יוחנן בן פינחס


יוחנן בן פינחס: האיש הממונה לגבות תשלום ממביאי הקרבן תמורת הנסכים.

חמישה עשר ממונים היו במקדש על הלשכות השונות וביניהם היה כהן הממונה על ה'חותמות'[1]. מבין הממונים התפרסם במיוחד יוחנן בן פינחס בצידקותו וביושרו, ולפיכך נקראה משרה רמה זו על שמו.

תפקידו: כאשר אדם בא למקדש והיה מבקש לקנות נסכים לקרבנו, היה צריך ללכת לממונה, היינו, ליוחנן בן פינחס, הממונה על החותמות. שם שילם לו עבור הנסכים שהיה צריך, וקיבל ממנו חותם שהיה כתוב עליו איזה נסך קנה. לאחר מכן היה הקונה הולך עם החותם ל'אחיה', שהיה ממונה על הנסכים גופם היינו, השמן, היין והסולת, ומקבל ממנו כנגד החותם את הנסכים שהיה צריך.

הממונים עושים את חשבון החותמות: בערב היו נפגשים הממונה על החותמות עם הממונה על הנסכים. הממונה על הנסכים היה מביא לממונה על החותמות את כל החותמות שצבר במשך היום, והממונה על החותמות היה מביא לממונה על הנסכים את כל הכסף שקיבל. אם התברר שנתקבל כסף רב יותר מכדי החותמות שנמסרו ללקוחות – הרווח הוא של ההקדש; מאידך, אם התברר שנתקבל פחות כסף ממה שהיה צריך להיות על פי החותמות שנמסרו – היתה האחריות נופלת על נותן החותמות, כלומר, יוחנן בן פינחס. וכך היה הסדר במקדש, הממונה על החותמות, חייב לשלם להקדש מרכושו הפרטי את הכסף החסר[2].


לשכת החותמות – ושני הממונים

בציור מימין נראה הממונה על החותמות, המקבל כסף ממקריב הקרבן, ונותן לו חותם בהתאם לנסך הראוי לו. עם החותם שקיבל, פונה האיש לממונה על הנסכים – משמאל, ומקבל ממנו את הנסך תמורת החותם שקיבל. בערב היו הממונים נפגשים ביניהם כדי להתאים את מספר החותמות לסכום הכסף שהתקבל.

סוגי החותמות: ארבעה סוגי חותמות היו במקדש, והיה כתוב על כל אחד מהם: עגל, זכר, גדי, חוטא. החותם שהיה כתוב עליו 'עגל' – ניתן למי שהיה זקוק לנסכי בקר. החותם 'גדי' נעשה עבור אדם שהיה זקוק לנסכי צאן. 'זכר' – עבור נסכי איל. ו'חוטא' – עבור נסכי שלוש בהמות של מצורע[3].

שני ממונים במקדש - על שום מה? קיומם של שני ממונים לגביית כספים במקדש כמתואר לעיל, יש בכך כדי להתמיה: מדוע יש להכביד על סדרי המקדש. העובדה שאדם צריך לתת כסף לכהן אחד, וללכת לכהן אחר כדי לקבל את התמורה לכספו, ולעיתים להמתין בתור פעמיים, מכבידה הן על באי המקדש, והן על הכהנים העושים עבודה מיותרת? ונראה, שהדבר נובע מן ההלכה, ש"אין עושים שררה על הצבור בממון פחות משנים"[4]. אפילו במקדש נשמר בקפדנות הפסוק: "והייתם נקיים מה' ומישראל"[5], וכגון מה שאמרו חכמים במשנה, ש"התורם את הלשכה [של מחצית השקל] אינו נכנס בפרגוד חפות [בגד עם קיפולים]... שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום"[6]. זה, אפוא, הסידור שנקבע במקדש להנהגה נכונה בכספי ציבור ובכספי הקדש.

[1] משנה שקלים ה, א.

[2] שם משנה ד. רמב"ם כלי מקדש ז, יב.

[3] שם משנה ג. רמב"ם שם הלכות יא - יב.

[4] בבא בתרא ח, ב; רמב"ם הלכות מתנות עניים ט, ה.

[5] במדבר לב, כב.

[6] משנה שקלים ג, ב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il