כיפת הירדן


כיפת הירדן: צמח הגדל בנהר ירדן – נמנה על הסממנים הנלוים לאחד עשר סממני הקטורת.

הכנת הקטורת היתה מקצוע מיוחד שמומחים בודדים התמחו בתחום זה. עסקה בכך משפחת כהנים, שנודעה בשם 'בית אבטינס'*, והוקצה לה מקום מיוחד במקדש – 'לשכת בית אבטינס'*. חלק מן הסממנים נועד לשיפור הריח ולתת לכל סממן את ריחו המיוחד. אחד הסממנים הנלוים הוא 'כיפת הירדן'[1]. למרבית הסממנים נקבע שיעור, כגון, שבעים מנה או פחות, אולם בעניין כיפת הירדן נאמר: "רבי נתן אומר: כיפת הירדן – כלשהו"[2].

כיפת הירדן – על שום מה? יש אומרים ש'כיפת הירדן', היא סממן הנצרך מצד עצמו, ולא באה כדי לשפר סממן כל שהוא[3], אולם דעה זו היא דעת יחיד. רוב הפרשנים רואים צמח זה כסממן הבא לתקן ולשפר את אחד מסממני הקטורת, אלא, שנחלקו איזה סממן בא לתקן. יש מן הראשונים מי שכתב, שכיפת הירדן שימשה לשריית הציפורן, כדי לשמר ולהעצים את הריח לזמן רב. סממן זה בא כתחליף ליין קפריסין או למלח סדומית ששימשו לתפקיד זה, ובמידה שלא נמצאו, נתנו במקומם את 'כיפת הירדן'[4]. לעומת דעה זו קיימת דעה, שכיפת הירדן נועדה לתיקון העשן העולה ומיתמר בעת ההקטרה, והיא תחליף ל'מעלה עשן' ששימש לתפקיד זה[5].

מקור השם 'כיפת הירדן' וזיהויו: השם 'כיפת הירדן', מלמד על מקום מוצאו של סממן זה, דהיינו, נהר הירדן, עם זאת באשר לזיהוי המדויק מצינו דעות אחדות:

ורד הירדן: יש מן הראשונים שכתב: "בושם שגדל על שפת הירדן"[6], אך לא פירש לאיזה צמח כוונתו. עם זאת מצינו דעה שיש על הירדן שיח הגדל על שפת הנהר, ונקרא 'ורד הירדן', לדעה זו 'כיפת הירדן' היא ורד הירדן[7]. ואכן, על שפת הירדן גדל אחד המינים הנדירים והמיוחדים מבין מיני הוורדים - 'ורד צידוני' – זהו ורד לבן צחור שאין בו מן הצבע הורוד. כיום, ורדים אלו גדלים בחלק הצפוני של נהר הירדן, אך מעדויות שונות עולה שבזמן המקדש, ורד זה היה גדל על שפת הירדן באזור יריחו, וכדברי בן סירא[8]: "כתמר התרוממתי בעין גדי, וכשתילי ורד ביריחו". בימי קדם, פותחו מיני ורדים שהכילו חומרים דליקים, ששימרו את ריחו הטוב של הפרח לאורך זמן גם בהיותו יבש וכתוש[9].


כיפת הירדן - ורד הירדן

אחת ההשערות לזיהוי 'כיפת הירדן' היא, שמדובר בשיח פירחוני הנקרא 'ורד צידוני' הגדל במקומות שונים לאורך הירדן, ויש לו ניחוח מיוחד.

ענבר: דעה נוספת מצינו בראשונים, האומרת, שכיפת הירדן נלקחה מגופו של דג הגדל בירדן, "והוא עמברא בלעז"[10]. לעניין הלכה כתבו הראשונים[11] שאכן כיפת הירדן היא בושם ה'ענבר', אך אין זה בושם מן החי. ככל הידוע ישנם סוגים שונים שנקראים 'ענבר', והוא שרף צמחי מאובן, הנוצר ממספר עצים וביניהם עץ האורן. שרף זה נוצר במספר מקומות בארץ וכן לאורך הירדן, ובעיקר בחלקו הצפוני וכן באיזור החרמון[12]. בתקופה הקדומה שימש חומר זה להכנת קטורת ביתית, וכתבו הגאונים שה'ענבר' הוא צמח, וברכתו 'בורא עצי בשמים'[13], אלא שלא זיהו את הענבר עם כיפת הירדן שבקטורת.

[1] בתשובות הגאונים (הרכבי סימן סד) מופיעה הגרסה "קפת הירדן". גרסה זו היא דעת יחיד, ונראה שאין בכך כדי להצביע על זיהוי אחר אלא אך ורק על שינוי לשוני, ותו לא.

[2] כריתות ו, א.

[3] משנה למלך בדעת הרמב"ם הלכות כלי מקדש ב,ג. הוא עצמו חולק וסובר שכיפת הירדן כן באה לתקן את הציפורן, כדעת שאר הראשונים.

[4] תוספות כריתות ו, א, ד"ה 'מלח סדומית'.

[5] רלב"ג שמות ל.

[6] ר' נתן בן יחיאל בעל 'הערוך', ערך 'כפת'. גם רש"י בפירושו לברייתא בכריתות המונה את סממני הקטורת אינו מפרט באיזה צמח מדובר, וגם הוא כותב בכללות שזהו צמח הגדל על שפת הירדן.

[7] רש"י בבא קמא פב, ב. ד"ה 'גנת ורדים'.

[8] בן סירא כד,יד; ראוי לציין שהיישוב 'ורד יריחו' הנמצא צפונית ליריחו, בחר את שמו על פי פסוק זה מבן סירא.

[9] כסלו, עמ' קכט.

[10] ערוך ערך 'כפת'.

[11] רמב"ם לי מקדש ב,ד; ובפירוש המשנה לכריתות כתב 'אלענבר'.

[12] ספר הקטורת מאת ד"ר זהר עמר, עמ' 144.

[13] סידור רס"ג עמ' צג.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il