חלות


חלות: מנחת סולת העשויה מחלות קטנות ומובאת כקרבן נדבה. כן יש חלות הבאות עם קרבן תודה מן הבהמה.

נאמר בתורה: "וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור [הרשות בידך להביא אחד מן השניים] [א] סולת חלות מצות בלולות בשמן [ב] ורקיקי מצות משוחים בשמן[1]". ומבואר בראשונים, שהרכב החומרים של מנחת חלות הוא: סולת, שמן ומים, כשהאפייה נעשית בסדר דלהלן: בולל תחילה את הסולת בשמן, לאחר מכן לש הכל במים פושרים, ולאחר מכן מכניסם לתנור. בכך מתקיים הפסוק: "חלות מצות בלולות בשמן". לעומת מנחת החלות דלעיל, קיימת מנחת רקיקין, בהרכב שונה: תחילה נותן סולת, לאחר מכן נותן מים פושרים, בולל הכל יחד ומכניס לתנור. באשר לשמן, רק משהוציא את המאפה מן התנור, אזי מושח את מנחת הסולת בשמן, ומתקיים הפסוק – "רקיקי מצות משוחים בשמן"[2]. יש מן הראשונים האומר, שהחלה צריכה להיות מרובעת, בניגוד ללחם הנזכר במילואים שבא כלחם עגול[3].

הנודר חלות כמנחת נדבה: הרוצה להביא מנחת מאפה תנור*, העשויה חלות, יאמר בפירוש: 'הרי עלי מנחת חלות', ואם רצה להביא 'מנחת רקיקים' יפרש את דבריו ויאמר – 'הרי עלי מנחת רקיקים', ואם שינה מדבריו והביא מן המין השני לא יצא ידי חובתו[4]. מאידך, אם נדר בלשון סתמית: 'הרי עלי מנחת מאפה תנור', רשאי להביא למנחתו אחד משני סוגים אלה: חלות או רקיקים[5]. הנודב מנחה זו מביא עשירית האיפה סולת[6], ולוג שמן[7]. עם זאת, ניתן להביא כמות גדולה יותר, כגון שני עשרונים, וכנגדם יביא שני לוגין שמן, וכך עד ששים עשרון, שכן, "כמנין העשרונות – כך מנין הלוגין"[8].

כיצד סדר הבאת המנחה? הנודב מנחת חלות, מביא עשירית האיפה סולת[9], וכן לוג שמן[10]. באשר להכנת הסולת לקרבן, יש להזהר בעת הבלילה של הסולת בשמן, ובעת הלישה במים פושרים, שהעיסה לא תחמיץ. לאחר מכן, מחלקים את העיסה לעשר חלות לכל עשירית האיפה[11], והן נאפות בתנור. לאחר האפייה, כשהבצק נאפה למצה, בוצעים כל חלה פעמיים, ובכך נחלקת לארבעה חלקים. אחר כך מפוררים אותם לפתיתים בגודל כזית, נותנים את הפתיתים לכלי שרת, ומוסיפים לתוכו לבונה*. לאחר השלמת המנחה, באה ה'קמיצה', היינו, הכהן לוקח בידו קומץ מן הפתיתים ונותן אותו בכלי שרת אחר, מוסיף עליו מלח, ומקטיר את הקומץ שבכלי על אש המזבח. שאר פתיתי המנחה שנותרו בכלי השרת נאכלים על ידי הכהנים בעזרה בקדושה[12].


'מאפה תנור'

בציור נראה כהן מכניס לתנור במקדש לחמי תודה.

החלות הבאות עם קרבן תודה: החלות האמורות לעיל, במה דברים אמורים? - באדם מישראל המביא מנחת סולת כשלעצמה. לא כן המביא קרבן תודה, ונדר להביא בהמה, כגון, כבש או פר, ולאכול את בשרה. אדם זה מתחייב להביא בנוסף לבהמה - ארבעה סוגים של לחמי תודה*, המתחלקים לארבעים לחמים; סוג אחד – עשרה לחמים עשויים חמץ. לעומת לחמי חמץ, מביא שלושה מיני מצה: מין אחד - נאפה בתנור, מין שני - נאפה רקיקין בשמן, מין שלישי – הבצק נחלט תחילה במים רותחים, ואחר כך מטוגן ונקרא - 'רבוכה'. כאמור, כל סוג מאלה נחלק לעשרה ככרות. בלשון התורה נקראים ככרות החמץ - "חלות לחם חמץ", כך גם שניים ממיני המצה נקראים 'חלות', כלומר, המין הנאפה בתנור, וכן ה'רבוכה'*[13], חוץ מן הרקיקים, שאינם נקראים 'חלות'. אולם בלשון חכמים, המילה 'חלות' משמשת ככינוי לכלל המינים של לחמי התודה[14], ולעיתים השם 'חלות' מיוחד לאחד מארבעת מיני הלחם[15]. כאמור, יש חלות הנקמצות על גבי המזבח, מאידך, החלות המובאות עם קרבן תודה, אינן נקמצות ולא מוקרבות על המזבח. באשר לחלות לחמי תודה, הכהנים מקבלים ארבעה לחמים - אחד מכל סוג[16], והיתר נאכל על ידי הבעלים ובני ביתם בתחומי העיר ירושלים המקודשת[17].

בקרבן נזיר: הנזיר ביום השלמת נזירותו מביא איל לשלמים[18], כמו כן מביא שניים מבין ארבעת סוגי הלחם הקיימים בתודה: חלות ורקיקים[19]. בדומה לתודה, הכהן מקבל חלה אחת מכל סוג ואוכל[20], ושאר החלות נאכלות על ידי הבעלים ובני ביתם בירושלים.


בימי המילואים*: בימי המילואים, בהם נחנכו המשכן והכהנים, הביאו הכהנים מספר קרבנות וביניהם איל המילואים בתוספת לחם, כשלושת סוגי המצה שבקרבן תודה: חלות, רקיקים ורבוכה[21]. ככר אחד מכל סוג הונף עם אימורי איל המילואים[22].

לחמי תודה

בתמונה נראית כיכר אחת מתוך עשרת לחמי התודה שמביא הנודר כקרבן תודה במקדש.

[1] ויקרא ב, ד.

[2] רמב"ם מעשה הקרבנות יג, ח.

[3] רבי אברהם בן עזרא שמות כט, ב; ומקור דבריו בתרגום יונתן.

[4] תוספתא מנחות יב, ב.

[5] משנה במנחות פ"ה מ"ט, רש"י בויקרא שם ורמב"ם הל' מעשה הקרבנות יג, ח. לדעת רבי שמעון (במנחות שם) ניתן להביא את המנחה גם כאשר חצייה חלות וחצייה רקיקים.

[6] כשניים ורבע ליטר, כשיעור הפרשת חלה.

[7] כשלש מאות סמ"ק.

[8] מנחות פח, א; רמב"ם מעשה הקרבנות ב, ח.

[9] כשניים ורבע ליטר, כשיעור הפרשת חלה.

[10] כשלש מאות סמ"ק.

[11] כל חלה בערך בגודל לחמניה בימינו.

[12] רמב"ם מעשה הקרבנות יב, ט.

[13] ויקרא ז, יב.

[14] חלה פ"א מ"ו, פסחים פ"א מ"ה וברע"ב, פסחים פ"ב מ"ה.

[15] מנחות פ"ז מ"א

[16] ויקרא ז, יד

[17] זבחים פ"ה מ"ו

[18] מלבד חטאת ועולה.

[19] במדבר ו, טו; מנחות פ"ז מ"ב

[20] במדבר ו, יט-כ

[21] שמות כ, ב; מנחות פ"ז מ"ב

[22] שמות כט, כב-כד


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il