טנא


טנא: סל בו נצטוו ישראל להביא את הביכורים.

חובת הנתינה בכלי: נאמר בתורה: "ולקחת מראשית כל פרי האדמה... ושמת בטנא"[1], ולומדים מכאן, שיש להניח את הביכורים* בכלי[2]. ואמרו חכמים, שלכתחילה מצוה מן המובחר לתת את שבעת המינים בשבעה כלים נפרדים, אולם יוצאים ידי חובה אף בנתינה בכלי אחד. גם כאשר מביאים את הביכורים בכלי אחד, יש להקפיד שלא יהיו הפירות מעורבבים, אלא שיהיה הפסק בין המינים השונים[3].

סוג הטנא: נאמר במשנה: "העשירים מביאים את ביכוריהם בקלתות של כסף וזהב"[4], הווה אומר שכך ראוי לכתחילה ולהידור מצוה. עם זאת יש מן החכמים האומר, שלכתחילה יש להביא ביכורים בסל עשוי עץ, וכך עדיף[5]. נראה, כי לפי פירוש זה, מה שנאמר במשנה שהעשירים היו מביאים בקלתות כסף וזהב, אין זה אלא הציפוי העשוי מכסף וזהב[6]. לעומת האמור לעיל שהעשירים מביאים סלים עשויים כסף, אומרת המשנה שהעניים מביאים את ביכוריהם בסלי נצרים העשויים מערבה קלופה[7]. וכתבו הראשונים להלכה, שלכתחילה מביאים את הביכורים בכלים העשויים ממתכת, אלא שהכהן מחזיר את הכלי לבעליו[8].


קלתות של כסף וזהב

בציור נראים עשירי ירושלים מביאים ביכורים בקלתות של כסף (בציור מימין) ואילו אגריפס המלך (בציור משמאל) וכן עשירים אחרים הביאו ביכורים בקלתות של זהב.

נתינת הטנא לכהנים: כתוב בתורה: "ולקח הכהן הטנא מידך – והניחו לפני מזבח ה' אלהיך"[9]. בניגוד לכלים המובאים על ידי העשירים, המוחזרים לידיהם לאחר שהכהנים לוקחים מהם את הביכורים, הסלים של העניים ניתנים במתנה לכהנים[10], ובכך מתרבה מתנת העני לכהן המקבל פירות המונחים יפה בתוך סל הביכורים[11]. יש הלמדים מפסוק זה, כי אף אם פירות הביכורים נטמאו – את הסלים נותנים לכהנים[12], ולהלכה נפסק שכלי שנטמא אין נותנים לכהנים[13].


מעולם המחשבה

במשנה נאמר, שהעשירים הביאו ביכורים בקלתות של כסף וזהב, והעניים מביאים בסלי נצרים, הווה אומר, שכלי הכסף חוזרים לבתי העשירים. לאור האמור הצדיקו חכמים את המימרא המקובלת בציבור, שפעמים "בתר עניא אזלא עניותא" (בבא קמא צב, א). כלומר, העניות דבקה באדם עני, שהרי העשיר חוזר עם קערת הכסף לביתו, ואילו העני, לא רק שנתן ביכורים לכהן, אלא גם השאיר בידיו את סל הנצרים. ויש מן האחרונים שפירשו, שהעשירים הביאו קלתות של כסף משום כבוד המקדש וחיבוב המצוה, ובנוסף לכך הביאו גם סלי נצרים, ולאחר התנופה בעזרה, העבירו את הפירות לסל הנצרים, משום כבוד הפירות והשמירה על שלימותם של הביכורים, כדי שיגיעו לכהן באופן מכובד.

סל נצרים עבור שבעת המינים

בציור נראים סלי נצרים שנעשו עבור הביכורים בהידור מצוה. כל מין משבעת המינים ייחדו לו סל בפני עצמו. כן הכינו שם מקום לגוזלות הבאים עם הביכורים לקרבן.

[1] דברים כו, ב.

[2] ספרי כי תבוא פסקה רצח; רמב"ם הלכות ביכורים ג, ז.

[3] תוספתא ביכורים ב, ח; רמב"ם שם.

[4] משנה ביכורים ג, ח.

[5] ר' יונה בירושלמי ביכורים ג, ד.

[6] רמב"ם בפירוש המשנה, וכך מפרש רע"ב שם.

[7] משנה שם.

[8] רמב"ם ביכורים ג, ח.

[9] דברים כו, ד.

[10] משנה שם, רמב"ם ורע"ב שם. לדעת התוספות יו"ט שם, כלי העשירים מלכתחילה לא הובאו לידי הכהנים – אך בפסוק כתוב "ולקח הכהן הטנא" (ושמא לדעתו יש לדרוש פסוק זה לתנופה, כדעת התנאים במנחות סא, א).

[11] ספרי שם. בתוספות יו"ט שם מבאר, כי מאחר שמתנת העניים בדרך כלל מועטת, הרי שרק בצירוף הסל היא מגיעה לשווי הראוי לכדי מתנה.

[12] ירושלמי ביכורים א, ז.

[13] רמב"ם ביכורים ג, ח.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש