יהושע בן יהוצדק


יהושע בן יהוצדק: שימש ככהן גדול בראשית ימי הבית השני

יהושע בן יהוצדק היה הכהן הגדול בימי שיבת ציון, עם העליה מבבל בראשית ימי הבית השני. מפשט הכתובים נראה שראה את הבית הראשון בהדרו, ראה את חורבן הבית, גלה לבבל, ומשניתנה רשות על ידי כורש לעלות ארצה ולבנות את המקדש, קם ועלה עם ראשוני העולים ארצה מתוך רצון לבנות ולקומם את הבית השני מחורבותיו. כך הפך יחד עם זרובבל בן שאלתיאל לאחד משני המנהיגים הבולטים באותה תקופה. זרובבל בן שאלתיאל שהיה מבית דוד נתמנה כפחה על מחוז יהודה, ואילו יהושע בן יהוצדק נתמנה לכהן גדול.

יהושע בן יהוצדק – מאנשי כנסת הגדולה: בנוסף לתפקידו ככהן גדול, נמנה יהושע בן יהוצדק על אנשי כנסת הגדולה[1]. ומבואר בדברי חז"ל, שהיה מגוזרי הגזירה, שלא לאכול מפת של כותי: "כאשר קמו זרובבל ויהושע בן יהוצדק לבנות את בית ה', באו עליהן השומרונים למלחמה... וביטלו מלאכת בית ה'... מה עשה עזרא וזרובבל ויהושע? - קיבצו את כל הקהל אל היכל ה', והביאו שלש מאות כהנים, ושלש מאות שופרות, ושלש מאות ספרי תורה, ושלש מאות תינוקות, והיו תוקעין והלויים היו משוררים, ומזמרין, ומחרימין, ומשמתין, ומנדין את הכותיים בסוד שם המפורש... שלא יאכל אדם מישראל פת כותי עד עולם... וכתבו וחתמו ושלחו את החרם לכל ישראל שבבבל"[2]. בין תלמידיו נמנים חנניה מישאל ועזריה[3]. מדברי חז"ל עולה שאף הוא הושלך לאש כחנניה מישאל ועזריה, ויצא שלם, עם זאת, בגדיו נחרכו, ועל כך מכנה אותו הפסוק: "אוד מוצל מאש"[4]. עם זאת מתברר, כי בניו נכשלו ונשאו נשים נוכריות[5], ומשום כך קורא עליו הנביא: "ויהושע היה לבוש בגדים צואים", וכתבו הפרשנים שדברי הנביא הם - "משל על בניו שנשאו נשים נכריות... ואמרו חז"ל, כי על עוון שהיו בניו נושאין נשים שאינם הגונות לכהונה ולא מיחה בידם"[6], שכן בנים אלו הרי הם כלבוש מכוער לאביהם.

תפקידו ככהן גדול: יהושע בן יהוצדק היה כהן מיוחס והיה מזרעו של פנחס בן אלעזר הכהן. יש מן החכמים האומר, שעזרא לא עלה לארץ ישראל מיד עם הכרזת כורש כי ידע שעם עלייתו ארצה ימנוהו מיד לכהן הגדול, ואילו עזרא רצה לאפשר ליהושע בן יהוצדק בן אחיו, להתמנות לכהן הגדול, משום כך עלה שנים אחדות לאחר העולים הראשונים מבבל[7]. זכה יהושע בן יהוצדק, שזכריה הנביא יניח על מצחו עטרה מיוחדת עשויה זהב[8], וזאת כאות וכהבטחה, שהכהונה הגדולה תהיה לו ולזרעו עד עולם[9].


יהושע בן יהוצדק וזרובבל מטים אוזן לנבואת חגי לבנות את בית ה'

בציור נראים שני מנהיגי הדור בראשית ימי הבית השני, והם יהושע בן יהוצדק (לבוש בגדי כהן גדול) ולידו זרובבל, כשהם עומדים בין החורבות בחצר בית ה', בבוא חגי הנביא (במרכז) המעורר אותם ואת יושבי ירושלים לחזור ולבנות את היכל ה' למרות התנכלות האויבים מסביב.

חידוש בניין המקדש: עם עליית עולי בבל השבים לציון ארצה, נגשו מיד לבניין המקדש. אולם, צרי יהודה ובנימין הצוררים אותם מסביב, שלחו כתבי שטנה לבבל, באומרם, שמטרת הבנייה למרוד במלכות פרס. כתוצאה מדבריהם עצר כורש את בניין ההיכל, וכך עמד בשיממונו משך שמונה עשרה שנה, כשהעבודה מתקיימת על המזבח העומד בתוך החורבות. בשנת שתים למלכות דריוש, שלח ה' את חגי הנביא לזרובבל בן שאלתיאל וליהושע בן יהוצדק מנהיגי העם, ודבר ה' בפיו לשוב ולחדש את בנין המקדש, ולסיים את העבודה שהחלה לפני שנים רבות. חידוש העבודה נעשה תוך קשיים, מאחר והעם היה עני ודל, כמו כן תושבי הארץ צררו אותם בדרכים שונות. אולם, יהושע בן יהוצדק, וזרובבבל, ושארית העם, נענו בשמחה לקריאתו של חגי, ומיד בתום דבריו התעוררו כולם, אספו תרומות להשלמת המלאכה וניגשו לבניין המקדש[10]. ואכן, בנין הבית השני נזקף לזכותם של זרובבל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, שהתמידו במאמציהם להשלים את בניין הבית למרות עמי הסביבה שניסו לסכל את תוכניתם. המראה של הבית שהוקם העציב את ליבם, והנביא מנחם אותם: "מי בכם הנשאר, אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון, ומה אתם רואים אותו עתה [בשיפלותו] הלוא כמוהו - כאין בעיניכם", כלומר, לעומת מקדש שלמה שראיתם בעיניכם, ירד ערכו של הבית הנוכחי הבנוי באמצעים דלים, עם זאת – "חזק יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול! וחזק כל עם הארץ נאום ה'! ועשו! כי אני אתכם!" והנביא מבטיחם: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון - אמר ה' צבאות, ובמקום הזה אתן שלום"[11]. ואמרו חז"ל, שנבואת חגי התקיימה, והבית השני זכה להיות גבוה מן הבית הראשון, כן זכה הבית שני, שעמד מספר שנים רב יותר מן הבית הראשון[12].

[1] סדר הדורות, ג"א ת"ח.

[2] פרקי דרבי אליעזר פרק לז. תנחומא וישב ב.

[3] בראשית רבה פרשה נו ד"ה ויקרא מלאך.

[4] זכריה ג, ב.

[5] כמובא בעזרא י, יח.

[6] רד"ק זכריה ג, ג. וראה מה שאמרו חז"ל בסנהדרין צג, א.

[7] דעת ריש לקיש בשיר השירים רבה ה, ד.

[8] זכריה ו, יא. ויש אומרים שהיתה עשויה כסף, ושהעטרה העשויה זהב היתה מיועדת לזרובבל שכיהן כמלך. עיין רד"ק שם.

[9] מפרשים שם.

[10] חגי פרק א.

[11] חגי ב, א – ט.

[12] בבא בתרא ג, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש