כלאיים בבהמה


כלאיים בבהמה: בהמה שנולדה מהרכבת שני מינים של בעלי חיים ופסולה למזבח.

התורה אסרה להרכיב זכר עם נקבה שאינם בני מין אחד, זאת, בין בבהמה בין בחיה ובעוף ואפילו במיני חיה שבים[1]. בהמה שנולדה מחיבור כזה, בין שהדבר נעשה על ידי אדם ובין שנעשה מאליו, הרי היא בגדר 'כלאיים', ואסור להעלותה כקרבן לה' על גבי המזבח[2]. מאידך, ולד של בהמת כלאיים מותר להעלותו על גבי המזבח[3].

כלאי בהמה – איסורי מזבח: נאמר בתורה: "שור או כשב או עז כי יוולד... ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אישה לה'"[4], מכאן למדו חז"ל, שדווקא שור, או כשב, וכל מין המוגדר כמין בפני עצמו קרבים ומובאים על גבי המזבח. מאידך, בהמה שנולדה מהכלאה - אסורה, והרי היא בכלל איסורי מזבח ואסורה להקרבה[5]. אם נשחטה הבהמה באיסור, גם אם עלתה על גבי המזבח - תרד, לפי שאינה ראויה למזבח כלל[6]. אף שאסור להקדיש בהמת כלאיים למזבח ולהקריבה, אם עבר והקריב - אינו לוקה מן התורה[7]. אם הקדיש בהמת כלאיים למזבח, הרי זה כמקדיש עצים ואבנים, לפי שאין קדושה חלה על גופה, והרי היא כחולין לכל דבר, ותימכר הבהמה, ויביא בדמיה כל קרבן שירצה[8].

תערובת כלאיים בעדר: אם התערבה בהמה כלאיים בעדר בהמות שהוקדשו למזבח – והן בהמות כשרות, אפילו התערב אחד בריבוא - כל הבהמות פסולות לעלות על גבי המזבח[9].

פסולי המוקדשין – אסורים ככלאיים: הלכה דומה לדין כלאיים, מצינו בבהמה שהוקדשה לקרבן ונפסלה, כגון שנעשית בעלת מום קבוע, אף על פי שהיא גוף אחד, עשאה הכתוב כאילו היא שני גופים, מפני שהיתה קודש, ונעשתה כקודש וחול מעורבים זה בזה – וכאילו היא כלאיים. לפיכך החורש בשור פסולי המוקדשין – שיש בו שני גופים כנ"ל, או המרביע שור זה, אפילו עם מינו – ויש כאן קודש וחול מעורבבים זה בזה, הרי זה לוקה משום כלאיים[10]. יש מפרשים שכל האמור לעיל הוא דווקא לאחר שנפדו, אבל קודם שנפדו אין לוקים עליהם משום כלאיים[11]. ויש מפרשים להיפך, שלוקים על פסולי המוקדשים שלא נפדו, אבל אם נפדו אין לוקים עליהם[12].


החורש בשור פסולי המוקדשים – כחורש בכלאיים

בציור נראה אדם החורש בעזרת שוורים. אם אחד מן השוורים הוא בגדר 'פסולי המוקדשים', כגון שנפל בו מום קבוע ונפסל לקרבן, החורש באמצעותו, כאילו חורש בכלאיים, שכן יש בגופו חול ויש בגופו קודש, וכאילו הוא כלאיים, ולכן החורש בו לוקה.

[1] משנה כלאיים א, ו; ח, א - ב ובפירוש המשנה שם; בבא קמא ה, ז; רמב"ם הלכות כלאיים ט, א.

[2] תורת כהנים פרשתא ח, אות ג; רמב"ם הלכות איסורי מזבח ג, ד. ג, יא.

[3] תמורה ל, ב. רמב"ם הלכות שם.

[4] ויקרא כב, כז.

[5] תורת כהנים שם; רמב"ם שם ג, ד.

[6] זבחים פד, א. רמב"ם הלכות פסולי המקודשים ג, ה.

[7] רמב"ם איסורי מזבח ג, ז; ראה ספרי דברים יז, א (שופטים פיסקא קמז).

[8] תמורה יז, א; רמב"ם שם ג, י.

[9] זבחים ע, ב. עד, א. רמב"ם הלכות איסורי מזבח ג, יב.

[10]מכות כב, א; רמב"ם הלכות כלאיים ט, יא.

[11] מאירי מכות שם, ומשנה למלך הלכות כלאיים שם.

[12] משנה למלך שם בדעת הרמב"ם.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il