לוג


לוג: מידת נפח למדידת שמן ומים במקדש.

בבית המקדש היו שבעה כלים המיועדים למדידת הנפח של דברים לחים – נוזלים – כגון שמן ויין, וביניהם כלים המכילים: לוג, חצי לוג ורביעית הלוג[1]. מידות אלו נדרשו לצורך הדלקת המנורה הכנת מנחת חביתין של כהן גדול, וכן מנחות אחרות, וכמו כן לקרבן נזיר ולטהרת המצורע ועוד.

מידת הלוג ושימושיה: במידת הלוג היו משתמשים לכל המנחות, שכל מנחה טעונה מתן לוג שמן כנגד כל עישרון, והמנחה הכי גדולה, שהיא בשיעור ששים עשרונים, טעונה ששים לוגים של שמן[2]. כמו כן, היו משתמשים במידת הלוג לתת על בוהן ידו ובוהן רגלו של המצורע, ככתוב בתורה בתיאור תהליך טהרתו: "וביום השמיני יקח שני כבשים... ולוג אחד שמן"[3].

מידת חצי לוג: בכלי זה היו שלושה שימושים: א. לכל אחד מנרות המנורה היו יוצקים שמן בשיעור זה, וסך הכל: שלוש וחצי לוגים לשבעת נרות המנורה, שכך שיערו חכמים, שכמות זו תספיק מהערב עד הבוקר[4]. ב. כאשר מביאים קרבן תודה ומביאים עמו ארבעים חלות, מערבבים שמן בשיעור חצי לוג בשלושים החלות של התודה שאינם חמץ. וכתבו הראשונים: "ובכמה שמן הוא עושה השלושים חלות? - בחצי לוג שמן. ושיעור זה הלכה למשה מסיני; רביעית ממנו ל'רבוכה' [עשר חלות] ושמינית - ל'חלות' [עשר חלות] ושמינית ל'רקיקין' [עשר חלות]"[5]. ג. חצי לוג, זו היתה כמות המים שהיו נותנים בכלי שבו היו משקים אשה סוטה[6], כמתואר בתורה: "ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרש"[7], וחכמים שיערו שזוהי הכמות הנדרשת[8].


פכית זהב לנרות המנורה

בתמונה נראית פכית זהב המכילה חצי לוג שמן. פכית זו נועדה ליציקת שמן לשבעה נרות המנורה.

מידת רביעית הלוג: כלי זה שימש לשלושה דברים: א. עבור טהרת המצורע מילאו כלי עם מים, שעליו היה הכהן שוחט אחת משתי הציפורים המובאות לטהרה, ככתוב: "ושחט את הציפור האחת אל כלי חרש על מים חיים"[9]. שיעור זה של מים, הוא השיעור בו הדם ניכר במים[10]. ויש מי שכותב, כי שיעור זה הוא מדברי סופרים[11]. ויש סוברים, כי להלכה אין די ברביעית הלוג, אלא יש להביא לכך חצי לוג מים[12]. ב. עבור לחמי הנזיר* המובאים יחד עם איל הנזיר*, היו יוצקים שמן בשיעור רביעית הלוג[13]. שיעור זה נלמד מקרבן התודה, שכשם שלחלות ולרקיקין של התודה נתנו רביעית שמן, כדלעיל, כך גם עבור לחמי הנזיר[14]. ג. עבור מנחת החביתין* של הכהן הגדול היו מביאים שמן ברביעית הלוג, לכל אחת משתים עשרה החלות, וכתבו הראשונים: "כיצד עשיית חביתי כהן גדול? - מביא עשרון שלם... ומביא עמה שלשת לוגין שמן, שנאמר: 'בשמן תעשה'... ובולל הסולת בשמן... ולש מכל חצי עשרון שש חלות, נמצאו שתים עשרה חלות... וכיצד עושה? מחלק השלשה לוגין ברביעית שבמקדש, רביעית [שמן] לכל חלה"[15].

שיעור הלוג: שיעור הלוג הוא שש ביצים[16]. יש מי שכותב, כי שיעור זה שווה לנפח של ארבעה אגודלים על ארבעה אגודלים, בגובה 2.7 אגודלים[17]. בימינו קיימות דעות שונות באומדן שיעור זה, הנעות בין 300 סמ"ק ל-600 סמ"ק[18].


מידות הלוג לחלקיו במקדש

[1] משנה במנחות פז, ב (ובגמרא שם פח,א משמע שרבי אלעזר ברבי צדוק חולק וסובר שלא היו מידות נפרדות, אלא רק שנתות בהין, וראה בתוספות שם ד"ה שבע); רמב"ם כלי המקדש א, יז.

[2] משנה במנחות פח, א (ולדעת רבי אלעזר ברבי יעקב, נותנים לוג אחד אף למנחה עם הרבה עשרונים); רמב"ם מעשה הקרבנות ב, ח.

[3] ויקרא יד, י.

[4] מנחות שם; רמב"ם כלי המקדש שם.

[5] מנחות פט, א (ורבי עקיבא דורש זאת מפסוק); רמב"ם מעשה הקרבנות ט, כ.

[6] משנה במנחות שם (ולדעת רבי יהודה במשנה בסוטה טו, ב היה נותן רק רביעית); רמב"ם הלכות סוטה ג, ט.

[7] במדבר ה, יז.

[8] ירושלמי סוטה פרק ב הלכה ב.

[9] ויקרא יד, ה.

[10] דברי רבי ישמעאל בסוטה טז, ב, וכך מפרשים רש"י ורבינו גרשום במנחות שם, ובפירוש הרמב"ם לנגעים יד, א.

[11] רמב"ם הלכות טומאת צרעת יא, א.

[12] תוספות בסוטה שם ד"ה מביא (הראשון), על פי דעת חכמים החולקים על רבי ישמעאל, ולגרסתם במשנה בנגעים.

[13] משנה מנחות שם; רמב"ם כלי המקדש א, יח.

[14] מנחות עח, א.

[15] רמב"ם מעשה הקרבנות יג, ב.

[16] רש"י עירובין פג, א ד"ה דמדברית; רי"ף פסחים כג, ב.

[17] רמב"ם בפירושו למשנה פאה ח, ה.

[18] מידות ושיעורי תורה פרק יד (המקובל שלגר"ח נאה הוא 345 סמ"ק, אולם ראה שם שמבאר שזהו 300 סמ"ק בלבד, ולדעת החזון איש 600 סמ"ק).


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש