חלבים


חלבים: נתחי חלב מן הבהמה העולים כאימורים על אש המזבח.

שלשה מיני חלב נאמרו בתורה, האסורים באכילה, ויש להקטירם על המזבח, בעוד ששאר הקרבן נאכל לישראל או לכהנים.

האחד: "החלב המכסה את הקרב"[1], ומבואר בדברי חז"ל - ש"הוא חלב החופה את הכרס"[2].

השני: "כל החלב אשר על הקרב"[3], והכוונה היא, ל"חלב שעל המסס ושעל בית הכוסות - הוא החלב שעל הקרב"[4].

השלישי: "החלב אשר על הכליות" - הוא החלב המחובר לכליות ועוטף אותן, ומעלים אותו למזבח יחד עם הכליות ויחד עם "החלב אשר על הכסלים"[5].

הרביעי: חלב האליה*.


'הכליות והחלב אשר עליהן'

בתמונה נראית כליה אחת (עם חתך באמצע שנעשה בסכין) מתוך שתי הכליות של כבש. מסביב לכליה נראה החלב אשר עליה. חלב זה עולה על אש המערכה יחד עם הכליה, כחלק ממצות הקרבת האימורים.

מעולם המוסר

כל דבר מצוה לשם שמים - יהיה מן הנאה והטוב


"הרוצה לזכות עצמו, יכוף יצרו הרע, וירחיב ידו, ויביא קרבנו מן היפה - המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו. הרי נאמר בתורה: 'והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן - וישע ה' אל הבל ואל מנחתו'. והוא הדין בכל דבר שהוא לשם האל הטוב, שיהיה מן הנאה והטוב; אם בנה בית תפילה - יהיה נאה מבית ישיבתו. האכיל רעב - יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו. כיסה ערום - יכסה מן היפה שבכסותו. הקדיש דבר -יקדיש מן היפה שבנכסיו. וכן הוא אומר: 'כל חלב לה'" (רמב"ם איסורי מזבח ז, יא).

'החלב המכסה את הקרב'

בתמונה נראה כרס של שור, ועליו 'החלב המכסה את הקרב', כלומר, כעין שמלה העוטפת ומכסה את הכרס. חלב זה אסור באכילה, וכשמקריבים קרבן הוא עולה על גבי המזבח להקטרה עם האימורים. מתחת לחלב זה קיים קרום דק, ולמעשה שכבות נוספות של חלב המכסות חלקים מן הכרס, והדבר נתון בדיון בתלמוד, מה דינו של קרום זה, וכן שכבות אלו, מבחינת ההלכה.

[1] ויקרא ג, ט.

[2] תוספתא חולין ט, יד.

[3] ויקרא ג, ג.

[4] חולין צג, א; רמב"ם מאכלות אסורות ז, ו.

[5] ויקרא ג, ד. רמב"ם מאכלות אסורות ז, ז. רמב"ם מעשה הקרבנות א, יח.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il