כלי עץ


כלי עץ: כלים העשויים מעץ וכן חומרים אחרים: כלי עור, עצם ושק, ודינם לעניין טומאה וטהרה.

נאמר בתורה בעניין טומאת כלים: "וכל אשר יפול מהם [מאבות הטומאה]... יטמא. מכל כלי עץ, או בגד, או עור, או שק. כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם - במים יובא, וטמא עד הערב וטהר"[1]. ולמדו חז"ל בהיקש מכלי שק האמור בפסוק, לכל הכלים האחרים הנזכרים שם: עץ, עור ועצם, שבכדי לקבל טומאה מן התורה, על הכלי לעמוד בשלשה תנאים: האחד - שיהא עליו תואר 'כלי'. השני - שיהא לו בית קיבול. השלישי - שיהא עשוי 'להיטלטל מלא וריקן', כלומר, שמיטלטל, בין כשהכלי מלא ובין כשהוא ריק[2].

חומר הגלם של הכלים:

כלי עץ: כל דבר הבא מגידולי קרקע, כגון: הקנים, הגומא, הערבה, כפות התמרים, העלים וכל כיוצא בזה - הרי הם בכלל כלי עץ[3]. יש אומרים שרק הכלים העשויים מעץ בלבד הם בכלל כלי עץ[4].

שק: – אריג של שיער, בין שהיה עדין או גס מאוד, נקרא שק[5]. ובכלל השיער: שיער העיזים, צמר גמלים, זנב סוס וזנב הפרה וכיוצא בזה[6], בין שהוא ארוג כבגד או קלוע[7].

כלי עור: כלי העשוי מעור בהמה או חיה[8].

כלי עצם: כלים העשויים מעצמות חיה או בהמה, ובכללם כלים העשויים משיניים, טלפיים וקרניים[9].

באשר לעור העוף ועוד הדג – אלו אינם מקבלים טומאה[10].


כלי עצם – מקבלים טומאה

בתמונה נראים חלילים שונים עשויים מעצם, והם מקבלים טומאה מן התורה, שכן יש להם בית קיבול.

הגדרת תואר 'כלי': כלי העשוי לשימוש עראי, או כלי שלא נגמרה מלאכתו, או שבר כלי, אינו נחשב כלי, הלכך אינו מקבל טומאה[11]. מאידך - 'גולמי כלי עץ', כלומר, כלים שכבר נעשו בצורתם הראויה, והתקינו בהם בית קיבול, אלא שהכלי חסר ייפוי וגימור להשלמת צורתו – כלים אלו מקבלים טומאה[12]. כלי עץ מקבל טומאה, בתנאי שיהא עליו תואר 'כלי'. מאידך, אם אינו מיוחד לשימוש כפי שהוא, כגון, קנה חלול, או קליפת עץ שיש להם בית קיבול, אלא שלא ייחדוהו לכלי, אזי אינו מקבל טומאה - ואפילו יחשבו להשתמש בו - עד שיעשו בו מעשה בפועל[13].

בית קיבול: כלי עץ מקבלים טומאה מן התורה רק אם יש להם בית קיבול, והוא, מה שיש לו שפה או שקע, עד שאם נתן בו דבר נוזל מקבלו ואינו מתפשט על כולו[14]. ואין לכמות הקיבול שיעור ואפילו אינו מקבל אלא כל שהוא[15]. כלי שיש בו בית קיבול, אך בפועל השימוש בו נעשה בדרך אחרת, כגון, שאינו עשוי אלא לסמוך עליו, כלי זה טהור אף מדרבנן[16].


שקים – מקבלים טומאה

בציור נראים שקים העשויים מצמר כבשים או עיזים, והם מקבלים טומאה מדין תורה.

'פשוטי כלי עץ': מדין תורה, 'פשוטי כלי עץ', כלומר, כלי שטוח, שאין לו לא שפה ולא שקע, ואין מקבלים אל תוכו דבר, אינו מקבל טומאה[17]. אך מדרבנן גזרו על כלים כגון אלו טומאה, זאת, בתנאי שהם משמשים את האדם מחד ונועדו להניח עליהם כלים מאידך[18]. וכגון: שלחן, המשמש את האדם לאכילה, וגם משמש את משמשיו, כגון, להניח צלחות וקעריות על השלחן לצורך האכילה. כמו כן, מטה, המשמשת מקום שינה לאדם וגם להניח עליה מצעות[19]. יש אומרים שבמקרה זה מקבלים טומאה מדאורייתא[20]. מאידך כלי עץ המשמש את האדם בלבד, כגון סולם עץ – הסולם טהור[21]. ו'פשוטי כלי עץ' המשמשים לצורך הנחת כלים בלבד, אם משמשים אותם רק בשעת מלאכה – אינם מקבלים טומאה, ואם משמשים אותם בין בשעת מלאכה ובין שלא בשעת מלאכה – מקבלים טומאה[22]. הגם ש'פשוטי כלי עץ' אינם מקבלים טומאה, כאמור, עם זאת, ישנם 'פשוטי כלי עץ' יוצאים מן הכלל, המקבלים טומאה מדין תורה, וכגון: 'פשוטי כלי עץ' הראויים למשכב אדם או לישיבתו או לרכיבה. כלים אלו אם נגעו בהם 'הזב וחבריו'[23] נעשים 'אב – הטומאה'*. ואם נגעו בהם שאר אבות הטומאה, נעשים 'ראשון לטומאה'[24].

כלי העשוי לנחת: כלי עץ שאינו עשוי להיטלטל מחמת גודלו או מחמת כובדו - אינו מקבל טומאה כלל[25]. ושיערו חז"ל, שסתם כלי שמידתו ארבעים סאה בלח וכוריים ביבש - ששים סאה - אינו מיטלטל כשהוא מלא מחמת כובדו, ונקרא שמו - 'כלי הבא במידה'[26].


כלי עץ למיניהם לעניין טומאה וטהרה

בציור נראים כלים שונים אשר היו בשימוש בתקופת המשנה והתלמוד. משמאל נראה אדם הנושא עמו כלי עור, כלומר, נאד מעור כבש, שנועד להכיל בתוכו מים או משקאות אחרים. כן נראים במרכז הציור סלים שונים הקלועים מנצרים, מענפי דקל או ערבה. על הכלים הללו חלים הכללים המוגדרים בדברי חז"ל לענין טומאה, שכן, כולם מוגדרים כ'כלי קיבול', כולם מיטלטלים 'מלא וריקן', ולכן כולם נטמאים מדין תורה. באשר לכלי הזכוכית הנראה בציור (בצבע ירוק) כלי זה נטמא מדברי חכמים.

[1] ויקרא יא, לב.

[2] שבת קכג, ב; בכורות לח, א; רמב"ם כלים א, י. ג, א;

[3] רמב"ם כלים א, יג. ובפרוש המשנה לרמב"ם כלים טו, א; מאירי שבת סו, א.

[4] תוספות שבת סו, א. ד"ה 'כוורת' ובכלל כלי עץ כלי הקש, או שכלי הקש מקבלים טומאה מדרבנן בלבד.

[5] הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות.

[6] שבת סד, א. רמב"ם כלים א, יב.

[7] שבת שם; רמב"ם שם; רש"י שם ד"ה 'שק'.

[8] רמב"ם כלים א, ד.

[9] חולין כה, ב. רמב"ם כלים א, ב.

[10] שם.

[11] משנה כלים טז, א - ג. רמב"ם כלים ה, א. ו, א.

[12] חולין שם; רמב"ם כלים ה, א.

[13] משנה כלים יז, טו. רמב"ם שם; ר"ש שם ד"ה 'ואין עליהם מחשבה'.

[14] רמב"ם פירוש המשנה כלים ב, א.

[15] כלים יז, טו וברע"ב; רמב"ם כלים ב, א. ב, ד.

[16] תוספתא כלים ב"מ ח, א. רמב"ם כלים ב, ד.

[17] שבת קכג, ב; בכורות לח, א; רמב"ם פירוש המשנה ב, א; רמב"ם כלים א, י.

[18] ספרא שמיני פרשה ו;כלים טז, ז ובפירוש המשנה. רמב"ם כלים ד, א. וראה תוספות עירובין לא, א ד"ה בפשוטי.

[19] רמב"ם שם.

[20] שו"ת הרשב"א א, קצה.

[21] ספרא שם; רמב"ם שם.

[22] רמב"ם שם.

[23] זב, זבה, נדה ויולדת, ויש אומרים אף מצורע ומצורעת.

[24] נדה מט, א. רמב"ם כלים א, י; כג, א; כז, טז.

[25] חגיגה כו, ב. רמב"ם כלים ג, א.

[26] משנה כלים טו, א. רמב"ם כלים שם.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש