לשכת בית אבטינס


לשכת בית אבטינס: לשכה במקדש ששימשה להכנת הקטורת ואיחסונה.

לשכת בית אבטינס שימשה במקדש להכנת הקטורת ואיחסונה, נקראה לשכת 'בית אבטינס' על שם המשפחה שהכינה את הקטורת בימי בית שני. יתכן ששם זה נגזר מהמילה היוונית 'אבטינוס' שפירושו הוא 'שרף טוב' או 'עץ בושם טוב'[1]. כן נקראת הלשכה: 'עליית בית אבטינס' או 'בית-אבטינס'[2]. לשכה זו שימשה לתפקידים נוספים, וכדלהלן.

מיקומה של הלשכה: נחלקו בגמרא בדבר מיקומה של הלשכה: יש אומרים שהיתה בצפון העזרה, ויש אומרים שהיתה בדרומה2. לדעת הירושלמי, לשכת בית אבטינס היתה בדרום העזרה על גבי שער-המים[3]. להלכה, ניתן לבנות לשכה זו בכל מקום בעזרה, שכן ללשכות שבמקדש אין דין של 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל'[4]. למעשה, כדאי שמיקומה של הלשכה יקבע לאחר התייעצות עם מומחים הקשורים לתחום הכנת הבשמים ואיחסונם, שכן, מיקום הלשכה משפיע על האויר ואור השמש שנכנסים למקום, ואלו משפיעים על איכות הקטורת ושמירתה לפרקי זמן ארוכים. ואכן, חז"ל אומרים: "היו מחזירין אותה [את הקטורת] למכתשת פעמיים בשנה.: "בימות החמה היו מפזרים אותה כדי שלא תתעפש, ובימות הגשמים - צוברין אותה כדי שלא יפוג ריחה"[5]. מכאן, שבקיץ נהגו משפחת אבטינס להוציא את הקטורת לשם איורורה, ונקיונה מעיפוש שהצטבר בה בימות החורף. ואילו בחורף היו צוברים אותה, כדי לרכז את ריחה ולמנוע את פיזורו. מסתבר, אפוא, שלמיקום הלשכה וצורתה, כגון מספר חלונות וכדו', יש לכך השלכות רבות על הנ"ל!

תפקיד הלשכה: כאמור לעיל, לשכת בית אבטינס שימשה בעיקר להכנת הקטורת, דהיינו כתישת הסממנים, השבחתם, וערבובם אחד עם השני. כן היה צריך לאחסן את סממני הקטורת שהביאו ממרחקים בכדי חרס, כדי אבן וכד', לשמירת טריותה למשך השנה. כמו כן שימשה הלשכה כמקום הלימוד של חפינת הקטורת, במשך כל השנה לכהנים, ובמיוחד בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים, אז היה הכהן הגדול מלמד את ידיו לחפון את הקטורת, שהיא מן העבודות הקשות במקדש[6]. דבר נוסף שנעשה בימי בית שני, בערב יום הכיפורים בלשכה זו היתה השבעתו של הכהן הגדול, שלא ישנה מהעבודה. מסתבר שדווקא לשכה זו נבחרה לשם כך, כיוון שהצדוקים שהיו משנים את עבודת יום הכיפורים שינו את מקום הקטרת הקטורת, והקטירו אותה בהיכל לפני פרוכת העדות, ולא בפנים - בקודש הקודשים. לפיכך תקנו חכמים להשביע את הכהן הגדול שלא ישנה במאומה מן ההלכה הנוהגת במקדש, זאת, דווקא במקום בו מכינים את הקטורת וכותשים אותה, וחופנים בידיהם מן הקטורת לעבודתה[7]. בית אבטינס היה אחד משלושת המקומות בהם שמרו הכהנים[8].

קדושתה: נחלקו ראשונים האם לשכת בית אבטינס נתקדשה בקדושת עזרה או לא: יש אומרים, שלשכת בית אבטינס נתקדשה בקדושת העזרה, והרי זה פסוק מפורש, ככתוב: "קודש היא! קודש תהיה לכם!", ודרשו חכמים: 'כל מעשיה לא יהיו אלא בקודש'[9]. ואילו לדעת ראשונים אחרים, לשכה זו לא התקדשה בקדושת עזרה, כדי שהכהנים יוכלו לשמור ולישן שם. לדעה זו, בית אבטינס היתה עלייה, וגגין ועליות לא נתקדשו[10].. לדעה שלישית, לשכת בית אבטינס היתה בנויה משתי קומות: בקומה הראשונה הכינו את הקטורת, ומקום זה היה קדוש בקדושת עזרה. הקומה השניה היתה המקום שהיו הכהנים שומרים. חלק זה היה חול ולפיכך ניתן היה לשבת ואף לישון בו[11].


הכהן הגדול בעת הכנת הקטורת עבור קרבן התמיד

בציור נראה הכהן הגדול בלשכת בית אבטינס בעת כתישת סממני הקטורת. הכהן הגדול מתכונן להקטיר בעצמו, ולכן מכין את מנת הקטורת הנדרשת לצורך הקטורת בבקר ובערב בעת הקרבת קרבן התמיד. ברקע נראים הכהנים המכינים וכותשים את הקטורת במכתשת של בית אבטינס.

[1] ספר הקטורת, פרופ' זוהר עמר, עמ' 42.

[2] יומא יט, א.

[3] ירושלמי יומא א, ה. וכן דעת המאירי סוף פרק ה ממידות.

[4] מקדש דוד, ועוד.

[5] כריתות ו, ב. רמב"ם כלי המקדש ב, ז.

[6] יומא יט , א. רש"י ד"ה: 'תנא ללמדו חפינה'.

[7] יומא יח, ב. רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים א, ז.

[8] תמיד א, א.

[9] כריתות ו, א. רמב"ם הלכות כלי מקדש ב, ו.

[10] ר"ש חסיד ור' יצחק בר שמואל, מובאים בראב"ד למסכת תמיד שם.

[11] שיח יצחק יט, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il