כהן הדיוט


כהן הדיוט: כהן מזרע אהרן הכהן הכשר לעבודה במקדש ואינו כהן גדול.

הכהנים הובדלו מכלל שבט לוי לעבודת הקרבנות, וכל כהן הכשר לעבודה, הובדל לצורך העבודה במקדש. כהן זה נקרא בפי חז"ל: 'כהן הדיוט'[1]. על כהני המקדש הוטלה העבודה הכללית בעזרה ועל גבי המזבח, כגון, הקרבת תמידים ומוספים במהלך ימות השנה, וכן הקרבת קרבנות היחיד. כן הוטלה עליהם העבודה לפני ה' בהיכל; הדלקת המנורה, הקטרת הקטורת, והבאת לחם הפנים. על הכהנים מוטל ללמוד את תפקידם במשך חמש שנים בטרם יכנסו לעבודה[2].

התנאים לכניסת הכהן לעבודה במקדש: נאמר בתורה: "איש מזרעך לדורותם"[3], ולמדו חכמים מפסוק זה: 'איש' להוציא כהן קטן, שלא יעבוד במקדש עד שיגדל ויביא שתי שערות, ומשנעשה גדול הרי הוא כשר לעבודה. למרות האמור הנהיגו הכהנים שלא יכנס כהן לעבודה עד שיהיה בן עשרים[4]. בהמשך הפסוק נאמר: "אשר יהיה בו מום לא יקרב", מכאן למדו חכמים, שכהן בעל מום* קבוע, או בעל מום עובר – פסול לעבודת הקרבנות[5]. וכן כהן שהוא אונן*[6], או טמא[7], ואפילו טבול יום*[8] או מחוסר כיפורים*[9] אף אלו פסולים לעבודה. כהנים אחרים הפסולים הם: כהן ערל*[10], שתוי יין*[11], פרוע ראש*[12], או כהן שאין עליו ארבעה בגדי כהונה[13]. כהן שעבד עבודה זרה אף הוא פסול לעבודה, בין אם עבד במזיד בין בשוגג, אף על פי ששב בתשובה גמורה, לא ישמש במקדש לעולם[14].


כהני הדיוט בעזרה בעבודתם ובתפילתם

הכהן בהתחלת כניסתו לעבודה: נאמר בתורה: "זה קרבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו"[15], מכאן למדו חכמים, שכל כהן הנכנס לעבודה במקדש לא יכנס אלא אם כן הקריב מנחה מיוחדת הנקראת: 'מנחת חינוך'*[16]. כהן שנכנס לעבודה ולא הביא מנחה זו – בדיעבד עבודתו כשרה[17]. הלכה נוספת שנאמרה בעניין כניסתו לעבודה, שאינו נכנס לעזרה* לעבודה תחילה, אלא בשעה שהלויים אומרים שירה[18].

עבודתו במקדש: עבודת הכהן חייבת להיות בבגדי כהונה מיוחדים הנקראים: 'בגדי כהן הדיוט'*, והם ארבעה בגדים: מכנסים, כתונת, מצנפת ואבנט. להלן העבודות הכשרות במקדש בתנאי שייעשו על ידי כהן בלבד: בזבחים – ארבע עבודות: קבלת הדם, הולכתו[19], זריקת הדם וההקטרה על גבי המזבח[20]. במנחות: בלילה*, פתיתה*, יציקה* והגשה*[21]. בעבודת התמיד: תרומת הדשן*[22], דישון מזבח הפנימי*, ודישון המנורה*[23] והקטרת הקטורת*. כמו כן, סידור המערכה* על המזבח החיצון, והצתת האש*[24], הולכת איברים לכבש*[25], ניסוך המים* וניסוך - היין*[26].

דינים מיוחדים: כהן הדיוט העובד במקדש לא יגדל את שערו ומסתפר אחת לשלושים יום. אם לא הסתפר נפסל משום 'פרוע ראש'[27]. כהן הדיוט, שנתמנה לכהן גדול בשל פסול זמני של הכהן הגדול, ונתמנה כמחליפו ביום הכיפורים - לאחר יום הכיפורים, כאשר חוזר הכהן הגדול לכהונתו, הכהן המחליף אינו חוזר להיות כהן הדיוט, שכן הלכה היא, ש'מעלין בקודש ואין מורידין'. מאידך, גם ככהן גדול אינו משמש, כדי שלא תהיה איבה ביניהם[28]. עם זאת, אם עבד ככהן גדול - עבודתו כשרה[29]. כהן הדיוט כשר לשחיטת פרה אדומה, ואף שבתורה נאמר, שהשוחט את הפרה האדומה הוא אלעזר שהוא סגן כהן גדול[30], מכל מקום שחיטתה לדורות כשרה בין בכהן גדול בין בכהן הדיוט[31].

[1] 'הדיוט' מקורו ביוונית – פשוט. וכך לעניין כהונה 'כהן הדיוט' בא בניגוד לכהן גדול.

[2] רמב"ם כלי מקדש ג, ז. אמנם הרמב"ם כתב ש'בן לוי' חייב בלימוד חמש שנים, ומשתמע שרק לויים חייבים בכך, עם זאת כתבו האחרונים, שמתוך שהרמב"ם כתב שמדובר בעבודה בעזרה, נראה שהתכוון לכהנים וללויים, כי הכינוי 'בן לוי' הוא שם כללי לכהנים וללויים. וקל וחומר הוא; אם הלוי חייב, הכהן, שמוטלות עליו מאות מצוות מתוך סדר קדשים, בודאי חלה עליו חובה ללמוד לפחות חמש שנים.

[3] ויקרא כא, יז.

[4] חולין כד, ב. רמב"ם הלכות כלי מקדש ה, טו.

[5] בכורות מג, א. רמב"ם הלכות ביאת מקדש ו, א-ב.

[6] זבחים טו, ב. רמב"ם הלכות ביאת מקדש ב, ו-ז.

[7] זבחים שם רמב"ם שם ד, א.

[8] זבחים שם, רמב"ם שם ד, ד.

[9] זבחים שם, רמב"ם שם.

[10] זבחים שם, רמב"ם שם ו, ח.

[11] ספרא שמיני א, ג. רמב"ם שם א, א. עיין בהלכות ביאת מקדש ט, טו. שמונה עשר כהנים הפסולים לעבודה.

[12] סנהדרין פג, א. רמב"ם הלכות ביאת מקדש א, ח.

[13] זבחים שם, רמב"ם הלכות כלי המקדש י, ד.

[14] הלכות ביאת מקדש ט, יג.

[15] ויקרא ו, יג.

[16] תורת כהנים שם, מנחות נא, ב. רמב"ם הלכות כלי מקדש ה, טז.

[17] תוספתא שקלים ג, טז. ירושלמי שקלים ז, ג. רמב"ם הלכות כלי מקדש ה, טז. אולם בתורת כהנים כתוב שללא המנחה העבודה פסולה.

[18] משנה ערכין יג, ב. רמב"ם הלכות כלי מקדש ה, טו. רש"י וראב"ד הבינו במשנה שמדובר בלוי צעיר ולא בכהנים.

[19] זבחים ד, א. רמב"ם הלכות ביאת מקדש ט, ה. וראה ערך 'גיל העבודה במקדש'.

[20] יומא כד, א. רמב"ם שם הלכה ב.

[21] זבחים קטו, ב. רמב"ם שם ט, ה.

[22] יומא כג, ב. רמב"ם שם הלכה ח.

[23] יומא כד, ב. רמב"ם שם הלכה ח.

[24] יומא כד, ב. רמב"ם שם הלכה ט.

[25] תמיד ד, ג. רמב"ם שם.

[26] יומא כד, א. רמב"ם שם הלכה ב.

[27] תענית יז, א. רמב"ם שם א, יא.

[28] יומא יב, ב. רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים א, ג.

[29] יומא יג, א. רמב"ם שם.

[30] ראה במדבר יט, ג.

[31] יומא מב, ב וברש"י שם. רמב"ם הלכות פרה אדומה א, יא.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש