הר המשחה


הר המשחה: ההר שממזרח למקדש נקרא בשני שמות – 'הר הזיתים' ו'הר המשחה', בו התקיימו כמה מן ההלכות המתקיימות במקדש.

מצוות והלכות התקיימו בהר המשחה, כגון, מצות שריפת פרה אדומה, ככתוב בתורה: "והוציא אותה [את הפרה האדומה] אל מחוץ למחנה ושחט אותה לפניו, ולקח... מדמה באצבעו והזה אל נוכח פני אוהל מועד"[1]. מכאן למדו לשרוף את הפרה על הר המשחה, כשכוונת המלה 'נוכח' - מול פתח המקדש, כלומר ממזרח למערב. כן דרשו חכמים: "'אל מחוץ למחנה' - להר המשחה"[2], וכאמור, הר המשחה היה מול המקדש[3]. הר המשחה נזכר גם בהקשר למצות קידוש החודש, וכן באשר להלכות הרחבת קדושת העיר ירושלים. כן מצינו בדברי הנביאים שהר הזיתים ישמש מוקד להתרחשויות הקשורות לגאולה לעתיד לבוא.

מקור השם: בנביאים נקרא 'הר המשחה' בשם 'הר המשחית', ככתוב: "ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין להר המשחית, אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתורת שיקוץ צידונים... טמא המלך [אסא]"[4], ופירשו הראשונים, ש"'הר המשחית', הוא 'הר המשחה', וכיון שהזכיר [הכתוב] את שמו [בענין] עבודת כוכבים - שינה שמו לגנאי". כן כתבו, ש"הר המשחה הוא הר הזיתים, שכן 'משחא' בארמית פירושו - שמן"[5].


מקום שריפת הפרה בהר המשחה

בציור נראה הכהן השורף את הפרה האדומה, כשהוא מחזיק בידיו עץ ארז אזוב ושני תולעת, ופניו מכוונים נוכח המקדש. ממקום השריפה נראה שער שושן בכותל המזרחי של הר הבית, וכך שאר השערים המכוונים זה כנגד זה עד ההיכל וקדש הקדשים.

הלכות בהר המשחה הנוגעות לפרה אדומה: במשניות נזכר 'הר המשחה' רבות בקשר למצות פרה אדומה. וכגון, "שער המזרחי... שבו כהן גדול השורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה"[6]. "כותל המזרחי [של הר הבית היה נמוך משאר הכתלים] שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה, ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם"[7]. "כבש היו עושים מהר הבית להר המשחה - כיפין על גבי כיפין [קשתות על גבי קשתות]... מפני קבר התהום שבו כהן השורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה"[8]. "שלשה חלקים היו חולקין את כל אפרה [של הפרה האדומה]: אחד ניתן בחיל, ואחד בהר המשחה, ואחד מתחלק לכל המשמרות... זה שניתן בהר המשחה היו ישראל מזין ממנו, וזה שניתן בחיל היה מוכן ומוצנע, שנאמר: 'והיתה לעדת בני ישראל למשמרת'"[9]. וכתבו הראשונים, ש"עוד היום מקובל [וידוע] המקום ההוא [של מקום שריפת הפרה] והוא צפוני לקבר חולדה [בהר הזיתים] כמטחוי קשת - שפל ממנו מעט"[10].


מקום שריפת הפרה בתקופת הגלות

בציור נראה בנין בראש הר הזיתים, המיוחס לקבר חולדה. יש מן הראשונים שכתב, שמסורת היא, שבקרבת מקום זה – בראש ההר - שם מקום שריפת הפרה. זאת, לאור גירסא במשנה מידות ב, ד; האומרת: "הכהן השורף את הפרה עומד בראש בהר המשחה".

"שני בצעין היו בהר המשחה": מובא בדברי חז"ל, שהיו בהר המשחה שתי שכונות מוקפות חומה, האחת נתקדשה בימי בית ראשון, והאחרת נתקדשה בימי בית שני, ולא היתה מקודשת כראשונה. זה לשון 'מגילת תענית': "שתי בצעין [בריכות מים] היו בהר המשחה, אחת למעלה [במעלה ההר] ואחת למטה [בתחתית]. התחתונה נתקדשה בכל אלו [במלך ובנביא] והעליונה לא נתקדשה אלא בבני הגולה, שלא במלך ושלא באורים ותומים. התחתונה שהיתה קדושתה גמורה, חברים ועמי הארץ נכנסין לשם, ואין אוכלין שם קדשים קלים... העליונה - חברים נכנסין לשם, ואין אוכלין שם לא קדשים קלים ולא מעשר שני"[11].


הר המשחה – למזרחה של ירושלים

בציור נראה הר הבית משמאל והר המשחה מימין, והכבש המחבר ביניהם, זאת, כדי להעביר על הגשר את הפרה האדומה למקום השריפה, ללא חשש טומאה מפני 'קבר התהום'. הגשר בנוי 'כיפין על גבי כיפין', כלומר, כיפות וקשתות שחלל האויר שבהן מונע את הטומאה. כן נראים בציור בתים על הר המשחה, שם היו שכונות הסמוכות לירושלים, שקדושתן שנויה במחלוקת בתלמוד.

הלכות הנוהגות בהר המשחה: עוד מצינו במשנה, שסדר העלאת המשואות לצורך ההודעה על קידוש החודש, תחילתו בהר המשחה. הר גבוה זה סמוך ללשכת הגזית שם קידשו את החודש, ומהר המשחה יצאה ההודעה - בעזרת המשואות - לארץ ולתפוצות על תאריך ראש חודש. כך היא לשון המשנה: "ומאין היו משיאין משואות? - מהר המשחה – לסרטבא [בבקעת הירדן]... ומחוורן [בעבר הירדן] לבית בלתין [בבבל] ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא [את המשואה] ומעלה ומוריד, עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש"[12]. הלכה אחרת בתלמוד, מתארת את המנהג בירושלים להודיע על זמן ביעור חמץ: "שתי פרות היו חורשות בהר המשחה, כל זמן ששתיהן חורשות - כל העם אוכלין [חמץ], ניטלת אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כל העם שורפין"[13]. עוד מתואר במדרש, שבהר המשחה הוקם מרכז מיוחד למכירת כלים, פירות ובגדים טהורים, וכלשון המדרש: "שני ארזים היו בהר המשחה, ותחת אחד מהם היו ארבעים חנויות של מוכרי טהרות". אפשר, שמכירת הטהרות נעשתה דווקא שם, כי המקום הוחזק בטהרה בגלל מקום שריפת הפרה. עוד מובא במדרש, שהיה זה מקום למכירת 'קינים'* של תורים ובני יונה לקרבנות, וכלשון המדרש בהמשך: "ו[הארז] השני, היה מוציא ארבעים סאין של גוזלות בכל חדש וחדש, ומהן היו מביאין לכל ישראל לקיניהן"[14]. בתקופת הגלות, נערכו בהר הזיתים מעמדים שונים הקשורים למקדש. כמו כן, קיימו שם זכר לעליה לרגל - כמתואר בראשונים, שרב האי גאון עלה לרגל מבבל לחג הסוכות משך שנים אחדות, ושם היו מקיפים את ההר בהושענא רבה שבע פעמים, כשבראש הולכים כהנים לבושי משי וסיריקון[15].

מן המדרש

הר המשחה והמבול

חכמינו ז"ל דורשים את הפסוק המתאר את הבאת עלה הזית על ידי היונה אל תיבת נח, ומובא במדרש, שעלה הזית הובא מהר הזיתים - הוא הר המשחה. זה לשון המדרש: "'ויוסף [נח] שלח את היונה ותבא אליו היונה... והנה עלה זית טרף בפיה' - מהיכן הביאה אותו?... רבי לוי אמר: מהר המשחה הביאה אותו, דלא טפת ארעא דישראל במיא במבולא" – שלא הוצפה ארץ ישראל במים במבול. (בראשית רבה לג. וראה תרגום יונתן בראשית ח, ו). ומסביר הרמב"ן שם: "שלא היה עליה [על ארץ ישראל] גשם המבול... ולא נפתחו בה מעינות תהום רבה, אבל המים נתפשטו בכל העולם, וכיסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים... ואין סביב ארץ ישראל גדר לעכב המים שלא יבואו בה. וכך אמרו בפרקי רבי אליעזר (פרק כג): 'ארץ ישראל לא ירד עליה מי המבול מן השמים, אלא נתגלגלו המים מן הארצות ונכנסו לתוכה'... והנה לדעת רבי לוי, מפני שלא ירד בארץ ההיא הגשם השוטף, ולא נפתחו עליה ארובות השמים, נשארו בה האילנות [ומן הזיתים הללו נטלה היונה] ובכל העולם נשברו ונעקרו במבול".


עץ זית עתיק – בהר הזיתים

בתמונה נראה עץ זית קדום, הנמצא בשיפולי הר הזיתים – הר המשחה. לפי מסורת המקובלת בין תושבי ירושלים, עץ זה קיים במקום זה אלפיים שנה, עוד מימי בית שני.

הר המשחה – הר הזיתים – בחזון אחרית הימים

בנבואת זכריה מצינו חזון העתיד להתרחש בהר הזיתים לעתיד לבוא, ככתוב: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלם מקדם, ונבקע הר הזיתים, מחציו מזרחה וימה, גיא גדולה מאד, ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה" (זכריה יד, ד). ומנה רבנו סעדיה גאון חמש נבואות שנמסרו לישראל באשר לגאולה עתידה: האחת – "שהעם יבערו אש מן העצים אשר יהיו בכלי מלחמת גוג שבע שנים... השניה - שיאור מצרים יחרב במקום אחד, ונהר פרת בשבעה מקומות... והשלישית – שבימות המשיח יבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה עד שיחלק, ויהיה חציו אל הצפון וחציו אל הנגב, ויהיה ביניהם גיא גדולה... והרביעי - בנין בית המקדש... והחמישי - שיצא מעין מבית המקדש, ואחר כן ירחב, עד שיהיה נהר גדול שלא יוכל אדם לעבור בו".


מקום שריפת הפרה – לפי המחקר

בתמונה נראה המקום המשוער של מקום שריפת הפרה, זאת לאור מחקר קווי הגובה של הר המשחה ביחס להר הבית. דעה זו נשענת על הגירסא המקובלת של המשנה: "הכהן השורף את הפרה עומד [במעלה ההר] בהר המשחה".

[1] במדבר יט, א-ז.

[2] ספרי במדבר פיסקא קכג.

[3] משנה פרה ג, ו; רמב"ם הלכות פרה ג, א.

[4] מלכים ב' כג, יג.

[5] לקח טוב פרשת חוקת שם.

[6] מידות א, ג.

[7] מידות ב, ד. וראה שקלים ד, ח; רמב"ם שם ועיין ערך 'פרה אדומה' תהליך שחיטתה והכנתה.

[8] משנה פרה ג, ו.

[9] פרה ג, יא; רמב"ם פרה אדומה ג, ד.

[10] כפתור ופרח פרק ו. וראה ערך 'דישון מזבח החיצון'.

[11] מגילת תענית - ארבעה באלול. וראה ערך 'הרחבת העיר והעזרות'.

[12] משנה ראש השנה ב, ד.

[13] בבלי פסחים יד, א.

[14] איכה רבה פרשה ב.

[15] ראה 'ספר חסידים', תח"ל מהדורת פרנקפורט. מן המקור הנ"ל התפתח המנהג שהונהג בשנים שלאחר שחרור מקום המקדש והכותל בתשכ"ז, לקיים ברכת כהנים המונית ברגלים ברחבת הכותל, שכך אמר אליהו לרב האי גאון, כשיקיפו כהנים את הר הזיתים יבוא משיח. מקור נוסף נמצא על ידי הרב גפנר בפירוש הרוקח לתורה, שכתב שם, שהשם אהרן מופיע בתורה כשלש מאות פעמים, וכתב, שאם יעלו שלש מאות כהנים לברך ברכת כהנים על הר הזיתים יבוא משיח.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש