יהושפט


יהושפט: ממלכי יהודה, בונה ה'חצר החדשה' במקדש, וממנו למדים הלכות תפילה בעת צרה במקדש.

בין מלכי יהודה הנזכרים לטובה בדברי הנביאים, אשר עשו את הישר בעיני ה', נזכר יהושפט בן אסא, המלך השישי ממלכי בית דוד. יהושפט העמיד שופטים בירושלים ובכל ערי ישראל, כן חידש את פני המקדש על ידי 'החצר החדשה'. ממנו ניתן ללמוד את סדרי התפילה בהר הבית בעת צרה, כן ניתן ללמוד כיצד לקיים תפילת הודיה לאחר ניצחון על האויב.

מלכות יהושפט: יהושפט נתמנה למלך בשנת שלשת אלפים עשרים וארבע לבריאת העולם[1]. בן שלושים וחמש שנה היה במלכו, ועשרים וחמש שנה מלך בירושלים[2]. מלכותו השתרעה על פני מרחבים והגיעה לבאר שבע בדרום והר אפרים בצפון[3]. כן פיתח את הנמל בעציון גבר על שפת ים סוף ובנה אוניות היוצאות לתרשיש[4]. בתקופתו כמלך יהודה שרר שלום בין מלכות יהודה למלכות ישראל, ומובא בדברי חז"ל שיהושפט נשא את בתו של עמרי[5], דבר שסייע לפעולות משותפות בין המלכויות, כגון, יציאה למלחמה על רמות גלעד[6] וכן מלחמה בארצות אחרות. כן הביא הדבר לשיתוף פעולה בהקמת נמל על שפת ים סוף ובניית צי אוניות משותף ליהודה וישראל. הכתובים מעלים על נס את עבודת השם של יהושפט, ואת הצלחתו, ככתוב: "ויהי ה' עם יהושפט כי הלך בדרכי דויד אביו הראשונים... ויכן ה' את הממלכה בידו... ויהי לו עושר וכבוד לרוב. ויגבה לבו בדרכי ה'"[7].

פעולותיו לחיזוק התורה והמשפט בישראל: חז"ל משבחים את יהושפט, שכאשר נכונה מלכותו – "לא נתעסק בעסקי מלכות ולא בעושר ולא בכבוד ולא בדבר אחר - אלא בדין, שנאמר: 'וימלוך יהושפט... ויתחזק על ישראל'. מהו – 'ויתחזק'? שנתחזק ומינה את הדיינין. ואומר: 'ויגבה לבו בדרכי ה', ועוד הסיר את הבמות'[8]. - גסות רוח היתה בו? - שהוא אומר 'ויגבה לבו'? אלא שמינה דיינין עליהן היודעין ללכת בדרכי ה'... ואומר לדיינין: 'ראו כי המשפט לאלהים הוא'"[9]. יהושפט העמיד סנהדרין גדולה בירושלים, בה ישבו חכמי ישראל, כן ישבו בה כהנים ולויים וכן זקנים ראשי האבות[10]. כן שלח שליחים, ובהם כהנים ולוים, לערי יהודה ללמד תורה בערי ישראל[11]. התורה היתה חביבה עליו, עד שאמרו עליו חז"ל, שהיה קם מכסאו לכבוד תלמידי חכמים, מחבקם, מנשקם ומוקירם [12].


מעמד התפילה של יהושפט והעם לקראת המלחמה בעמון ומואב

בציור נראה המלך יהושפט עומד על בימה גבוהה לפני 'החצר החדשה', היא עזרת נשים שנבנתה בימיו. אנשי ירושלים שנטהרו עלו לתפילה רבתי ולהשתחויה בהר הבית, אנשים ונשים. בסיום התפילה, פתחו הלויים בשיר, והיא שעמדה להם שנפלו אויביהם לפניהם לחרב.

מעמד התפילה וההשתחויה במקדש בעת מלחמה: בימי יהושפט יצאו עמון ומואב על ישראל למלחמה. המלך הכריז על צום בכל יהודה ועל קיום עצרת תפילה במקדש. ואכן, התקבצו כולם אל חצרות הקודש לפני 'החצר החדשה'. וכך אמר יהושפט לפני ה': "ויבנו לך [ישראל] בה מקדש לשמך לאמור: אם תבוא עלינו רעה חרב... נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע"[13]. כוונתו לדבר ה' לשלמה, שאם יבואו ישראל להתפלל במקדש מובטח להם שתישמע זעקתם לפני ה', ככתוב: "בהנגף עמך ישראל לפני אויב... והתפללו והתחננו אליך בבית הזה. ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל... וירא ה' אל שלמה ויאמר לו: שמעתי את תפילתך ואת תחינתך... הקדשתי את הבית הזה... והיו עיני ולבי שם כל הימים"[14]. על כך התפלל יהושפט, שיזכור ה' את הבטחתו לשלמה, ויושיע את ישראל מאויביהם[15]. מאורע זה הוא מן היחידים בתנ"ך בו מתואר סדר התפילה בעת צרה במקדש, וכן ההודיה עם הניצחון. ככתוב: "וכל יהודה עומדים לפני ה' גם טפם נשיהם ובניהם"[16], ובא הפסוק ללמדנו, כי הקהל כולו, אנשים נשים וטף כולם נענו לקריאה מיידית. כולם נטהרו - אנשים ונשים - ועלו להר הבית ועמדו כולם לתפילה. כתוצאה מן התפילה ההמונית בבית המקדש היתה רוח ה' על "יחזיאל בן זכריהו... ויאמר: הקשיבו... כה אמר ה': אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה, כי לא לכם המלחמה כי לאלהים!" עם השמע דבר הנבואה, נפל יהושפט המלך ארצה, הוא וכל העם, אנשים נשים וטף כשהם משתחוים לה' בתפילה להצלחה במלחמה, ככתוב: "ויקוד יהושפט אפים ארצה, וכל יהודה ויושבי ירושלם נפלו לפני ה' להשתחוות לה'". במקום להמשיך בזעקה קמו הלויים והחלו לשורר - "להלל לה' אלהי ישראל בקול גדול למעלה"[17]. שירת הלויים נמשכה אף כשהתקרבו ישראל למלחמה ב'עמק הברכה', ככתוב: "ויעמד משוררים לה'... בצאת לפני החלוץ, ואומרים: הודו לה' כי לעולם חסדו". כתוצאה משירת קודש זו ניגפו עמון מואב ואדום, והיתה בהם חרב איש ברעהו. לאחר שניגפו בני עמון ומואב חזרו כל ישראל ועלו לירושלים, לבית המקדש, "בנבלים כינורות וחצוצרות, בשיר ובשמחה"[18]. זאת, ככתוב: "וביום שמחתכם ובמועדיכם... ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם"[19]. נמצא, שיהושפט המלך השאיר לדורות סדר תפילה במקדש לעת צרה ולעת שמחה.

'החצר החדשה' במקדש - ותקנת יהושפט: במעמד התפילה במקדש נאמר, שהעם התכנס "בבית ה' לפני החצר החדשה"[20]. מצינו דיון בדברי חז"ל וכן במפרשים בהסברת המושג - 'החצר החדשה'[21] הנזכרת בפסוק: יש אומרים שיהושפט חיזק וחידש את חצרות הר הבית[22], אולם בדברי חז"ל מצינו, שדרשו: "מאי 'חצר החדשה'... שחידשו בה דברים, ואמרו: טבול יום לא יכנס למחנה לויה"[23]. הווה אומר בימי יהושפט תיקנו חכמים הלכה, שטבול יום לא יכנס למחנה לויה, כשהכוונה היא לתחום מוגדר בתוך הר הבית, כלומר – 'עזרת נשים'[24]. יש מן הפרשנים שכתב, שהלכה זו נאמרה לתחום הר הבית כולו[25], ונפסקה הלכה כדעה ראשונה.

מן המדרש

יהושפט אומר שירה - והקב"ה מפיל את אויביו לפניו

"ארבעה מלכים היו; מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן: דוד, ואסא, ויהושפט, וחזקיהו. דוד אמר: 'ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" - אמר לו הקב"ה: אני עושה כן [ככתוב]: 'ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם'... לשני לילות ויום אחד. היה הקב"ה מאיר לו בלילות בזיקין וברקים [וכך ניצח את אויביו]... עמד אסא ואמר: אני אין בי כוח להרוג להם, אלא אני רודף אותם - ואתה עושה. אמר לו: אני עושה שנאמר: 'וירדפם אסא והעם אשר עמו... ויפול מכושים... כי נשברו לפני ה' ולפני מחנהו [כלומר, נשברו לפני מחנה ה']. עמד יהושפט ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף - אלא אני אומר שירה - ואתה עושה. אמר לו הקב"ה: אני עושה, שנאמר: 'ובעת החלו ברנה ותהילה... נתן ה' מארבים'. עמד חזקיהו ואמר: אני אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה, אמר לו הקב"ה: אני עושה. שנאמר: 'ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור'".

[1] סדר הדורות לר' יחיאל היילפרין.

[2] מלכים א כב, מב.

[3] דברי הימים ב יט, ד.

[4] מלכים א' כב, מט.

[5] תוספתא סוטה יב, יג.

[6] מלכים א' כב, טו.

[7] דברי הימים ב' יז, ג.

[8] דברי הימים ב' יז

[9] תנחומא שופטים א.

[10] שם יט, ח ובמלבי"ם.

[11] שם יז, ח.

[12] כתובות קג, ב.

[13] שם כ, ח.

[14] מלכים א' ח, לג - ט, ג.

[15] דברי הימים ב' כ, ו; ברש"י.

[16] דברי הימים ב' כ, יג.

[17] שם כ, יח.

[18] שם כ, כז-כח.

[19] במדבר י, י.

[20] שם כ, ה.

[21] עיין ערך.

[22] רד"ק שם כ, ה. מצודות דוד שם.

[23] פסחים צב, א. יבמות ז, ב. הוריות יב, ב. זבחים לב, ב.

[24] תוספות פסחים צב, א. ד"ה 'טבול יום'. השגות הרמב"ן לספר המצות לא תעשה עג. רשב"א יבמות ז, ב. רמב"ם וכסף משנה ביאת מקדש ג, ו. רע"ב משנה כלים א, ח. תוספות יום טוב כלים א, ח. על פי יחזקאל ש'חצר' פירושה עזרת נשים.

[25] רש"י פסחים צב, א. ד"ה 'החצר החדשה'.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il