מחוסר בגדים


מחוסר בגדים: כהן הדיוט ששימש בפחות מארבעה בגדים, או כהן גדול ששימש בפחות משמונה בגדים – עבודתו פסולה.

נאמר בתורה: "וחגרת אותם אבנט - אהרן ובניו, וחבשת להם מגבעות, והיתה להם כהונה לחוקת עולם"[1]. מכאן למדו חכמים, שהכהן חייב לעשות את עבודתו עם בגדי הכהונה שנקבעו לכהן הדיוט או לכהן גדול, ואין להוסיף עליהם או לגרוע.

מקורו ודינו: מפסוק האמור דרשו חכמים: "בזמן שבגדיהם עליהם - כהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהם - אין כהונתם עליהם"[2]. בכך נקבעה הלכה, שכהן הדיוט שחיסר אחד מארבעת הבגדים שחייבה התורה ללבוש בעת העבודה, או כהן גדול שחיסר אחד משמונת הבגדים שהוא חייב ללבוש, ועבד - הרי הוא כזר* שעבד. לעבודה בחיסור בגדים יש תוצאה למעשה: א. עבודת הכהן פסולה. ב. הכהן חייב מיתה בידי שמים[3]. ג. חייב מלקות בידי אדם[4].

ייתור בגדים: כשם שכהן שעבד כשהוא מחוסר בגדים - עבודתו פסולה, כך כהן שעבד בייתור בגדים, כגון, שלבש שתי כתנות או שני אבנטים – עבודתו פסולה. באשר לכהן הדיוט שלבש בגדי כהן גדול, או כהן גדול שעבד עבודת פנים בקדש הקדשים ביום הכיפורים – המתקיימת דווקא בארבעה בגדי לבן, והכהן הגדול עשה עבודה זו בשמונה בגדי זהב - עבודתו פסולה וחייב מיתה בידי שמים[5]. כמו כן, כהן שלבש בגד של חולין על גופו במקום שאין בו בגדי כהונה[6], ויש בבגד זה שיעור של שלוש אצבעות על שלוש אצבעות - הבגד פוסל. כך גם בגד חשוב ושלם ואפילו הוא קטן משיעור זה - פוסל משום ייתור בגדים[7]. מאידך גיסא, כהן שנפצע באצבעותיו רשאי לכרוך תחבושת של גמי על הפצע, משום שגמי אינו נחשב בגד[8], ובלבד שאין הגמי חוצץ בין גופו לבגדי הכהונה, ובין גופו לכלי השרת שהוא עובד בהם[9]. כמו כן אין ייתור בגדים בתפילין של ראש, שאינם בגד[10].

מעולם ההלכה

כניסת כהן גדול לקודש הקדשים כששלשלת קשורה ברגלו

שאלה: לאור ההלכה שכהן גדול נכנס לקודש הקדשים ביום הכיפורים, כששלשלת זהב קשורה לרגלו, יש לשאול, איך הדבר מותר, הרי יש בכך ייתור בגדים, וחציצה?

תשובה: לו היתה שלשלת לרגלו היה בכך חציצה האסורה. כן יש לומר שהיה בכך 'ייתור בגד' בנוסף לארבעת בגדי הלבן שעליו. אלא שהדבר אינו מובא בהלכה. ולהיפך, לפי ההלכה יש בכך גדר של ייתור בגדים, שכן השלשלת קשורה לרגל, ואף על פי שהיא עשויה מתכת, הרי הכהן גדול רגיל ללבוש בגדי זהב, וכך דרכו. לאור האמור עבודתו פסולה בגלל בגד מיותר! כאמור לעיל, היה גם חייב מיתה בידי שמים! נמצא, שכהן הנותן שלשלת כזו על רגלו, יתכן שהיה נפרע מיד ומת במקום מיתה בידי שמים. ויותר יש סכנה לחייו כשהוא נכנס עם שלשלת מאשר יכנס ככהן גדול עם בגדי לבן כהלכה. כאמור, אין לכך זכר בהלכה לא בתלמודים ולא במדרשי חז"ל, וממילא לא נהגו כן במקדש. עם זאת מצינו מקור בזוהר כרך ג (ויקרא פרשת אמור קב, א): "אמר רבי יצחק: קפטרא חדא קשירא ברגלוי דכהנא בשעתא דהוה עאל, דאי ימות התם, יפקוהו מלבר" (ובדומה לכך בפרשת אחרי מות סז, א) כלומר: 'שלשלת אחת קשורה ברגלו של הכהן בשעה שהיה נכנס, שאם ימות שם יוציאוהו החוצה'. אולם כבר כתבו האחרונים שבכל מקום שהזוהר חולק על התלמוד הלכה כמו התלמוד. ראה שו"ת רדב"ז (חלק ד סימן פ): "יש בידי כלל גדול: בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה אני מודה בו, ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים... דוד ן' זמרא". וכן כתבו בעל מגן אברהם, ערוך השולחן, משנה ברורה, שולחן ערוך הרב, ושאר אחרונים. כן יש לתמוה על דברי הזוהר, שהרי אמרו חכמים שהכהן נכנס בבגדי לבן שלא יהיה הסניגור קטיגור, וזה נכנס בשלשלת זהב! וכבר כתב הרמב"ם (יסודי התורה ז, ז): "בדברים האלו וכיוצא בהן נאמר: 'הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת'".


ייתור בגדים בקודש הקדשים

דעה נפוצה בציבור אודות כהן גדול הנכנס לקודש הקדשים ביום הכיפורים כששלשלת זהב קשורה לרגלו (ראה ציור). לציור זה אין מקור בהלכה, ולהיפך! הדבר אסור משום 'ייתור בגדים' ו'חציצה'! מה שנאמר בזוהר בעניין זה, לא נאמר אלא על דרך הסוד, ואמרו חכמים (חגיגה יג, א): "במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות!"

[1] שמות כט, ט.

[2] זבחים יז, ב.

[3] תוספתא זבחים יב, ח. סנהדרין פג, א. רמב"ם כלי המקדש י, ד. חיוב המיתה הוא משום שהוא כזר, ובזר נאמר "והזר הקרב יומת" (במדבר יח, ז; רמב"ם שם).

[4] רמב"ם סנהדרין יט, ב.

[5] תוספתא מנחות א, ו. זבחים יח, א; רמב"ם כלי המקדש י, ה. אך ראה שערי היכל זבחים, מערכה כו, שמדברי הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה לג) משמע שיתר בגדים אמנם פוסל את עבודתו, אך אינו חייב מיתה בידי שמים.

[6] כגון כף ידו השמאלית; שאם לבשו במקום המיועד לבגדי כהונה - אפילו שערה אחת פוסלת משום חציצה (רמב"ם שם הלכה ו).

[7] רבא בשם רב חסדא בזבחים יט, א; רמב"ם שם הלכה ח, וכסף משנה שם הלכה ט. וראה שערי היכל לזבחים מערכה כו ומערכה לא.

[8] וכך גם פלסטר שעשוי מפלסטיק, והתחבושת שבו קטנה משלש אצבעות.

[9] משנה בעירובין קג, ב; זבחים יט, א; רמב"ם שם הלכה ט.

[10] זבחים יט, א, רש"י שם עמוד ב ד"ה ששם מניח תפילין. וראה שערי היכל שם מערכה לא; שדן בזה בהרחבה. וראה עוד שם (עמ' ק) שמסיק שכהן יכול לעבוד כשהוא מרכיב משקפיים, ואין בזה משום ייתור בגדים.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il