כלונסאות


כלונסאות: קורות עץ שהשתמשו בהם בבניין המקדש.

בין האולם להיכל: במשנה מתואר, שבין כותל האולם לכותל ההיכל, היו קבועות קורות עץ הנקראות – 'כלונסאות של ארז'[1], אשר נועדו לתמוך את הכתלים הגבוהים משני צידי האולם[2]. כלונסאות אלו נקבעו מעל פתח האולם, שגובהו היה ארבעים אמה[3][4]. יש מי שכותב, שכלונסאות אלו היו בולטות אל מחוץ לאולם[5], וזוהי כוונת הפסוק: "ועב עץ אל פני האולם מהחוץ"[6]. יש גם מי שכתב, שכלונסאות אלו היו עגולים[7].

בפתח העלייה: כלונסאות ארז נוספים היו בפתחה של עליית ההיכל, שבעזרתם היו עולים לגג העלייה[8]. יש מי שכותב, שבין הכלונסאות היו שליבות, והיה זה כעין סולם לעלות בו לעלייה[9]; ויש מי שכותב, שהכלונסאות הללו היו גדולים ועבים, ובתוכם היה מקום חקוק בשביל להכניס את הרגליים ולטפס[10]. בדברי המפרשים מובאות דעות שונות בשאלה, האם הכלונסאות היו נתונות בעלייה מבפנים[11] או מבחוץ[12].

בקידוש החודש*: בתחילה, כאשר היו רוצים להודיע לבני הגולה על החלטת בית הדין לקביעת יום ראש החודש, היו משיאים משואות בראשי ההרים, בעזרת כלונסאות של ארז שבראשם היו מדליקים לפיד אש[13].


כלונסאות לתמיכת כותלי האולם

לפי המתואר במידות ג, ח; הכינו קורות עץ מיוחדות לתמיכת קירות האולם, זה לעומת זה, וכלשון המשנה: "כלונסות של ארז (ראה בציור למעלה) היו קבועין מכותלו של היכל לכותלו של אולם, כדי שלא יבעט. ושרשרות של זהב היו קבועין בתקרת האולם שבהן פרחי כהונה עולין ורואין את העטרות" – ראה בציור.

[1] כך היא הגרסה בכל דפוסי המשניות ובראשונים, אולם במשנה שבדפוס הגמרא הגרסה היא "של אבן". בנוגע לשימוש בעץ בבניין המקדש, ראה בערך 'לא תיטע'.

[2] משנה מידות ג, ח. על גבי כלונסאות אלו היתה מודלית גפן-של-זהב*.

[3] משנה שם ד, ז.

[4] ר"ש מידות ג, ח.

[5] רש"י ליחזקאל מא, כה.

[6] יחזקאל שם; וראה פירושים אחרים ברד"ק ובמלבי"ם שם.

[7] תפארת ישראל למידות שם.

[8] שם ד, ה.

[9] ר"ש שם, וראה בתפארת ישראל.

[10] רא"ש שם.

[11] ר"ש שם.

[12] רא"ש שם.

[13] משנה בראש השנה כב, ב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש