ימין בעבודה


ימין בעבודה: חיוב עשיית עבודות המקדש דווקא בידו הימנית של הכהן.

הימין מוזכר במקומות רבים במקרא דרך כבוד וחשיבות. כמו שמצינו בשירת הים: "ימינך ה' נאדרי בכוח ימינך ה' תרעץ אויב"[1]. וכן מצינו שנקרא המקדש 'קניינו של הקב"ה' בכך שקנה אותו בימין, שנאמר: "ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו"[2], ופירשו: "'גבול קדשו' – זו ארץ ישראל, 'הר זה קנתה ימינו' – זה הר המוריה"[3]. ההליכה במקדש היתה תמיד דרך ימין, וכגון מה שאמרו חכמים: "בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש... [על פי הכלל]: 'כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין – למזרח'"[4]. עוד אמרו חכמים: "כל הנכנסין להר הבית - נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל"[5].

עבודה במקדש בימין: אמרו חכמים, כל מקום שנאמרה 'יד' בתורה, אינה אלא יד ימין, וכן כל מקום שנאמרה 'אצבע' אינה אלא אצבע ימין[6]. וכן נאמר בתורה בפירוש בטהרת המצורע: "וטבל הכהן את אצבעו הימנית - מן השמן אשר על כפו השמאלית, והזה מן השמן באצבעו"[7], ולמדו חכמים מכאן לשאר עבודות, שכל עבודה שמביאה לכלל כפרה, עבודה זו צריכה להיעשות דווקא בימין[8]. עוד למדו חכמים, שכל מקום שנאמר לשון 'כהונה', זאת, בעבודה שנאמרה בה כפרה, גם היא לא תיעשה אלא בימין[9], ואם לאו העבודה פסולה. ומכל מקום, אף שהעובד בשמאל פסל את העבודה - אינו לוקה[10].

בקבלה ובזריקה: נאמר בתורה "ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העלה"[11], מכאן למדו חכמים באשר ללקיחה, כלומר קבלת הדם, שתיעשה בימין, כן למדו, שגם הנתינה, כלומר זריקת הדם, תעשינה ביד ימין בלבד[12]. מעתה, אם הכהן קיבל את הדם בשמאל, או נתן אותו בשמאל – פסל את הקרבן[13]. התנאים נחלקו בעניין קבלה וזריקה ביד שמאל, האם פסל[14], ולהלכה קבלת הדם וזריקתו בכל הקדשים טעונה יד ימין ופסולה בשמאל[15].


הגורל עולה בימין

בעניין הטלת הגורלות על שני שעירי יום הכיפורים נאמר בגמרא (יומא לט, א) שכאשר עלה הגורל בימין, היה סגן כהן גדול העומד לימינו, אומר לו: "אישי כהן גדול הגבה ימינך". בציור נראה הכהן הגדול בעזרה כשהוא מגביה את ימינו, ואמרו חז"ל ביומא לט, א: "ארבעים שנה ששימש שמעון הצדיק - היה גורל עולה בימין, מכאן ואילך - פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל".

בשחיטה ובמליקה: שחיטת הקרבן אינה צריכה יד ימין דווקא, שהרי היא כשרה בזר, וכן שנינו שכל הפסולים ששחטו - שחיטתן כשרה, והעובד בשמאל בכללם[16]. מליקה לעומת זאת פסולה בשמאל[17], לפי שנאמר: "והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו"[18], וכל עבודה המעכבת שנאמר בה 'כהן' טעונה יד ימין[19]. אולם בעת המליקה ניתן לאחוז את העוף ביד שמאל[20], ויש שכתבו שגם מליקתו וגם אחיזתו תיעשה ביד ימין[21].

בהולכת הדם למזבח: אף אחיזת המזרק והולכת הדם שבתוכו למזבח לשם זריקתו - תיעשה ביד ימין, ואם הוליך בשמאל הולכה זו פסולה[22], שהמוליך בשמאל הרי הוא כזר שהוליך[23]. ויש שכתבו, שלכתחילה יוליך בימין, ובדיעבד אם הוליך בשמאל לא נפסלה העבודה[24].


סמיכה בימין

באשר לדין 'סמיכה', ההלכה שהיא נעשית בשתי ידים, עם זאת מצינו דעה בתרגום יונתן, שהסמיכה נעשית בימין. יש מקום לומר, שכאשר הסמיכה נעשית על קרבן של בהמה דקה, כגון גדי או עז, אזי אין מקום לסמיכה בשתי הידים בין קרני הבהמה, לפיכך, כתב התרגום, שיסמוך בימין, כלומר יניח תחילה את יד ימינו על ראש השעיר, ועל גבה יניח את יד שמאלו (ראה ציור).

יד ימין בסמיכה: בכל מקום בתורה נאמרה מצות 'סמיכה' בלשון "וסמך ידו"[25], אף על פי כן למדו חכמים שאין סמיכה אלא בשתי ידיו[26]. אולם בתרגום יונתן מצינו, שבכל מקום שנאמר - "וסמך ידו", תירגם: "ויסמוך יד ימיניה"[27]. ולהלכה סמיכה בשתי ידיו[28].

בהולכת ובהקטרת חלבים ואיברים: הולכת איברים למזבח כשרה ביד ימין וכן ביד שמאל[29]. אף הקטרת האיברים והשלכתם על אש המזבח כשרה בשמאל[30], ויש ראשונים שכתבו שהקטרה ביד ימין[31].

בקמיצת המנחה ובקידושה: נאמר בתורה: "והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קומצו"[32], כאמור, כל מקום בו מוזכר 'כהן' בעבודה המעכבת, אין העבודה אלא בימין[33]. קידוש הקומץ, כלומר הנחתו בכלי שרת, ייעשה גם הוא ביד ימין[34], וצריך לכך שני כהנים: אחד שבידו הקומץ, שמניחו בכלי ביד ימינו[35], ואחד שאוחז הכלי ביד ימינו[36].

הולכת כף ומחתה ביום הכיפורים: ביום הכיפורים הכהן הגדול נוטל מחתה מלאה גחלים מן המזבח, וכן כף מלאה בסממני הקטורת, והולך להקטיר את הקטורת בקדש הקדשים. מן הדין היה שהכהן הגדול יוליך את הקטורת בימינו, שכן הקטורת חשובה יותר מן הגחלים, ואת מחתת הגחלים יקח בשמאלו שכן הגחלים פחותים בחשיבותם. אולם, מפני כובד המחתה וחום גחלי האש, תיקנו חכמים להקל על הכהן הגדול, ולאפשר את נשיאת מחתת הגחלים בימינו ואת הקטורת בשמאלו[37]. אולם מצינו דעה האומרת, שעיקר מצות הלקיחה ביום הכיפורים, נאמרה על מחתת הגחלים, שהרי נאמר: "ולקח מלא המחתה גחלי אש"[38], ולכן המצוה לקחת את הגחלים בימין ואת הקטורת בשמאל, זאת לכתחילה, ולא מפני ההכרח[39].

בגורל השעירים ביום הכיפורים: בחירת השעירים ביום הכיפורים, איזה מהם עולה כקרבן לה' ולעומתו איזה שעיר הולך לעזאזל, הדבר נעשה בגורל[40]. ואמרו חכמים במשנה: "אם של שם עלה בימינו - הסגן אומר לו: אישי כהן גדול הגבה ימינך![41]" לפיכך אמרו חכמים, שיש לערבב את הגורלות בקלפי, כדי שלא יוכל הכהן לכוון, וליטול בימינו את הגורל לה'. שכן, סימן טוב היה להם לישראל, כשהגורל של שם היה עולה בימין, וחששו חכמים, שמא יכוון הכהן הגדול לכך, וכל שמכוון לכך ומבחין בגורלות מראש - אין זה גורל. לפיכך תיקנו שיהא טורף ומנענע כמה פעמים את הקלפי, שלא יהא לו שום היכר איזה גורל יעלה בימינו[42].


מליקה בימין

בענין מליקה נאמרו דעות שונות, יש מי שכתב שהמליקה נעשית ביד ימין, אזי העוף מוחזק ביד שמאל. אולם יש דעה, שהכל נעשה בימין, גם אחיזת העוף וגם המליקה עצמה, הנעשית בצפורן הבוהן (ראה ציור).

פרה אדומה: שחיטת פרה אדומה נעשית בימין בלבד, וזאת, מפני שנדרש כהן בשחיטתה[43]. בקבלת דמה נחלקו תנאים אם מקבל בימין או בשמאל[44], ולהלכה מקבל בשמאל[45], שכן, אין דמה נזרק על גבי המזבח, לפיכך אינה כשאר קדשים לעניין זה[46]. מאידך, באשר להזאת דמה אל מול פתח ההיכל, הזאה זו נעשית דווקא באצבעו הימנית[47].

בטהרת המצורע: קבלת הדם של אשם המצורע כדי להזות עליו תיעשה ביד ימין[48], וממנה מערה את הדם לידו השמאלית, ולאחר מכן טובל את אצבעו הימנית בכפו השמאלית ומזה על המצורע[49]. אף הזאת השמן על המצורע תיעשה בידו הימנית של הכהן, שכך מפורש בתורה: "וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית, והזה מן השמן באצבעו"[50].

סיוע ביד שמאל: העושה עבודה בימינו ובשמאלו יחד – עבודתו פסולה[51]. אולם, אם עשה עבודה בימין, ואילו יד שמאל מסייעתו בלבד – עבודתו כשרה[52]. גדר הסיוע הכשר הוא באופן של 'זה יכול וזה אינו יכול', כלומר, שיד ימין מפעילה כוח שראוי לבדו לעשות את הפעולה, כלומר, 'זה יכול', ויד שמאל מפעילה כוח מועט, שאין בו כדי עשיית הפעולה, כלומר, 'זה אינו יכול'. מדובר בגמרא, באופן, שאפילו אם יסיר את יד שמאלו – הפעולה תתקיים[53]. יש מהמפרשים שכתבו, שבאופן זה מותר הסיוע אפילו לכתחילה[54], ויש שכתבו שרק בדיעבד כשר[55].

איטר: כהן שהוא איטר יד ימינו פסול לעבודה, והוא נמנה בין המומים הפוסלים את הכהנים[56], מפני שאינו יכול לעבוד בימין[57]. גם האיטר ברגלו הוא ממומי הכהנים ופסול לעבודה[58], משום שנאמר: "לעמוד לשרת"[59], וזה אין עיקר עמידתו בימין כשאר כל אדם[60].

מעולם ההלכה

האם כהן, איטר יד ימינו יכול להכשיר עצמו לעבודה במקדש?

שאלה: כהן שהוא איטר יד ימינו, שהלכה היא, שדינו כבעל מום ופסול לעבודה, אם הרגיל את עצמו לעשות מלאכה גם ביד ימינו, ומעתה הוא שולט בשתי ידיו, האם הוא כשר לעבודה?

תשובה: נחלקו תנאים בשאלה, מה דינו של כהן השולט בשתי ידיו[61], באשר לאיטר יד ימינו הבא להניח תפילין נקבעה הלכה, שאם האדם שולט בשתי ידיו - מניח בשמאל. כך מובא במנחות לז, א; כי השולט בשתי ידיו הרי הוא ככל אדם. הלכה זו נאמרה גם לעניין איסור כתיבה בשבת, וכדברי הרמב"ם (שבת יא, יד): "השולט בשתי ידיו בשווה, וכתב [בשבת] בין בימינו בין בשמאלו – חייב". כן נאמרה הלכה דומה לעניין חליצה, שדין הוא שצריכה להיות בימין, וכתב הבית יוסף (אבן העזר קסט): "אמרינן במנחות (לז, א): "גבי תפילין, דשולט בשתי ידיו - דינו ככל אדם", ולכן יחלוץ בימין. אכן, כך כתב הרמב"ם למעשה, לעניין עבודת כהן בעזרה, שהלכה זו נוהגת גם במקדש, וכפי שכתב שם (ביאת מקדש ח, יא): "מי שהוא איטר יד ימינו [הרי הוא בעל מום ופסול לעבודה] ואם היה שולט בשתי ידיו - כשר". ולפי זה, כהן איטר יד ימינו, אשר ירגיל את עצמו לעשות מלאכה וכתיבה ביד ימינו כמו בשמאלו, נראה מן המקורות דלעיל שהוא כשר לעבודה.

[1] שמות טו, ו. וכן ראה גם בראשית מח, יד והלאה; ישעיהו מא, י; מח, יג; סב, ח; תהלים טז, ח ועוד רבים.

[2] תהלים עח, נד.

[3] אבן עזרא; רד"ק; מצודות. וראה גם מכילתא דר' ישמעאל בשלח מסכתא דשירה פרשה ט.

[4] יומא מה, א.

[5] מדות ב, ב.

[6] זבחים כד, א-ב; צח, א; מנחות י, א; פג, א; חולין כב, א.

[7] ויקרא יד, טז.

[8] מנחות שם, וראה תורה תמימה ויקרא שם.

[9] דברי רבה בר בר חנה בזבחים מנחות וחולין שם. ועיין רש"י בחולין ד"ה אידך שרבנן סוברים כדבריו.

[10] רמב"ם ביאת מקדש ה, יח.

[11] ויקרא ד, כה; ד, ל.

[12] זבחים כד, א-ב.

[13] משנה זבחים טו, ב.

[14] ר' שמעון שם. ר' אלעזר ברבי שמעון שם.

[15] רמב"ם ביאת מקדש ה, יח; מעשה הקרבנות ה,ז לעניין מתן דם חטאת בהמה; יראים תנז.

[16] זבחים לא, ב; טו, ב; וכן ראה ברייתא שם יד, א-ב. ובשיטה מקובצת מנחות י,ב אות כ כתב בפירוש "שחיטה לא בעי ימין". אולם בערוך השולחן העתיד (מג,ו) כתב שיש לשחוט רק בימין.

[17] משנה זבחים סח, א.

[18] ויקרא א, טו.

[19] ראה לעיל הערה 4.

[20] פירוש המשנה לרמב"ם זבחים ו, ד.

[21] שיטה מקובצת זבחים סד, ב אות יד; ערוך השולחן העתיד עז, יב; מקדש דוד כח, ד.

[22] יומא מח, ב; רמב"ם עבודת יום הכיפורים ד, א, וכן סתימת דבריו בביאת מקדש שם; מאירי יומא מז, א.

[23] ירושלמי יומא פ"ה ה"א.

[24] תוספות זבחים כה,א ד"ה והרי. וראה רעק"א על הלכות ביאת מקדש שם שנשאר בצ"ע על דבריהם.

[25] ויקרא א, ד ועוד.

[26] מנחות צג, א-ב.

[27] ויקרא שם ועוד.

[28] רמב"ם מעשה הקרבנות ג, יג.

[29] זבחים כד, א; רמב"ם שם ז, א.

[30] תוספתא זבחים א, ח; מנחות כו,א ובתירוץ השני בתוספות ד"ה הקטר; רמב"ם פסולי המוקדשין ב, כד.

[31] תוספות שם בתירוץ ראשון.

[32] ויקרא ה, יב.

[33] ראה לעיל הערה 4. וראה במנחות ט, ב - י, א לימודים נוספים לדין זה.

[34] מנחות י, ב; זבחים כד, ב.

[35] רש"י מנחות שם.

[36] רש"י זבחים שם. וראה מנחות ז, א וברש"י ד"ה רש"י הוצרכתה ג' כהנים. וראה רמב"ם מעשה הקרבנות יב, יג.

[37] יומא מז, א; רמב"ם עבודת יום הכיפורים שם. ועיין תוספות ישנים (יומא לט,א) שנראה מדבריהם שגם כף הקטורת וגם המחתה ראויות לימין ועל כורחנו אחד מהם יילקח בשמאל ומטעמי נוחות הכף בשמאל והמחתה בימין.

[38] ויקרא טז, יב.

[39] ירושלמי יומא פ"ה ה"א וברידב"ז שם.

[40] ראה ויקרא טז, ח- י. יומא לט, א.

[41] יומא לט, א.

[42] רש"י ומאירי יומא שם.

[43] משנה פרה ג, ט; רמב"ם הלכות פרה אדומה ג, ב.

[44] משנה שם.

[45] רמב"ם שם.

[46] רבנו עובדיה מברטנורא פרה שם.

[47] משנה ורמב"ם שם.

[48] מדם אשם המצורע מקבלים שני כהנים את הדם: אחד מקבל בכלי על מנת לזרקו על גבי המזבח, כבכל קרבן. ואחד מקבל את הדם בידו על מנת להזות ממנו על המצורע (רמב"ם מחוסרי כפרה ד, ב).

[49] רמב"ם הלכות מחוסרי כפרה ד, ב.

[50] ויקרא יד, טז. וראה רמב"ם שם.

[51] תוספתא זבחים א, ה.

[52] תוספתא שם; שבת צג, ב; רמב"ם הלכות ביאת מקדש ה, יח.

[53] שבת שם; וראה גם זבחים כד, א עקרון דומה בסוגיית "רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה".

[54] תוספות שבת שם ד"ה אמר רב זביד.

[55] מאירי ברכות נא, א.

[56] בכורות מה, ב; רמב"ם שם ח, יא.

[57] רש"י בכורות שם.

[58] בכורות שם; רמב"ם שם הלכה יג.

[59] דברים יח, ה.

[60] רש"י שם.

[61] בכורות מה, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il