לילה


לילה: סדרי עבודת הכהנים והלויים בלילה במקדש.

הלכה היא, שבלילה אין הכהנים עושים עבודה במקדש. בערך זה יידונו סדרי המקדש בשעות הלילה, ויובאו כמה מן ההלכות הנוגעות לעבודות המותרות בלילה, או אלו שאם נעשו בלילה נפסלו.

סדרי הלינה של כהני בית אב: עם נעילת שערי המקדש בסיום עבודת היום, מתייצבים כהני אב המתעתדים לעבוד ביום המחרת במקדש. כהני בית אב נשארים ללינה במקדש בלשכת בית המוקד. זקני בית-אב* נתכבדו לישון על גבי רובדים של אבן, ואילו פרחי הכהונה הצעירים, היו ישנים על כסותם הנתונה על גבי הקרקע[1]. הכהן הממונה נועל את שער בית המוקד מבפנים, את המפתחות מניח במקום הקבוע לכך ברצפת הלשכה, כשהמפתחות קבועים בשלשלת ומחוברים לטבלה של שיש הסוגרת עליהם. על מרצפת זו הוא מניח את כסותו וישן. זאת, להבטיח את המצאותם של כל הכהנים במקדש בלילה, לקראת עבודת היום. לעומתו הלוי השומר על הלשכה היה ישן מבחוץ[2].

השמירה: המשנה מתארת את שמירת המקדש* המתקיימת בשעות הלילה בעשרים וארבעה מקומות שונים במקדש[3]. יש מן הראשונים האומרים, כי שמירה זו מתקיימת רק בלילה ולא ביום[4], ויש אומרים, כי היא מתקיימת אף בשעות היום[5]. לקראת הבוקר, סמוך לעלות השחר, היה מגיע הממונה להעיר את הכהנים הישנים בבית המוקד, וכל כהני בית אב היו יוצאים יחד לבילוש העזרה* לוודא שכל הכלים ערוכים במקומם לעבודה[6].

עבודת הקרבנות: באשר להקרבת קרבנות בלילה, הלכה היא, שהם נשחטים ומוקרבים רק ביום[7], שנאמר "ביום צוותו"[8]. בהמת קדשים שנשחטה בלילה, אם עלתה למזבח - תרד[9]. מליקה בלילה פוסלת את העוף ואינה מטמאת בבית הבליעה[10]. כלי שרת* הנשאר במקדש בלילה ובו קרבן או מנחה, מקדש את המנחה או את הדם לעניין פסול, אך לא לעניין הקרבה[11].


הדלקת נרות המנורה בלילה

בציור נראה כהן המדליק את המנורה בלילה, זאת, לפי שיטת רש"י והראשונים במנחות פט, א; האומרים, שהדלקת הנרות של בין הערביים כשרה גם בלילה.

נסכים: מותר להקריב בלילה נסכים* הקרבים ובאים בפני עצמם, ומקדישם לכתחילה בלילה בכלי שרת ומקריבן בלילה. אך אם הנסכים נלווים לקרבן, אין להקריבם אלא ביום[12].

הקטר חלבים: מותר להקטיר חלבים ואיברים בלילה, אולם לכתחילה המצוה היא להקטירם ביום - ואפילו בשבת, שכן "חביבה מצוה בשעתה"[13]. כל דבר שכשר בלילה מצותו כל הלילה, ולכן הקטר חלבים ואברים כשר כל הלילה[14]. עם זאת, גזרו חכמים, שיש להקטירם עד חצות - כדי להרחיק את האדם מן העבירה[15]. יש אומרים, כי החכמים לא גזרו בזה, וניתן להקטירם עד עלות השחר[16].

הדלקת המנורה: הדלקת המנורה היתה הפעולה האחרונה שהיתה מתבצעת במקדש בכל ערב, והנרות היו דולקים מהערב עד הבוקר[17].

תרומת הדשן: תרומת הדשן נחשבת לתחילת עבודת היום[18]. בכל יום היו תורמים את הדשן כשיעלה עמוד השחר, ביום הכיפורים הקדימו לחצות הלילה, וברגלים קיימו מצוה זו אחרי שיעבור שליש מהלילה[19].

אכילת הקדשים: קרבן שלמים* נאכל על ידי המקריב לשני ימים ולילה אחד, כלומר, הלילה שבין שני הימים, וניתן לאוכלם כל הלילה[20]. חלק מן הקרבנות נאכל ליום ולילה, כגון: חטאת, תודה ואשם[21]; אולם החכמים גזרו בהם שלא ייאכלו אלא עד חצות, כדי להרחיק את האדם מן העבירה[22]. הפסח אינו נאכל אלא בלילה, ואינו נאכל אלא עד חצות[23]. יש סוברים שדין התורה הוא שעליו להיאכל עד חצות[24], ויש סוברים שמן התורה מותר לאוכלו עד עמוד השחר, וכדי להרחיק מן העבירה גזרו לאוכלו עד חצות[25].


עבודת הכהנים על המזבח בלילה

הקטר חלבים ואברים מתקיים גם בלילה, במיוחד ברגלים שבהם יש קרבנות לרוב. הכהנים נראים כשהם מעלים אל המזבח חלבים ואברים שנותרו מקרבנות היום. כן נראה בציור כהן היורד מן המזבח עם מחתת גחלים של תרומת הדשן בידו, שכן ברגלים היו מקיימים מצוה זו בשליש הלילה.

דינים שונים:

א. אין בונים את בית המקדש בלילה אלא ביום[26].

ב. העומר* מצוותו להיקצר דווקא בלילה[27].

ג. אנשי בית-אב* אסורים בשתיית יין בימים ובלילות, ואנשי משמר* מותרים בלילות ואסורים בימים[28].

ד. שריפת כל קרבנות היוצאים לשריפה כשרה בזר ובלילה[29].

ה. עבודת יום-הכיפורים* אינה נעשית בלילה אלא ביום[30].

מעולם ההלכה

האם ניתן להדליק את מנורת המקדש בלילה?

מעיון בדברי חז"ל נראה, שמבחינת ההלכה אין מניעה להדליק את נרות המנורה אף בלילה. חז"ל לומדים זאת מן הפסוק בתורה, האומר (שמות כז, כא): "יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד בקר לפני ה'". ראה את לשון הגמרא בפסחים (נט, א. וכן ביומא טו, א. ובזבחים יא, ב) האומרת: "אין לך עבודה שכשירה 'מערב עד בוקר' אלא זו [הדלקת המנורה] בלבד". לדעת כמה מן הפרשנים, למדו חז"ל מפסוק זה, שמצות הדלקת המנורה שונה משאר העבודות במקדש, בכך שהיא כשירה גם בלילה. ראה רש"י במנחות פט, א. האומר: "אין לך עבודה שכשירה משקיעת החמה ואילך עד בקר אלא זו בלבד - הדלקת הנרות". לדעת רש"י שם, ניתן להתחיל ולהדליק את מנורת המקדש גם בשעות הלילה. וכן כתב המאירי ביומא (טו, א). ראה גם 'אוצר הגאונים' ליומא (טו, א. עמ' עט) "שמתקן את הנרות בבקר ומדליקן בלילה... ואין עבודה כשרה בלילה זולתה". (צריך להעיר, עם זאת, כי ניתנו למאמר זה גם פירושים אחרים).

[1] שם א, ח; תמיד א, א. לדעת המפרש לתמיד כה, ב ד"ה וזקני, הזקנים היו ישנים בתוך עובי החומה, והם היו עולים לשם ברובדים; ואילו לדעת הרמב"ם הלכות בית הבחירה ח, ו כל הכהנים שם היו ישנים על הארץ (וכולם היו השומרים).

[2] משנה מידות א, ט.

[3] מידות א,א-ב.

[4] רמב"ם שם ח, ב.

[5] מפרש לתמיד כה, ב ד"ה היו עליות, וראה בראב"ד שם.

[6] משנה תמיד א, ב-ג; רמב"ם הלכות תמידין ומוספין ו, א.

[7] זבחים צח, א. רמב"ם הלכות מעשה קרבנות ד, א.

[8] ויקרא ז, לח.

[9] דעת רבי יהודה זבחים פד, א; רמב"ם הלכות פסולי המוקדשים ג, ו. ואילו לדעת רבי שמעון לא תרד.

[10] זבחים סח, א. רמב"ם שם ז, א.

[11] מנחות ק, א. רמב"ם הלכות פסולי המוקדשים ג, כא.

[12] תמורה יד, א. רמב"ם הלכות מעשה קרבנות ד, ה.

[13] מנחות עב, א. רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות ד, ג.

[14] מגילה כ, ב.

[15] ברכות ב, א. רמב"ם שם ד, ב.

[16] רש"י ברכות שם ד"ה כדי להרחיק.

[17] יומא טו, א.

[18] יומא כז, ב.

[19] יומא כ, א; רמב"ם הלכות תמידין ומוספין ב, יא.

[20] זבחים נה, א. רמב"ם הלכות מעשה קרבנות י, ח.

[21] ראה בערכיהם.

[22] ברכות שם.

[23] זבחים נו, ב.

[24] דעת רבי אלעזר בן עזריה זבחים נז, ב; וכן הכריעו תוספות שם ד"ה ואיבעית אימא, ורשב"א ברכות ט, א.

[25] דעת רבי עקיבא שם; רמב"ם הלכות קרבן פסח ח, טו.

[26] שבועות טו, ב. ברמב"ם בית הבחירה א, יב; כתב: "אין בונין את המקדש בלילה, שנאמר: 'וביום הקים את המשכן - ביום מקימין לא בלילה'... והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים - כמקדש המדבר". ושאלו האחרונים, שיש סתירה ברמב"ם בהלכה זו, שמצד אחד כתב - 'אין בונים מקדש בלילה', ומאידך כתב שגם הנשים חייבות בבניינו, והרי נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא? וצריך לומר, שמצד הדין אין איסור לבנות בלילה, אלא באו חז"ל לומר, כי אין ראוי לבנות בלילה אלא ביום, כדי שהמלאכה תיעשה כהלכה. כי הפסוק 'וביום הקים את המשכן' אינו עוסק כלל במלאכת הבניין אלא בחנוכתו, כמובא במדרשים השונים (ספרא ויקרא ט, יד; שיר השירים רבה ד, ט; פסיקתא זוטרתא במדבר ט, טו). וכן מובא באוצר המדרשים (ילמדנו): "היו ישראל תמהים: 'האמנם ישב אלהים על הארץ'? - אמר להם: חייכם בפרהסיא אני בא אליכם, דכתיב: 'וביום הקים את המשכן', כלומר, הקב"ה רוצה להשרות את שכינתו בחנוכת המקדש בגלוי ביום, ולא בהסתר ובלילה. נמצא, שהלימוד מן הפסוק אינו גדר איסור אלא אסמכתא בעלמא. ואכן, כתב בעל מנחת חינוך מצוה צה: "ונראה פשוט, דהיינו [לא לבנות בלילה] לכתחילה, אבל אם בנו בלילה, ודאי אינו נפסל המקדש בשביל זה", ולכאורה מדוע פשוט הדבר? הרי ברור, שאם יש איסור לבנות בלילה - הבית פסול, כמו קרבן, שאם הקריבוהו בלילה - פסול, ובהכרח שאין דרשה זו אלא אסמכתא בעלמא, והדברים צריכים בירור.

[27] מגילה כ, ב. רמב"ם הלכות תמידין ומוספים ז, ה.

[28] תענית טו, ב. רמב"ם הלכות ביאת מקדש א, טז.

[29] תורת כהנים ויקרא ד, יב.

[30] יומא כח, א. רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים א, יח.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש