לפני ה'


לפני ה': קרבנות במקדש, שעל מקום הקרבתם ואופן עשייתם נאמר בתורה: 'לפני ה''.

במקומות רבים בתורה, נאמר לגבי הקרבנות - 'לפני ה'', וכך גם לעניין כמה מצוות שבמקדש, הווה אומר, שיש לקיימם במקום שבו, כביכול, 'פני ה'' פונות לשם. יש מקומות בהם למדים חז"ל מביטוי זה, כי הכוונה היא לתקופה, כלומר, בזמן שהמקדש קיים, ו'פני ה'' מצויות בירושלים, אזי מתקיימת המצוה 'לפני ה''[1]. ופעמים שלמדו חכמים, שהמצוה מתקיימת רק במקדש, כי מקום זה דווקא, שבו נמצא הארון והשכינה נקרא 'לפני ה'' - ולא בבמה[2]. אולם פעמים רבות הכוונה בביטוי זה, למקום מסוים במקדש עצמו, כלומר, במקום מוגדר זה דווקא יש לקיים את המצוה - בסמוך לשכינה. המקום משתנה לפי ההקשר של כל אחת מהמצוות: פעמים שהכוונה היא לקדש הקדשים*, כי שם השכינה שרויה. עם זאת פעמים שהכוונה היא להיכל*, ולפעמים אף לעזרה[3]. להלן מפורטות דוגמאות לשימוש בביטוי זה בנוגע למקומות השונים במקדש.

בקדש הקדשים: הכהן הגדול מצווה להכנס לקדש הקדשים ביום הכיפורים ולהקטיר קטורת, כאמור בפסוק: "ונתן את הקטורת על האש לפני ה', וכיסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על העדות..."[4]. נתינת הקטורת נעשית בתוך קדש הקדשים, שהרי שם ארון העדות ועל גביו נמצאת הכפורת, ומכאן שעבודה זו נעשית בקדש הקדשים[5].

לפני ארון הברית: אהרן הכהן נצטווה על ידי משה רבינו לקחת צנצנת מן ולהניח אותה בתוך אהל מועד לפני הארון בקדש הקדשים, ככתוב: "ויאמר משה אל אהרן: קח צנצנת אחת, ותן שמה מלוא העומד מן, והנח אותו לפני ה' למשמרת לדורותיכם"[6].

בהיכל: המנורה ושולחן לחם הפנים היו בתוך ההיכל[7], לפיכך, התיאור המתייחס לעריכת נרות המנורה להדלקה, ככתוב: "יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בוקר לפני ה'"[8], הכוונה היא, שהמצווה צריכה להיעשות לפני ה' בהיכל סמוך לקדש הקדשים. כך גם התיאור המתייחס לעריכת לחם הפנים*, להביאו ולהניחו על פני השולחן, ככתוב: "יערוך עליו ערך לחם לפני ה'"[9], אף כאן הכוונה היא, שהמצווה מתקיימת לפני ה' בהיכל.


ושחט את בן הבקר 'לפני ה'

בציור נראה כהן השוחט פר בן בקר לעולה. מצות השחיטה נעשית כשהכהן במזרח ופניו למערב. כך גם הפר מונח כשפניו למערב – לכיוון קדש הקדשים.

באש המערכה שעל המזבח: בעניין הקטורת, שמביא כהן גדול ביום הכיפורים 'לפני לפנים', נאמר בה: "ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה'", ופירשו חכמים בתלמוד, שנוטל מאש המערכה שכנגד פתח ההיכל[10], וכתבו הראשונים להלכה: "ונוטל את המחתה, וחותה בה אש מעל המזבח - מן הסמוך למערב, שנאמר: 'מעל המזבח מלפני ה'', ויורד ומניחה על הרובד שבעזרה[11]. כך גם באשר לגחלי האש של הקטרת הקטורת בכל יום, מביא הכהן גחלים ממערכה שניה שעל המזבח, ולמדו חכמים מן הפסוק: "ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה'", שיביא, מ"מערכה שנייה, שהיא נגד פתח ההיכל"[12].

מול פתח ההיכל: בהגשת קרבן מנחה נאמר: "הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח"[13], ולמדו חז"ל, ש"מגישה בקרן מערבית דרומית, כנגד חודה של קרן"[14], כלומר, בין האולם ולמזבח, שהכוונה היא בצד המערבי של המזבח, הנמצא מול פתח ההיכל[15]. המושג 'לפני ה'' בעניין זה, כוונתו, שהמצוה מתקיימת במזבח שבעזרה. אמנם המזבח מרוחק מקדש הקדשים, עם זאת, הקרבת המנחות אל קרן המזבח מכוונת אל מול פני השכינה שבקדש הקדשים.

בין האולם ולמזבח: מצינו בהבאת הביכורים, שהמצוה מתקיימת סמוך לקרן המזבח במערב, וכן בין האולם ולמזבח, וכדברי חז"ל בירושלמי: "'ומניחו בצד המזבח', שנאמר: 'והניחו לפני מזבח ה' אלהיך'... הא כיצד? מגישן על קרן דרומית מערבית [של המזבח] ומניחה בדרומה של קרן"[16]. כך גם מה שנאמר: "והשתחוית לפני ה' אלהיך", אמרו חז"ל: "אחר שמניחו בצד המזבח משתחוה ויוצא"[17], ופירשו האחרונים, שההשתחוויה נעשית 'בין האולם ולמזבח'[18].


השתחוואה 'לפני ה' בסיום הבאת הביכורים

אדם המביא ביכורים למקדש, מקיים מצות השתחוואה לאחר שהביא ביכורים לכהן. ההשתחוואה נעשית, לדעת המלבי"ם, בתחום של 'בין האולם ולמזבח' סמוך למעלות העולות אל ההיכל.

בעזרה: שחיטת הקרבנות נעשית בתוך שטח העזרה בלבד, שנאמר: "ושחט את בן הבקר לפני ה'..."[19], ומצינו, שבקרבן התמיד קיימת הקפדה שהשחיטה תיעשה, כאשר פני הקרבן פונים למערב, לקדש הקדשים, ככתוב: "צפונה לפני ה'"[20]. כך היא לשון המשנה: "לא היו כופתין את הטלה אלא מעקדין אותו... וכך היתה עקידתו - ראשו לדרום ופניו למערב - השוחט עומד במזרח ופניו למערב"[21].

בשער ניקנור: האדם הנטהר מטומאת הצרעת מגיע יחד עם קרבנותיו לשער ניקנור, ככתוב בפסוק: "והעמיד הכהן את האיש המיטהר ואותם לפני ה' פתח אהל מועד"[22], כלומר, הטהרה והבאת הקרבנות נעשים קרוב ככל האפשר למערב, שכן, המצורע טרם נטהר לגמרי, עד שלא ישלים את קרבנותיו, ולכן הטהרה מתקיימת בשער ניקנור, שהוא פתח העזרה, ולא בעזרה פנימה.

הר הבית: התקיעה בשופר ובחצוצרות* יחד, בעת התעניות, מתקיימת דווקא בתחום הר הבית - ובשער המזרח - לא בשאר ערי הארץ, זאת, על פי האמור בפסוק: "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'"[23]; ודרשו חז"ל, שרק 'לפני המלך ה'', בתחום הר הבית תוקעים בשופר ובחצוצרות, אבל לא בגבולים[24].

בירושלים: נאמר בתורה בעניין קרבנות נדרים ונדבות, שאוכלים אותם בתוך חומת ירושלים: "ואכלתם שם לפני ה' אלהיכם"[25]. כך היא גם ההלכה בענין מעשר שני, ש"נאכל לבעליו לפנים מחומת ירושלים, שנאמר: 'ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר'"[26]. אף בעניין נטילת לולב במשך שבעה ימים, למדו חז"ל בירושלמי, שהמצוה מתקיימת בתחומי חומת ירושלים, ככתוב: "'ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים' - אין שבעה בלא שבת... 'ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים' – בירושלם"[27].


ולקח מלוא המחתה גחלי אש מלפני ה'

בציור נראה כהן גדול ביום הכיפורים, כשהוא לוקח גחלים במחתה של זהב, מאש המערכה שעל גבי המזבח. מערכה זו מכוונת 'לפני ה'' - כנגד פתח ההיכל וקדש הקדשים.

[1] ראה מכות יט, א: "ואכלת שם לפני ה' אלהיך... מה בכור אינו אלא לפני הבית, אף מעשר אינו אלא לפני הבית".

[2] ראה זבחים טז, א: "ויושב מנלן דכשר בבמה? אמר קרא 'לעמוד לפני ה' לשרתו'... ולא לפני במה".

[3] מלבי"ם על התורה ויקרא ו, ז, ובתורה אור שם.

[4] ויקרא טז, יג.

[5] החכמים לומדים זאת מהמילים "לפני ה'", וזאת, להוציא מדעת הצדוקים, שטענו שעל הכהן לתקן מבחוץ ורק לאחר מכן להכניס, כמבואר ביומא נג, א.

[6] שמות טז, לג. רש"י שם, רמב"ם בית הבחירה ד, א.

[7] יומא לג, ב; רמב"ם בית הבחירה ג, יז.

[8] שמות כז, כא.

[9] שמות מ, כג.

[10] המאירי יומא מה, ב.

[11] רמב"ם עבודת יום הכיפורים ד, א.

[12] קרית ספר הלכות תמידין ומוספין פרק ג

[13] ויקרא ו, ז.

[14] זבחים סג, ב.

[15] מנחות יט, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות יב, ו.

[16] פירוש הריבמ"ץ לביכורים ג, ד, על פי הירושלמי שם.

[17] ספרי דברים כו, ד.

[18] ראה מלבים לדברים כו, ד; שכתב: "ודבר חידוש הוא שישראל יוכל להתקרב כל כך אל ההיכל, אפילו לצורך תנופה והשתחוייה".

[19] ויקרא א, ה וברש"י שם.

[20] ויקרא א, יא.

[21] תמיד ד, א. נראה שכך הן כל השחיטות של הקרבנות, וכן מצינו בזבחים לב, ב: "'ושחט את בן הבקר לפני ה''... שיהיו ידיו של שוחט לפנים מן הנשחט", עיין שם. וכן במשנה פרה ג, ט: "כפתוה בחבל... ראשה בדרום ופניה למערב - הכהן עומד במזרח ופניו למערב, שחט בימינו וקבל בשמאלו".

[22] ויקרא יד, יא וברש"י שם; רמב"ם מחוסרי כפרה ד, ב (ובדומה לזה בעניין השקאת האשה הסוטה, ראה סוטה ז, ב).

[23] תהלים צח, ו.

[24] ראש השנה כז, א.

[25] דברים יב, ז; וראה בספרי שם, ובמכות יח, א (ובדומה לזה בעניין אכילת מעשרות בירושלים, ראה בתמורה כא, ב).

[26] רמב"ם מעשר שני ונטע רבעי ב, א.

[27] ירושלמי סוכה ג, יא; וראה ערך 'לולב במקדש'.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש