קלפי


קלפי: כלי שנועד להטלת גורלות על השעירים ביום הכיפורים.

נאמר בתורה: "ונתן על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל"[1]. אחד ממעשי הכהן הגדול ביום הכיפורים הוא עריכת גורל בין שני השעירים. עריכת גורל זו קבעה איזה מן השעירים יעלה כקרבן על המזבח, ואיזה שעיר יישלח לעזאזל המדברה. הגורל נעשה באמצעות שני גורלות שניתנו בתוך 'קלפי', ולאחר שעירבב הכהן את הגורלות בתיבה המיוחדת לכך, הגביה את ידו עם הגורל שעלה בידיו.

קלפי – מקור הדין: חז"ל דורשים על הפסוק: "'אשר עלה עליו הגורל' - שיתן לשמו מתוך קלפי"[2]. משתמע מדרישת הפסוק, שעשיית הקלפי היא דין מן התורה, היינו, הגורל מונח בכלי ומשם הוא עולה לשמו של השעיר. וכעין זה משתמע מן הגמרא: "עליית גורל מתוך קלפי - מעכבת, הנחה - אינה מעכבת"[3]. מאידך, יש מן הראשונים שפירשו, שהצורך בקלפי הוא מדרבנן, כי העיקר הוא הטלת הגורל, שיש לערוך אותו בכלי כל שהוא, להעלותו משם, ככתוב: "עלה עליו", ואחר כך להניחו על הקרבן. לדעה זו אם לא קיים הכהן הגדול הגרלה על השעירים, אלא מעצמו קרא עליהם שם, לא עשה ולא כלום, אך הכלי או צורתו אינם מעכבים[4]. כעין זה מצינו בירושלמי, האומר: "לא סוף דבר 'קלפי' [שהוא כלי הגרלה הנעשה במיוחד] אלא אפילו קלתות [סלים, קערות]. ולמה אמרו – 'קלפי'? כדי לעשות פומבי [פרסום] לדבר![5]".


הקלפי והגורלות

בתמונה נראה ה'קלפי' עשוי מעץ אשכרוע. הגורלות עשויים מעץ, ועליהם שמות שני הגורלות עשויים זהב.

צורת הקלפי והחומר ממנו נעשה: בגמרא מבואר, שהקלפי נעשה מעץ אשכרוע שהוא עץ מיוחד[6].

עם זאת לא נעשה מכסף או זהב, שכן, הקלפי אינו 'כלי שרת' וההגרלה הנעשית בו אינה 'עבודה'. נמצא, שמאחר שאין לקלפי שימוש נוסף ככל כלי שרת - הרי הוא חולין. מסיבה זו עשאוהו מעץ, שכן כלל הוא בהלכה, ש"התורה חסה על ממונן של ישראל*". עוד מבואר בגמרא, שהקלפי אינה מחזקת אלא שתי ידיים, כדי שהכהן הגדול לא יוכל לברר מה הגורל העולה ביד ימינו. פשט הדברים הוא שהתיבה קטנה, וחללה מכיל שתי כפות ידיים בלבד[7]. יש מהראשונים שכתב: "אינה מחזקת פיה אלא שתי ידיים", כלומר שהתיבה של הקלפי גדולה, ורק פיה צר. פירוש זה תואם את דברי הירושלמי שמטרת עשיית הקלפי היא "לעשות פומבי לדבר", וראוי להכין כלי גדול. נמצא שמעיקר הדין כל כלי כשר לקלפי, עם זאת הגדילו את הכלי כדי לעורר עניין מיוחד בזמן הטלת הגורל[8]. בגמרא נאמר, שגם הגורלות עצמם היו עשויים 'אשכרוע' ומוסיפה הגמרא: "ועשאן בן גמלא של זהב, והיו מזכירים אותו לשבח"[9].

[1] ויקרא טז, ח.

[2] תורת כהנים לויקרא טז, ח.

[3] יומא לט, ב.

[4] ריטב"א ליומא לט, ב; ותוס' הרא"ש שם.

[5] ירושלמי יומא ד, א.

[6] יומא לז, א. בירושלמי יומא ג, ח; נאמר: "מהו אשכרוע? – פסקינן!" והמאירי יומא לד, ב; כתב: "קלפי הוא כלי עץ חלול. אשתורע קורין אותו בערבי – 'בקס', והוא בלשון עברי – 'ברוש'", וכן הוא בערוך, ערך 'אשכרוע'.

[7] רבנו אליקים ליומא (לז,א); מאירי שם.

[8] דברי הירושלמי מהווים ראיה לראשונים שסוברים שמקור הקלפי הינו מדרבנן.

[9] יומא לז, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il