כלי שרת


כלי שרת: כלים המשמשים לעבודה ושירות במקדש.

שני מיני כלי שרת הם במקדש. הכלים העיקריים הנזכרים בתורה בעת עשיית המשכן, והם: מנורה, שולחן, מזבחות וכיור, הרי הם עצמם 'כלי שרת' שבאמצעותם הכהן משרת לפני ה' בקודש. עם זאת היו כלי עזר נוספים לעבודה בכל אחד מן הכלים הללו, וכגון, מה שנאמר במנורה - "וכיסו את מנורת המאור ואת נרותיה, ואת מלקחיה ואת מחתותיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם"[1]. הווה אומר, המנורה עצמה היא כלי שרת, ויש לה כלים מיוחדים לעבודה.

כלי שרת לסיוע בעבודת הכהנים בעזרה ובהיכל: במושג 'כלי שרת' נזכר בתורה בקשר לכלי השרות בהם השתמשו הכהנים לעבודתם סביב המנורה, מזבח הקטורת, מזבח העולה ועוד, ככתוב: "כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש"[2]. כאמור, נצטוו ישראל להכין למנורה כלי שרת, כגון, מלקחיים, מחתות וכלים ליציקת השמן. כן היו כלים לדישון המנורה, כגון, כוז*, פך למדידת השמן, ועוד. ומצינו שנשיאי השבטים במדבר הכינו כלים נוספים לצרכי העבודה, כגון: "כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת"[3], ודרשו חז"ל: "מה היו כליו [של מזבח הקטורת]? - כף ומחתה. 'כף' - לקטורת סמים, ו'מחתה' - להכניס בה גחלים - היה מניח [הכהן] המחתה של גחלים על גבי המזבח, ומערה הקטורת שבכף לתוכה על גבי הגחלים"[4]. כך גם באשר למזבח הנחושת נאמרו בו כלי שרת: "ועשית סירותיו לדשנו, ויעיו ומזרקתיו ומזלגותיו ומחתותיו - לכל כליו תעשה נחושת"[5]. ומזה למדו חז"ל להכין למזבח, פסכתר* לפינוי הדשן, כן הכינו מחתת כסף מיוחדת לתרומת הדשן*. עוד מצינו שהכינו לכהן הגדול מחתת זהב מיוחדת לעבודת יום הכיפורים, להביא בה את הגחלים מן המזבח לקדש הקדשים[6]. כלי עזר ניידים אלה נקראים בתורה ובדברי חז"ל - "כלי שרת"[7]. מלבד הכלים הנזכרים בתורה נעשו במקדש עוד כלי שרת רבים, לפי צורך העבודה, ובמשנה נזכרים 'תשעים ושלושה כלים' שהיו משתמשים בהם במהלך העבודה בכל יום[8].


לשכת כלי השרת במקדש

בציור נראית לשכת הכלים ובה כלי שרת. לשכה זו מיועדת לאיכסון תשעים ושלשה כלי שרת המיטלטלים, שנעשו לצורך העבודה במקדש.

חומרם: כלי שרת אינם נעשים אלא ממתכת; ואם נעשו מחומרים אחרים – פסולים[9].

קדושתם: יש לעשות כלי שרת לשמם, כלומר, לשם הקדש, וכלי שנעשה שלא לשם הקדש – אין עושים אותו כלי שרת[10]. כל כלי השרת שנעשו במדבר בימי משה רבנו נתקדשו לעבודה במשיחתם בשמן המשחה*, ככתוב: "וימשחם ויקדש אותם"[11], אבל כל הכלים שנעשו לאחר מכן, במהלך הדורות, אינם מתקדשים במשיחה, אלא התחלת העבודה בהם היא המקדשת אותם, שנאמר: "אשר ישרתו בם בקודש"[12].


הכיור – מכלי המקדש הקבועים במקומם

הכיור הוא מכלי השרת, והמים מתקדשים בכיור. כלי זה הוא אחד משבעת כלי המקדש הקבועים במקומם, כגון, המנורה, השולחן, מזבח הזהב ועוד.

דיניהם: כלי שרת שנשברו – אין קדושתם פוקעת, אלא מתיך אותם ועושה מהם כלים חדשים[13]. אם ניקבו או נסדקו – אין סותמים את הנקב או הסדק בטלאי, משום כבוד המקדש, אלא מתיכים אותם ועושים כלים חדשים[14]. כלי שרת אינם נפדים לצאת לחולין, ואפילו אם נטמאו או נפסלו[15]. כלי שרת מקדשים את הנוגע בהם, שכל דבר שנכנס לכלי שרת – מתקדש, ואין פודים אותו להוציאו לחולין, ובלבד שהיה דבר זה ראוי להיות באותו כלי שרת. מאידך, כלי שרת שנגע בדבר שאינו ראוי לו, כגון, כלי למדידת יין ושמן שנגע במנחה – אינו מקדשו[16]. הגונב כלי שרת מן המקדש – אין מביאים אותו לבית דין להענישו, אלא קנאים פוגעים בו, וכל הקודם להורגו – זכה[17].


המידות למדידת יין ושמן – הרי הן בגדר 'כלי שרת'

בתמונה נראים כלי המדידה השונים במקדש, למדידת יין שמן וסולת עבור הקרבנות. אף מידות אלו הרי הן בדר כלי שרת, ומקדשות את אשר בתוכן.

האם כל הכלים שבמקדש מוגדרים כ'כלי שרת'? עיין ברשימת הכלים שהובאו בערך 'כלי מקדש' שהכלים שנימנו שם הם כלים המשמשים לצורך העבודה, ולפיכך הם מוגדרים כ'כלי שרת'[18]. מצינו, עם זאת, כמה מן הכלים שאינם משמשים ישירות לצורך העבודה, ונאמר בהם שאינם כלי שרת, כגון: חבית הזהב שמילאו בה מים לניסוך המים אינה כלי שרת[19]. קלפי של זהב של יום הכיפורים והגורלות שבה אינם כלי שרת, ולפיכך עשו אותם מעץ[20]. וכן הכלים שעשו בהם מעשה פרה אדומה, וכלי החרס שהשתמשו בהם להשקאת הסוטה ולטהרת המצורע – לא היו כלי שרת, שהרי לא נעשו ממתכת.

כלים שנויים במחלוקת: יש כלים שנחלקו לגביהם אם הם כלי שרת או לא: התנור שאפו בו את המנחות – נחלקו בו תנאים אם הוא כלי שרת[21], ולהלכה הוא כלי שרת[22]. כלי השיר שבמקדש; נחלקו תנאים, אם הם כלי שרת או לא. הסובר שהשירה בכלי היא עבודה – סובר שכלי השיר הם כלי שרת, והסובר שהשירה בכלי אינה עבודה – סובר שכלי השיר אינם כלי שרת[23]. להלכה נקבע, שהשירה בכלי אינה עבודה[24], וכלי השיר אינם כלי שרת, ולפיכך אפשר לעשותם שלא ממתכת. הסכינים ששחטו בהם את הקדשים – נחלקו ראשונים אם הם כלי שרת או לא[25].

מעולם האגדה

ישראל מקדשים את הזמנים – ככלי שרת המקדש את הקרבן

"הקב"ה קידש את ישראל... ולפי שהם מקודשים לשמים, לכך, מה שהם מקדשים הוא מקודש. רצונך לידע? - צא ולמוד מכלי השרת; משה קידש את המשכן ואת כל כליו, לדורות מי היה מקדשם? - יכול היה משה לבא ולקדשן? אלא מה היו עושין? - היה הכהן מקבל בו דבר של קודש והכלי מתקדש... מערה [יין לניסוך] בכלי חול - וכלי חול מתקדש. ואם כלי חול כשהוא מתמלא מן הקודש מתקדש, על אחת כמה וכמה ישראל, שהם קדושים ומקדשים את החודש [ומתוך קיום המצוות הרי הם ככלי המתמלא בקדושה, ומתקדשים ככלי השרת שבמקדש]". שמות רבה טו, כד.

[1] במדבר ד, ט.

[2] במדבר ד, יב.

[3] במדבר ז, יד.

[4] במדבר רבה ד, טז.

[5] שמות כז, ג.

[6] יומא מג, ב.

[7] המושג אינו מרבה להופיע במקרא (מקורו בתורה בספר במדבר ד,יב, והוא מוזכר גם בדברי הימים ב' כד,יד), אך הוא שכיח מאוד בספרות חז"ל.

[8] תמיד ג, ד ופיה"מ לרמב"ם שם.

[9] עיין ערך 'כלי מקדש'. וראה מנחות כח, ב, וכרבי. רמב"ם בית הבחירה א,יח, מעשה הקרבנות יג,יב. ולדעת רבי יוסי ברבי יהודה (מנחות שם) גם כלי שרת שנעשו מחומרים אחרים, כמו עץ – כשרים, ורק כלים שנעשו מחרס, שהוא חומר שאינו חשוב – פסולים.

[10] תוספתא מגילה ב, י. רמב"ם בית הבחירה א, כ.

[11] במדבר ז, א.

[12] במדבר ד, יב. יומא יב, ב. סנהדרין טז, ב. שבועות טו, א. רמב"ם כלי המקדש א, יב.

[13] רמב"ם כלי המקדש א, יג.

[14] זבחים פח, א. שם הלכה יד.

[15] מנחות קא, א. רמב"ם איסורי מזבח ו, ד.

[16] זבחים פו, א במשנה, ושם פח, א במשנה. רמב"ם פסולי המוקדשין ג,יח - יט. וראה פרטי דינים נוספים בעניין זה שם, ובהלכות כ - כא.

[17] משנה סנהדרין ט, ו. רמב"ם סנהדרין יח, ו.

[18] ראה רמב"ם תמידין ומוספין ו, א שכתב: "ואחר כך נכנסין ללשכת הכלים ומוציאין כל כלי השרת שצריכין להם כל אותו היום", ומשמע מדבריו שכל תשעים ושלוש הכלים שהיו מוציאים מלשכת הכלים היו כלי שרת.

[19] סוכה מח, ב.

[20] יומא לט, א. לגבי הקלפי. ולגבי הגורלות, ראה שם לז, א שבתחילה היו של עץ.

[21] משנה מנחות צה, ב. וגמרא שם, ורש"י שם צו, א ד"ה בגמרא פליגי.

[22] רמב"ם תמידין ומוספין ה, ז. ושם ח, ז. פוסק שאפיית שתי הלחם ולחם הפנים נעשית בפנים, כמאן דאמר שהתנור הוא כלי שרת.

[23] ראה סוכה נ, ב.

[24] רמב"ם כלי המקדש ג, ג.

[25] ראה תוס' זבחים מז, א. ד"ה קדשי קדשים וחולין ג,א ד"ה כגון.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש