לא יזח החושן


לא יזח החושן: איסור מן התורה לנתק את החושן מעל האפוד בשעת העבודה.

החושן* והאפוד* הם מבגדי הכהן הגדול, ומצות התורה היא, שיהיו מחוברים זה לזה בעת העבודה. לאו מיוחד נאמר בתורה בעניין חיבור זה, שלא יתנתק החושן מעל האפוד, ובלשון הפסוק: "לא יזח החושן מעל האפוד"[1].

מהות האיסור: האיסור שנאמר, שלא להפריד את החושן מעל האפוד, נאמר כשהדבר נעשה בדרך השחתה, כלומר פירוק החושן ללא שום תכלית, וכגון, המפרק שרשרת אחת מן הטבעת שלה המחברת את החושן לאפוד - לוקה[2]. וכתבו ראשונים, "כשכהן גדול לבוש בהן [בבגדים] אסור להזיח החשן מעל האפוד, אבל בשאינו לבוש בהם - אינו מדבר, שהרי בטבעות התחתונות של החושן, המרוכסות בפתיל תכלת של טבעות הכתפות אשר ממעל לחשב האפוד - הכתוב מדבר. ובשעה שאינו לבוש בהן היו הטבעות מוזחות ועומדות [בלי הפתיל] שאי אפשר לו ללובשם בעודם מחוברות [ולכן התירו את הפתיל בתום העבודה]"[3]. באשר להגדרת 'שעת העבודה' כתבו הראשונים, שהכהן הגדול - "מניח בגדי זהב בלשכה שלו בלילה או בעת שיצא מן המקדש"[4], שכן זוהי עבודתו להיות נוכח כל היום במקדש ולפקח על העבודה שתיעשה כהלכה. כן כתבו הראשונים, שהכהן הגדול היה יושב ב'לשכת כהן גדול', "ותפארתו וכבודו שיהיה יושב במקדש כל היום, ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה"[5], הווה אומר, שבמהלך כל היום כולו היה צריך לוודא שלא יזח החושן כל היום מן האפוד. עוד מצינו, ששני כהנים נלוו אל הכהן הגדול בעת שהשתחוה בהיכל, והחזיקו את אבני השוהם שעל כתפיו, ופעולה זו נועדה, למנוע ממנו איסור בעת ההשתחויה - "לא יזח החושן מעל האפוד"[6].

מעולם המחשבה

החושן והאפוד דוגמא לשלמות המקדש וכליו

כתבו הראשונים: "ציוה הכתוב לקשור טבעות שהיו קבועים בחושן עם טבעות שהיו קבועין באפוד בפתיל תכלת, כדי שיהיה נתון החושן על החשב דרך קביעות והדר, שאם לא יקשור אותם באותם טבעות יהיה החושן נד ונבדל [ומתרחק] מחשב האפוד, ונוקש על לוח לבו של כהן... ותרגומו – 'לא יתפרק', משרשי המצוה, שרצה השם לטובתינו לזכותינו בהגדלת אותו הבית הקדוש, ולהיות כל אשר בו מכוון וקבוע על מכונו... כגון מלבושים אלה, שהם מלובשים בהן בשעת העבודה, שהכל יהיה נכון ושלם בתכלית השלמות, לא יחסר שום נוי בכל הדברים" (חינוך מצוה ק).


חיבור החושן לאפוד

בציור נראה כהן גדול כשהוא לובש חושן ואפוד, ומקיים מצות "לא יזח החושן מעל האפוד". השרשראות העליונות (החץ למעלה) נועדו להדק את החיבור בין החושן ובין כתפות האפוד כלפי מעלה. לעומתם היו פתילי תכלת התחובים בטבעות של החושן מלמטה (בציור: החץ מלמטה), וכך היה החושן מהודק לחלוטין מכל צדדיו.

[1] שמות כח, כח. רש"י שם, רמב"ן שם, רמב"ם הלכות כלי מקדש ט, י.

[2] יומא עב, ב. רדב"ז הלכות כלי מקדש ט, י. ומהרדב"ז משמע שאין מניעה שהחושן יהיה נע ונד, רק שלא יורידהו הכהן דרך השחתה, לעומת החינוך שכתב, שחלק מהאיסור הוא התנדנדות החושן.

[3] ספר יראים סימן שיז, חינוך מצוה ק.

[4] רמב"ם כלי המקדש ח, י.

[5] רמב"ם כלי המקדש ה, ז.

[6] תמיד לג, ב. רמב"ם כלי מקדש ה, יא.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il