מגבעת


מגבעת: כובע מיוחד לעבודה במקדש - אחד מארבעת בגדי כהן הדיוט*.

נאמר בתורה: "ולבני אהרן תעשה כותנות... ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת"[1], וכן נאמר: "וחגרת אותם אבנט - אהרן ובניו - וחבשת להם מגבעות"[2]. בכך קבעה התורה את המגבעת כאחד מארבעה בגדי כהן הדיוט[3]. הכובע[4] שבראש כהן הדיוט מקביל למצפנת* שבראש כהן גדול.

משמעות השם: משמעות השם 'מגבעת' הוא 'כובע'[5], ונקראו ה'מגבעות' כך[6] בשל רומם וגובהם[7]. ונאמר במגבעות - 'לכבוד ולתפארת', להדגיש את תפארת הכובע יותר משאר הבגדים, לפי שהמגבעות על הראש צריכים ייפוי נאה ביותר[8].

צורת המגבעת: דעות שונות מצינו בפרשנים באשר לצורת המגבעת, ובהשוואתה ל'מצנפת' האמורה בכהן גדול[9]:

א. המגבעת היא רצועת בד עשויה פשתן, לבנה[10], ואורכה כשש עשרה אמה[11].


צורת המגבעת לפי הרמב"ם

מצנפת באורך שש עשרה אמה המקיפה את הראש סביב

ב. המגבעת עשויה כמין כיפת כובע, כיסוי ראש, עשוי פשתן[12], והיא רחבה יותר מאשר המצנפת[13]. ויש מפרשים, שאף לדעה זו המגבעת היתה עשויה רצועת בד ארוכה, אלא שהיו כורכים אותה על ראש הכהן פעם אחת, עד שנעשה ככובע. ולא היה כל יום ויום חוזר וכורך סביב ראשו, אלא היה נשאר כך תמיד, ולמחרת היה מחזיר אותו עשוי כך[14].

ג. המגבעת היא כעין כובע קצר שהולך ונהיה חד בקצהו העליון[15].


צורת המגבעת לפי הראב"ד

כובע ההולך ומתחדד כלפי מעלה

ד. המגבעת היא כובע גבוה המכסה את הראש כולו[16].

ה. המגבעת והמצנפת הינם שני חלקים של אותו הבגד: מגבעת כעין כובע, והמצנפת סביבו. ולכובע כעין תפוח או כפתור לקישוט, והוא הנקרא 'פארי המגבעות', ובלשון הראשונים: "היה [הכהן] לובש את הכובע שהוא ה'מגבעת'. וה'מצנפת' [שהיא צניף נוסף] - מחזיר על המגבעת כדרך שבני אדם מצניפים את ה'מצנפת'[17]. ולכובע היה 'פאר' [חלק שלישי] שמתרגם [אונקלוס]: 'שבח כובעיא', והוא כעין תפוח שעל הסובב של הכובע"[18].


צורת המגבעת לפי רב האי גאון

לכובע יש כמין כפתור – שהוא 'פארי המגבעות'

מן הכובעים שנעשו במכון המקדש

אופן הלבישה:

גם באופן הלבישה של המגבעת ישנן דעות שונות:

א. המצנפת האמורה באהרן היא המגבעת האמורה בבניו, אלא שכהן גדול צונף בה כמי שלופף על השבר, ובניו צונפין בה ככובע, ולפיכך נקראת מגבעת[19]. הבדל זה בין 'כובע' לבין 'לופף על השבר' עניינו, שהכובע מכסה גם את מרכז הראש, ומעלה הכפלים עליו כפל על כפל כעין מגבעת, ואילו ליפוף המצנפת הוא כריכה סביב בלבד, ולא במרכז הראש[20].


ב. כיון שהמגבעת עשויה ככובע, הכהן חובש אותה דרך קבע על ראשו מבלי להתיר את הכפלים כל יום[21].

ג. הכהן היה לובש את הכובע על ראשו, ואת המצנפת, שהיא בד ארוך, היה כורך סביב הכובע[22]. אופן זה דומה לתיאורו של יוסף בן מתתיהו הכותב: "על ראשו היה הכהן חובש כובע בלי חוד[23], שלא היה מכסה את הראש כולו אלא קצת יותר מן החלק האמצעי"[24]. מעדותו של יוסף בן מתתיהו עולה, שבזמן בית שני, בגדים אלו, ה'מצנפת' וה'מגבעת', היו מחוברים אחד על השני[25].

צורת המגבעת לפי בעל לקח טוב

המגבעת עשויה שלשה חלקים

א. כיפה גבוהה צמודה לראש ולמצח

ב. מצנפת הכרוכה על הכיפה סביב סביב

ג. כפתור, שהוא 'פארי המגבעות'

מעולם המחקר

יוסף בן מתיתיהו: מראה המצנפת והמגבעת בזמן בית שני


המעיין בכתבי יוסף בן מתתיהו בקדמוניות היהודים (ספר שלישי ז, ג) יתרשם כאילו היו לנגד עיניו דברי הפרשנים דלעיל. בדבריו יש גם חידוש, אך הוא מאשר חלק מן הפרשנויות הרבות שהובאו לעיל. זו לשונו: "על ראשו היה הכהן חובש כובע בלי חוד, שלא היה מכסה את הראש כולו אלא קצת יותר מן החלק האמצעי. הוא נקרא 'מצנפת'. ועיבודו כזה, שדומה הוא לכתר עשוי עניבה עבה של בד [סביב]. והיו כורכים ותופרים אותה תכופות. ושוב היתה המצנפת עטופה צעיף של סינדון [רשת], שהיה יורד מלמעלה עד המצח ומכסה את התפרים של העניבה ואת הכיעור שבהם, עד שהיתה הגולגולת כולה חלקה. המצנפת היתה מתאימה בדיוק [לראש] באופן שלא היתה צונחת בשעה שהכהן עסוק בעבודת הקודש". בהמשך דבריו (שם, שם ו) הוסיף: "ואשר לכובעו של הכהן הגדול, הרי היה לו ראשית כובע עשוי באופן דומה לכובעים של כל הכהנים ההדיוטים, וממעל לו היה תפור כובע אחר של רקם תכלת, שהיה מוקף זר זהב [ציץ]"[26].

צורת המגבעת לפי יוסף בן מתתיהו

א. המצנפת נכרכת סביב הראש והכפלים תפורים היטב זה לזה

ב. חלק נוסף תפור לפנים לכסות על התפרים וליפות את החלק הקדמי

[1] שמות כח, מ.

[2] שם כט, ט.

[3] בכל המקומות בכתוב בו נזכרה המגבעת, נזכרה רק ביחס לבני אהרן ולא לאהרן בו נזכרה ה'מצנפת'. ראה שמות כח, ד; כח, לז; כט, ו; ויקרא טז, ד.

[4] תרגום אונקלוס שמות כח, מ.

[5] תרגום אונקלוס ויונתן שם; רש"י שמות כח, ד; וראה רמב"ן שמות כח, לא.

[6] 'מגבעת' משתמעת 'מגבהת', כמו גבעה גבוהה.

[7] אבן עזרא שמות כח, לו.

[8] רשב"ם שמות כח, מ.

[9] ראה מאמר 'אריגה ותפירה במחט בבגדי כהונה' במכון המקדש, מאת הרב ישראל אריאל.

[10] רמב"ם הלכות כלי המקדש ח, א.

[11] רמב"ם שם ח, יט; רמב"ן שמות כח, לא; מאירי יומא עא, ב. ומקור דבריהם, כנראה, מדרש לא ידוע.

[12] רש"י שמות כח, ד.

[13] פירוש הריב"א על התורה; ריב"א בתוספות יומא יב, ב ד"ה אלא; כה, א ד"ה נוטל; חזקוני בדעת רש"י שמות כח, מ.

[14] גור אריה למהר"ל על רש"י שם.

[15] ראב"ד בהשגות על הלכות כלי המקדש ח, ב. וראה גם ספר החינוך (צט) שכותב "המגבעת הוא כלי שמניחים על הראש עשוי ככובע".

[16] פירוש ר' אברהם אבן עזרא לשמות כח, לו.

[17] בזמנו של המחבר.

[18] מדרש לקט טוב שמות כח, לז; חזקוני שמות לט, כח בשם ר' האי גאון.

[19] רמב"ם הלכות כלי המקדש ח, ב.

[20] רמב"ן שמות כח, לא; כח, לז; כט, ז. וראה מאירי יומא עא, ב.

[21] רש"י שמות כח, ד. וגור אריה שם; ראב"ד בהשגות כל המקדש ח, ב; ספר החינוך צט.

[22] מדרש לקח טוב שמות כח, לז.

[23] שלא כדברי הראב"ד לעיל.

[24] קדמוניות היהודים ספר שלישי ז, ג.

[25] בדומה לדברי גור אריה על שיטת רש"י.

[26] וראה במאמר בהערה 10 הרחבת דברים בענין זה, כן ראה ערך 'מצנפת'.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש