יכין ובועז


יכין ובועז: שני עמודי נחושת גדולים, שהועמדו בפתח ההיכל במקדש הראשון.

במקדש שלמה הוקמו שני עמודי נחושת גדולים בפתח ההיכל, וכלשון ספר מלכים: "ויקם את העמודים לאולם ההיכל, ויקם את העמוד הימני ויקרא את שמו יכין, ויקם את העמוד השמאלי ויקרא את שמו בועז"[1]. עמודי נחושת אלה היו מעוטרים בכותרת גדולה ועשירה, וניצבו בכניסה לבית המקדש.

תיאור העמודים ומידותיהם: משני צידי פתח ההיכל הועמדו עמודי נחושת בגובה שמונה עשרה אמות כל אחד. קוטר כל עמוד היה ארבע אמות, וההיקף שתים עשרה אמות. עמודים אלו נקראו בשמות: שם העמוד הימני 'יכין', ושם העמוד השמאלי 'בועז'. בראש העמודים היו כותרות גדולות המעוטרות בשרשראות של רימונים[2]. עמודים אלו היו חלולים, ועובי דפנותיהם היה ארבעה טפחים[3].

האמן יוצר העמודים: ליצירת עמודים אלו שלח המלך שלמה להביא את חירם* מצור. חירם היה בן אשה אלמנה ממטה נפתלי, ואביו היה מומחה במלאכת הנחושת[4]. אמו של איש זה היתה ממטה דן[5], והוא דבק באומנותו של אביו[6]. יש מי שסובר, כי חירם נכנס לגן עדן בחייו, בזכות הבית ששימש בו[7].


עמודי יכין ובועז

בציור נראים שני העמודים 'יכין' ו'בועז', כשהם מוצבים משני צידי פתח האולם. עמודים אלה היו עשויים "נחושת ממורט", ועם חורבן בית ראשון נלקחו על ידי הכשדים לבבל.

משמעות השמות: במדרשים ובמפרשים מובאים טעמים שונים לשמות העמודים: א. המשכן היה עשוי כנגד בריאת העולם. 'יכין' כנגד הירח, שהוא מכין את המועדים לישראל. 'בועז' כנגד השמש, שיוצא בגבורה ובעוז ממקומו[8]. ב. שמות אלו נתנו לסימן טוב: 'יכין', שהבית יכון לעד. 'בועז' שיהיה בבית זה עוז וחוזק לישראל[9]. ג. חירם שהיה מבני דן קרא לעמוד הימני 'יכין', על שם שמשון אשר במותו נאחז בעמודים שהבית של הפלשתים היה 'נכון' עליהם. ואילו העמוד השמאלי נקרא על ידי שלמה המלך, על שם זקנו 'בועז'[10]. ד. שלמה העמידם לזכר מלכות בית דוד שהקימה את המקדש: 'יכין' כנגד דוד שהכין את הכל, ו'בועז' כנגד שלמה עצמו, שסיים את המלאכה[11]. ה. בעמודים אלו נרמזת הנהגת ה' בעולם: 'בועז' זו ההנהגה הטבעית הקבועה, ואילו 'יכין' זו ההנהגה הניסית[12]. ז. ראה להלן פירוש מדברי האחרונים.


מעשה שושן

בתמונה נראית כותרת עמוד עתיקה, שנמצאה בירושלים. בחלק התחתון של הכותרת ניתן להבחין בעיטור פרחוני של עלים 'מעשה שושן', או כמתואר ב'ים שעשה שלמה' (מלכים א' ז, כו): "מעשה כוס פרח שושן".

העמוד הימני: העמוד הימני 'יכין' הוא העמוד החשוב[13]. יש מי שאומר, שצד ימין הנזכר כאן אינו מימין הנכנס, אלא מימין ההיכל, שהוא הצד הדרומי[14].

מקום העמודים: בפסוקים נאמר כי העמודים הוקמו בצמוד "לאולם ההיכל"[15], כן נאמר - "על פני ההיכל"[16]; ומשמעות הדברים - מחוץ להיכל, אך בתוך ה'אולם' שבחזית ה'היכל'[17], סמוך לפתח ההיכל[18]. עם זאת, יש המבארים, שהכוונה היא לפני האולם[19]. עוד יש מי שכתב, כי הבניין היה עומד על שני העמודים הללו[20].

נחושת העמודים: על עמודים אלו דורשים חז"ל את הפסוק בשיר השירים "עמודיו עשה כסף"[21], ומבארים, כי הנחושת ממנה העמודים הוכנו היתה מ"נחושת ממורט", אלא שנחושת זו שווה ככסף[22].

גובה העמודים: ברוב מהמקורות מתואר, כי גובה כל אחד מהעמודים היה שמונה עשרה אמה[23]. אולם יש פסוק שם נאמר, כי הם היו באורך שלושים וחמש אמות[24]. יש מי שכתב, כי יציקת שני העמודים נעשתה יחד, ובסך הכל הם היו באורך שלושים ושש אמות, אלא שבראש כל אחד מהעמודים היתה חצי אמה שאינה דומה למלאכת שאר העמוד, והיא היתה 'מעשה שושן'[25]. ויש מי שמפרש, כי חצי אמה מכל עמוד היתה נכנסת לתוך הכותרת[26]. ויש הכותבים, כי הכתוב לא דקדק באמה הנוספת[27].

הכותרות: בראש העמודים היו כותרות בגובה חמש אמות כל אחת[28], עוד מצינו תיאור בפסוקים, שגובה הכותרות היה שלוש אמות[29], ומסבירים הפרשנים, שהכותרות נחלקו לשני חלקים, חלק אחד של שלוש אמות וחלק שני של שתי אמות, וזוהי משמעות המילים - "גולות הכותרות"[30]. ההסבר המקובל הוא, כי שתי האמות התחתונות של הכותרת היו שוות לעמוד מבחינת צורתן, שלא היה בהם עיטור מיוחד, בניגוד לשלוש האמות העליונות, שהיו עליהן עיטורים 'מעשה שבכה'[31], וכן רימונים.


עיטור הרימונים

בירמיהו (נב, כב) מתואר העיטור של הרימונים התלויים סביב הכותרת, ככתוב: "ורמונים על הכותרת סביב - הכל נחשת". דעות שונות נאמרו בענין, וכאן מובאת אחת האפשרויות.

עיטורי הכותרות: הפסוקים מפרטים שלושה עיטורים שונים אשר היו בראשי הכותרות: א. "שבכים מעשה שבכה, גדילים מעשה שרשרות", דהיינו, עיטורים הדומים ללולבים של דקל, המקיפים אותם מסביב[32]; ויש מפרשים, ש'שבכה' הכוונה היא מעשה רשת[33]. ב. עיטור נוסף – "רימונים" - התלויים בשרשרות. ג. עיטור שלישי – "מעשה שושן", היינו ציור של שושן[34]; או שעובי הכותרת היה דק כשושן[35].

מספר הרימונים: בפסוקים מופיעים מספרים שונים בנוגע למספר הרימונים: תשעים ושש[36], מאה[37], מאתיים[38] וארבע מאות[39]. על כל אחד מהעמודים היו שתי שורות, ובלשון הפסוק "טורים". העמודים היו סמוכים לכותל, ועל כן הכותל היה מסתיר חלק מן הרימונים בכל שורה[40].


שבכה בתמונה נראית כותרת של עמוד עתיק שנמצא בירושלים. הכותרת מעוטרת בשבכה, כלומר עיטור בצורת רשת, כלשון הפסוקים: "ושבכה ורימונים על הכותרת סביב" (ירמיה נב, כב).

העמודים בימי בית ראשון ושני: במהלך חורבן בית המקדש הראשון, הכשדים שברו את העמודים, ולקחו עימם את הנחושת לבבל, כדי להראות שם את תפארת המקדש בירושלים[41]. מנבואת ירמיה ניתן להבין, כי אף על פי שהעמודים ושאר הכלים הובאו לבבל, הרי שהם עתידים לחזור[42]. עוד מוצאים אנו בספר יחזקאל, בתיאור המקדש העתידי, כי בפתח האולם יהיו שני עמודים - "אחד מפה ואחד מפה"[43], והיינו כנגד עמודי יכין ובועז[44]. ויש הכותבים, כי אכן עמודים כעין אלה היו בבית שני[45], אולם יש סוברים, כי בבית שני עמודים אלו לא היו קיימים[46].

'יכין' ו'בועז' בדברי האחרונים

באשר למקור השמות 'יכין' ובועז', יש מן האחרונים שכתבו, שיסוד השמות הללו, בעובדה, שהר הבית והמקדש נחלקו בין שבטי יהודה ובנימין - כמובא ביומא יב, א; וכן בזבחים נד, ב. ורצה שלמה לציין את קו הגבול החותך בין שבטים אלה בסמוך להיכל ולמזבח. לפיכך, ציין שלמה את החלוקה הזו באמצעות עמוד נחושת על שם 'בועז' מייסד שושלת מלכי בית דוד. מאידך הוצב עמוד שני הנקרא 'יכין', לציין את הציפייה לעמידתו של המקדש לנצח, ככתוב: "מקדש ה' כוננו ידיך" (שמות טו, יז).

[1] מלכים א' ז, כא. ובספר עזרת כהנים מידות ג, ז. כתב שאף בבית שני היה עמוד זה.

[2] מלכים א' ז, טו- כב.

[3] ירמיה נב, כא.

[4] מלכים א שם פסוקים יג- יד.

[5] על פי דברי הימים ב' ב, יג.

[6] ערכין טז, ב. לולא דברי הגמרא, ניתן היה לומר שהמדובר באנשים שונים.

[7] נימוקי ר' נחשון גאון אות ב, מובא בכפתור ופרח פרק יא. יש מדרשים כגון מסכת כלה רבתי, שם נאמר שחירם מלך צור זכה להכנס בחייו לגן עדן, ראה ערך 'חירם מלך צור'.

[8] מדרש תדשא פרק ב. ובמפרש לדברי הימים כותב, כי הכוונה היא כנגד מלכות בית דוד שנמשלה לשמש וירח, וראה עוד בביאור הגר"א למלכים שם.

[9] רד"ק ומצודת דוד מלכים א' ז, כא.

[10] המפרש לדברי הימים שם.

[11] אברבנאל מלכים א' ח, וראה שם עוד רמזים בנוגע לפרטי העמודים.

[12] מלבי"ם מלכים שם. וראה בתועליות הרלב"ג שם בסוף פרק יא שהאריך בסודות הנלמדים מעמודים אלו.

[13] רש"י ברכות כח, ב ד"ה עמוד.

[14] רלב"ג מלכים א' ז, כא. "צפון וימין אתה בראתם" – תהילים פט, יג; וראה בבא בתרא כה, ב.

[15] מלכים א' ז, כא.

[16] דברי הימים ב' ג, יז.

[17] כן הוא בדברי רוב המפרשים: רש"י ורד"ק במלכים שם והמפרש בדברי הימים שם (וראה לשון המצודת דוד במלכים שם: "השטח הרואה כיפת האולם", וביחזקאל מ, מט). וברש"י בברכות שם: "העמיד שלמה באולם".

[18] מכתב המופיע בספר 'שבט יהודה', מגוי שהיה חי בזמן הבית. יש המטילים ספק במקור זה, שאין מדובר בעדות אלא בתיאור ספרותי.

[19] מלבי"ם במלכים שם.

[20] ערוך ערך 'עמד'.

[21] שיר השירים ג, י.

[22] במדבר רבה פרשת נשא יב, ד.

[23] שם פסוק טו; מלכים ב כה, יז; ירמיה נב, כא.

[24] דברי הימים ב' ג, טו.

[25] רש"י במלכים א' ו, שם, וראה להלן.

[26] רד"ק ומצודת דוד שם.

[27] רלב"ג ואברבנאל שם.

[28] שם פסוק טז; ירמיה שם פסוק כב.

[29] מלכים ב' שם.

[30] מלכים א' ז, מא.

[31] ברייתא דמ"ט מידות, מובא במפרשים במלכים א שם.

[32] שם.

[33] רלב"ג ומצודת ציון שם (וראה במצודת דוד, שנראה כי כוונתו כשאר המפרשים).

[34] מלבי"ם שם.

[35] רש"י שם, על פי פירושו בהערה 24.

[36] ירמיה נב, כג.

[37] דברי הימים ב ג, טז; ירמיה שם.

[38] מלכים א ז, כ.

[39] דברי הימים ב ד, יג.

[40] רש"י בירמיה שם.

[41] מלכים ב' כה, יג; ירמיה נב, יז.

[42] ירמיה כז, יט- כב. אם כי לפירוש המלבי"ם שם, העמודים אינם עתידים לחזור.

[43] יחזקאל מ, מט.

[44] רש"י שם.

[45] כך מופיע במכתב בספר 'שבט יהודה', ראה לעיל, שאין זה מקור מוסמך. וראה בפירוש עזרת כהנים למידות ג, ז, מהדורת 'תורת המקדש' עמוד קכא. יש שרצו להוכיח מן המטבע שהוציא בר כוכבא, ועליה מוטבעת חזית המקדש, ובה ארבעה עמודים גדולים בחזית המקדש, ואם כן היו עמודים כאלה. אולם דומה שאין מדובר בעמודי נחושת כבתקופת שלמה אלא עמודי אבן שהיו חלק מכותל החזית של ההיכל.

[46] אברבנאל מלכים א שם (וכתב כנגד הסוברים שהעמודים הועברו לרומי או לפיזה).


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש