זֵר


זֵר: עיטור זהב העשוי כמין כתר סביב הכלים שבהיכל.

נאמר בתורה: "ועשית עליו [על ארון הברית] זֵר זהב סביב"[1]. עוד נאמר: "ועשית שלחן עצי שטים... ועשית לו זר זהב סביב"[2]. כן נאמר בענין המזבח: "ועשית לו [למזבח הקטורת] זֵר זהב סביב"[3]. הווה אומר, לשלושת הכלים שבהיכל – ארון הברית, שולחן לחם הפנים ומזבח הקטורת – היו זרי זהב.

הזֵר בארון: הזֵר מקיף את הארון מבחוץ על שפתו העליונה, ובולט מעט מעל הכפורת*[4].


זר זהב סביב ארון הברית

בתמונה נראה זר הזהב סביב הארון והכפורת.

הזֵר בשלחן: מפשט הפסוקים משתמע, שבשלחן היו שני זֵרים – אחד למשטח השלחן, ואחד למסגרת שהקיפה אותו לחיזוק הרגלים מן הצדדים. בהתאם לכך יובן הפסוק כדלהלן: "ועשית שלחן עצי שטים... ועשית לו [זר אחד למשטח השלחן] זר זהב סביב"[5]. "ועשית לו [לשלחן] מסגרת טופח סביב, ועשית זֵר זהב [זר שני] למסגרתו סביב"[6]. יש שפירש[7], שאכן, לשלחן היו שני זֵרים, ויש שפירשו שהזֵר המוזכר במסגרת הוא גם הזֵר הנזכר לפני כן בשלחן, ולשיטה זו יש לשלחן זֵר אחד בלבד[8]. נחלקו אמוראים בשאלה, היכן נקבעה

המסגרת: יש אומרים, שבלטה מעט למעלה ממשטח השולחן, ויש אומרים, שהמסגרת נקבעה סביב הרגלים מעט למטה ממשטח השולחן[9]. בהתאם למחלוקת זו, נקבע גם מקומו של הזֵר בשלחן, ובהכרעה במחלוקת זו, תלוי פסק ההלכה האם לעשות לשולחן זר אחד או שנים.

הזֵר במזבח הקטורת: הזֵר המקיף את שפתו של המשטח העליון של מזבח הקטורת, מקיף גם את ארבעת קרנות המזבח הקבועים בארבע פינותיו[10].


הזרים המעטרים את השלחן

בתמונה נראה שולחן לחם הפנים, ולו שני זרים סביב, האחד מעטר את המשטח של השולחן והלחם שעליו, והשני מעטר את המסגרת סביב השולחן.

מידת הזֵר וצורתו: מידת הזֵר אינה מפורשת בתורה וכך גם צורתו. עם זאת, מדברי חז"ל ניתן ללמוד על מידתו ועל צורתו. מחד גיסא אמרו חכמים שגודלו 'משהו'[11], ולא הגדירו חכמים את גובהו. מאידך גיסא, מדברי חכמים עולה, שיש לו מידה וצורה, שכך מובא בתלמוד: "שלשה זירים הן; של מזבח, ושל ארון, ושל שלחן. של מזבח - זכה אהרן ונטלו, של שלחן - זכה דוד ונטלו, של ארון - עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח - יבא ויקח"[12]. ההשוואה של זר המזבח לזרו של אהרון, כלומר לציץ, אומרת, שהיתה לזר מידה כל שהיא, שהרי גם הציץ לא נאמרה מידתו בתורה, ואמרו חז"ל, שיש לו מידה, ובלשון חכמים: "ציץ - כמין טס של זהב, ורחב שתי אצבעות"[13], הווה אומר, שהזר יש לו רוחב מסוים[14], ונראה, שהדבר מסור לחכמים ולאומני הכלים לקבוע את רחבו של זר הכלי בהתאם לנדרש. יש מהאחרונים מי שכתב, שהזֵר אינו ציווי לדורות, וממילא אין חובה לעשותו[15]. באשר לצורת הזר ראה ערך 'ציץ', וערך 'זה אלי ואנוהו'.


זר זהב במזבח הקטורת

בתמונה נראה הזר המקיף את מזבח הקטורת ואת קרנותיו סביב.

מן המדרש

כתר תורה עולה כולם

"אמר רבי שמעון בן יוחאי: שלשה כתרים הם: כתר מלכות, וכתר כהונה וכתר תורה. כתר מלכות - זה השלחן, דכתיב בו - 'זר זהב סביב'. כתר כהונה - זה המזבח, דכתיב בו: 'זר זהב סביב'. וכתר תורה - זה הארון, דכתיב בו: 'זר זהב'. למה נכתבים 'זָר' ונקראים זֵר? אלא לומר לך: אם אדם זוכה - נעשים לו 'זר', ואם לאו – זָר! ומפני מה בכולן כתיב – "ועשית לו", ובארון כתיב: 'ועשית עליו"? ללמדך, שכתר תורה מעולה [מלשון 'עליו'] יותר מכולן. זכה אדם לתורה - כאלו זכה לכולן" (שמות רבה לד ד"ה ועשו).

[1] שמות כה, יא.

[2] שמות כה,כג-כד.

[3] שמות לו, ג.

[4] רש"י על התורה שמות כה, יא. וכן רש"י יומא עב, ב. ד"ה 'זר'.

[5] שמות כה,כג-כד.

[6] שמות כה, כה.

[7] חזקוני שמות כה, כה.

[8] רש"י שם, ועוד.

[9] מנחות צו,ב.

[10] שילטי הגיבורים פרק לג.

[11] סוכה ה, א.

[12] יומא עב, ב.

[13] בבלי שבת סג, ב.

[14] וראה בגמרא שם שחז"ל קוראים לרוחב הציץ האמור "כל שהוא", עיין שם.

[15] אבן האזל בית הבחירה ג, יז; ולמד כן מן העובדה, שהרמב"ם בהלכותיו אינו מזכיר את הזר. אולם כתוב מפורש קובע: 'ועשית לו זר זהב סביב", וכל מקום שנאמר - 'ועשית' הרי זו מצות עשה (כדעת ראשונים ואחרונים, ראה ספר 'מנורת זהב טהור' פרק א). ומה שהרמב"ם לא הביא את ענין הזר, אין דרכו של הרמב"ם להביא את כל הפרטים כשהם מפורשים בתורה. ראה רמב"ם בית הבחירה ג, א; שפתח את הלכות המנורה במשפט: "המנורה מפורשת צורתה בתורה", ללמדך, שאם יש פרט במנורה שלא צויין ברמב"ם שם, בכגון זה נאמר (ישעיהו לד, טז): "דרשו מעל ספר ה' וקראו, אחת מהנה לא נעדרה", ועושים על פי המפורש בתורה. וראה רמב"ם הלכות קידוש החודש יט, טז.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il