טומאת מת לכהן גדול


טומאת מת לכהן גדול: איסור טומאה מיוחד לכהן גדול לעומת כהנים אחרים.

כל הכהנים נאסרו להיטמא למתים, עם זאת, מצינו בתורה, שנאמר לכהן הגדול איסור חמור, שכן, נאסר עליו להיטמא אפילו לקרובים בני משפחה שמתאבלים עליהם, ככתוב: "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה... ועל כל נפשות מת לא יבוא, לאביו ולאמו לא יטמא"[1].

שני איסורי טומאה: בפסוק המגדיר את ההגבלה המוטלת על כהן גדול נאמרו שני איסורים: האחד – איסור כניסה למקום שבו יש טומאה, שנאמר: "לא יבוא", והשני - עצם ההטמאות לכל טומאה, ועל כך נאמר: "לא יטמא". איסור הטומאה הוא בכל דרך שבה האדם נטמא, כגון נגיעה במת עצמו, או נשיאתו.

טומאה בשלבים: איסור הכניסה למקום טומאה פירושו, שהכהן הגדול נמצא באהל המת, ונכנס לשם 'ראשו ורובו'. שכן, בדרך כלל, כאשר אדם נכנס לאהל המת הוא נטמא מיד עם תחילת כניסת חלק מגופו, כגון כף ידו ורגלו. אולם כאשר הכהן הגדול נכנס ראשו ורובו, הדעות חלוקות, האם הכהן הגדול יתחייב בשני איסורים, הן על השלב הראשון של כניסתו וטומאתו, והן על השלב השני, שהרי עתה הוסיף ונכנס ראשו ורובו, ועתה חייב גם משום איסור – "לא יבוא". או שמא הוא פטור, מאחר שכבר היה טמא בשלב הראשון לפני ביאתו פנימה[2]. מאידך, אין מחלוקת, כאשר ההיטמאות היא בכניסה לאהל המת בבת אחת; וכגון, כאשר הכהן הגדול נכנס לביתו של גוסס וישב שם עד פטירתו - אזי כשהדבר נעשה במזיד יהיה חייב בשני לאוים[3].

במת מצוה: במקרה מיוחד הותר לכהן גדול להיטמא למת, זאת, כאשר הוא רואה מת מצווה מוטל בשדה ואין לו קוברים מלבדו, אזי חייב להיטמא לו ולהביאו לקבורה. ברם, אם יש ברירה אחרת, עדיף שייטמאו אחרים מאשר כהן גדול, ואפילו הנזיר צריך להיטמא לפני הכהן[4].

הלוויית המת: קיימת הגבלה על השתתפות הכהן הגדול בלוויית המת: יש אומרים שאינו יוצא מן המקדש כלל[5], ויש אומרים שרשאי להשתתף בהלוויה, אבל לא ילך סמוך למיטת המת אלא ברחוב מרוחק יותר, כך שלכל אורך הלוויה לא יתקרב אליה[6]. הגבלה זו היא סייג מחשש שייטמא למת[7].


כהן גדול אחר ההלווייה - בשעת הניחומים

בציור נראה כהן גדול לאחר הלוויית קרוב משפחה. לפי ההלכה הכהן אינו יוצא אחר המיטה, ומשיצא הנפטר מן העיר בא הקהל לנחם אותו, ועומדים בשורה: "הם אומרים לו 'אנו כפרתך', והוא אומר להם 'תתברכו מן השמים'" (רמב"ם כלי מקדש ה, ה).

[1] ויקרא כא, יא.

[2] רמב"ם אבל ג, ז וראב"ד שם.

[3] בבלי נזיר מג, א. רמב"ם, אבל ג, ו.

[4] רמב"ם אבל ג, ט. דין זה שנוי במחלוקת תנאים במשנה נזיר ז, א: לדעת רבי אליעזר עדיף שייטמא הכהן הגדול, מפני שהתורה קבעה לנזיר קרבן מיוחד על טומאתו, ואילו לדעת חכמים כל כהן עדיף מנזיר, כי קדושתו קבועה.

[5] דעת רבי יהודה, משנה סנהדרין ב, א. רמב"ם כלי המקדש ה, ה.

[6] דעת רבי מאיר שם, לפי פירוש רש"י סנהדרין יח, א; ופירוש שונה מעט בפירוש המשנה לרמב"ם.

[7] בבלי סנהדרין יט, א; רמב"ם בפירוש המשנה שם; רמב"ן ויקרא כא, י.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il