא יומא י, א. ומודים בזה הן חכמים והן ר' יהודה.

[18] תוספתא יומא א, ב: "אמר ר' יהודה וכי לא היה שם בית דירה אלא זו בלבד? אלא כל שהוא בית דירה חייב, כל שאינה בית דירה פטור".

[19] רמב"ם מזוזה שם. אם כי יש מקום לפרש ברמב"ם כדבריו שכל מקום שיש בו בית דירה, גם אם הוא בקודש, חייב במזוזה. שכך לשונו "הר הבית, הלשכות, והעזרות, ובתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהם בית דירה פטורים". וזה תלוי אם התנאי ש'אין בהם בית דירה' מוסב על כל המשפט או רק על בתי כנסיות ובתי מדרשות.

[20] תוספות הרא"ש; מאירי יומא י, א. וראה רש"י ד"ה והלא.

[21] ראה יומא יט,א; תוספות ישנים יומא י, א ד"ה חוץ.

[22] תוספות י, א ד"ה חוץ בתירוץ השני; תוספות ישנים שם; ריטב"א שם.

[23] תוספות שם בתירוצם הראשון, ולא נשנית מפני שהברייתא שנתה רק לשכות שבעזרה, וזה הייתה בהר הבית.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il