לשכת השקלים


לשכת השקלים: לשכה בה נצברו תרומת מחצית השקל שתרם עם ישראל בכל שנה[1].

הבאת מחצית השקל למקדש מכל תפוצות ישראל, חייבה להכין לשכה מיוחדת לדבר, שכן משם לקחו הגזברים והאמרכלים את הכסף הנדרש לקרבנות ולשאר צרכי המקדש. ממקורות חז"ל נראה שהציבו סביב לשכה זו שומרים בגלל הכסף הרב שהצטבר בלשכה. כך גם כתבו הראשונים בעניין שלשת הקופות של כסף הקרבן: "נותנין שלש הקופות באחת הלשכות תחת השגחה"[2].

הלשכה ותפקידה: לדעת פרשני המשנה היתה לשכה מיוחדת למחצית השקל, ונקראה 'לשכה' סתם, ומשם לקחו הגזברים את הכסף הנדרש לצורכי המקדש. לאחר שגבו הגזברים את מחצית השקל*, בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, שלחו את הכסף שנתרם ביד שליחים למקדש[3]. הכסף נצבר בלשכה אחת מן הלשכות, וסוגרים את דלתותיה במפתחות וחותמים עליה חותמות, לשמור על הכסף הרב שנאסף[4]. בתוך הלשכה היו שלוש קופות גדולות, שאותן היו ממלאים בכסף שהצטבר, ומשנתמלאו הקופות, מניחים אותן בתוך הלשכה על הרצפה, ואת יתרת הכסף מניחים בקרקע הלשכה מחוץ לקופות. הכסף הנמצא בתוך הקופה נקרא 'תרומת הלשכה'*, והכסף הנותר על פני הקרקע נקרא: 'שיירי הלשכה'*[5].

'לשכת השקלים' – שיטת הרמב"ם: המושג 'לשכת השקלים' אינו נזכר במקורות חז"ל, והוא חידוש של הרמב"ם. לשיטתו, עניין מחצית השקל והוצאת שלשת הקופות במקדש ברגלים מוסבר באופן שונה. לדעת הרמב"ם, היו שתי לשכות לעניין תרומת מחצית השקל: לשכה אחת נקראה 'לשכת השקלים', לשם הביאו הכהנים את תרומת מחצית השקל מכל העולם היהודי. לאחר מכן בהגיע חודש ניסן בו התחילו להשתמש במחצית השקל להבאת הקרבנות החדשים לשנה זו, העבירו הגזברים שלש קופות של מחצית השקל, ללשכה אחרת המיוחדת להבאת קרבנות התמיד, והיא, ככל הנראה, 'לשכת הקרבן' הנזכרת בדברי חז"ל[6]. מלשכה זו הרימו תרומת שקלים לקרבנות בפרוס הפסח, בפרוס עצרת ובפרוס חג הסוכות. מאידך, ב'לשכת השקלים' נשארה יתרת הכסף הנקראת - "שיירי הלשכה". כסף זה נועד לצרכים אחרים במקדש ובירושלים, כמובא במשנה: "אמת המים וחומת העיר ומגדלותיה וכל צורכי העיר באין משיירי הלשכה"[7].


כהן ב'לשכת השקלים' – מוציא את מחצית השקל לקרבנות

בציור נראה כהן נכנס ל'לשכת השקלים' כדי 'לתרום' ממנה תרומת כסף מכספי מחצית השקל שנתרמו למקדש. ה'תרומה' מתקיימת שלש פעמים בשנה: בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, ובפרוס חג.

כניסת התורם ללשכה: כשהתורם נכנס ללשכה, להוציא משם את תרומת הלשכה לעניין הקרבנות, לא יכנס "בפרגוד חפות"[8], כלומר, בגד עם קיפולים שאפשר להסתיר בהם כסף, ולא במנעלים, ולא בסנדלים, ולא בתפילין, ולא בקמיע, שמא יחשדו בו העם ויאמרו: "החביא ממעות הלשכה במקומות אלו כשתרם"[9]. כמו כן, מדברים הכהנים העומדים בחוץ עם התורם משעה שיכנס ועד שעה שיצא, כדי שלא יוכל להסתיר דבר בתוך פיו. ואף על פי שנזהרים זהירות יתירה כאמור, עם זאת, אין מכניסים ללשכה כהנים עניים, או מי שבהול על הממון מפני החשד, כדי לקיים: "והייתם נקיים מה' ומישראל"[10].

מקומה: באשר למקומה המדויק של הלשכה, יש אומרים שהיתה בהר הבית[11], ויש אומרים שהיתה בתוך העזרה[12]. לשיטת הרמב"ם יש לומר, ש'לשכת השקלים' ו'לשכת הקרבן' היו ליד שער הקרבן בצפון העזרה, שכן המקום נשמר על ידי הלויים, והשמירה נועדה לשתי הלשכות הסמוכות זו לזו, ושתיהן נועדו לשמירת כספי מחצית השקל.


לשכת השקלים' ו'לשכת הקרבן'

בציור נראית 'לשכת השקלים' לפי השיטות השונות. לדעת כל הפרשנים היתה לשכה מיוחדת לריכוז כל כספי מחצית השקל שהובאו מן הארץ ומארצות הגולה. מצד שמאל של הציור נראים אנשים המביאים שקי כסף ללשכה. הדבר נעשה במעמד עולי הרגל וברוב עם (האנשים נראים בחזית הציור). לשיטה זו, גם שלושת הקופות הנזכרות במשנה בשקלים (ג, ב) הועמדו בלשכה זו. לא כן דעת הרמב"ם האומר, שהיתה לשכה נוספת במקדש לשם הועברו שלש קופות מלאות מחצית השקל (ראה לשכה בציור מימין). לשכה זו, נקראה ככל הנראה 'לשכת הקרבן' הסמוכה ל'שער הקרבן' (במרכז) שהיתה תחת השגחה ושמירה מתמדת (ראה שומרים לויים מעל הלשכות). לשיטה זו, מלשכת הקרבן הוציאו כספים לקרבנות שלש פעמים בשנה, ואילו מלשכת השקלים, לקחו הגזברים כספים מ'שיירי הלשכה' שנותרו שם, זאת, לצורכי המקדש האחרים, כגון לבדק הבית, וכן לצרכי העיר ירושלים ועולי הרגל.

[1] שמה של הלשכה אינו מוזכר בדברי חז"ל, ובכל מקום נקרא 'לשכה' סתם (ראה לדוגמא משנה שקלים ג, א). אך בפירוש המשנה לרמב"ם על מסכת שקלים (ג, ב) נקראת 'לשכת השקלים'.

[2] פירוש המשנה לרמב"ם שקלים ג, א.

[3] ראה משנה שקלים ב, א; רמב"ם שקלים ב, ד.

[4] רמב"ם שם.

[5] משנה שקלים ג, א. רמב"ם שקלים ב, ד.

[6] נראה שלשכה זו היא 'לשכת הקרבן' הנזכרת במידות א, א; והרחבנו בעניין זה במאמר מיוחד: 'מחצית השקל מן התורה – בזמן הזה'. ראה פירוש הרמב"ם לשקלים ב, א; וכן פירוש המשנה לשקלים ג, ב; ו - ד, ב.

[7] שקלים ד, ב.

[8] שקלים ג, ב.

[9] רמב"ם שקלים ב, י.

[10] במדבר לב, כב. משנה שקלים ג, ב; רמב"ם שקלים ב, י.

[11] שלטי הגיבורים שם.

[12] תפארת ישראל שקלים ג, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש