הין


הין: מידת נפח במקדש למדידת נוזלים שהשתמשו בהם לנסכים.

בעת הקרבת הקרבנות צריך להביא עם הקרבנות השונים מנחות ונסכים[1]. את כמות השמן למנחה והיין לנסכים מדדו באמצעות מידת ההין, שהיא המידה העיקרית, המתחלקת למידות קטנות ממנה, לחצי ההין, לשלישית ההין ורביעית ההין, בהתאם לכל קרבן ומידת נסכיו[2].

מידת ההין לחלקיה: מידת ההין נזכרת בתורה בהקשר לשמן המשחה*, ככתוב: "ואתה קח לך בשמים ראש... וקידה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין. ועשית אותו שמן משחת קדש. ומשחת בו את אהל מועד"[3]. ומתואר בהלכה, כיצד הכין משה את שמן המשחה בשמן זה: "וככה עשהו משה רבינו במדבר, לקח מן המור והקנמון והקידה... ונתן על המים שמן זית הין, והוא שנים עשר לוג, כל לוג ארבע רביעיות, ובישל הכל על האש עד שאבדו המים ונשאר השמן, והניחו בכלי לדורות"[4]. במשנה נימנו המידות השונות שהשתמשו בהן במקדש, ותיאור כלי המדידה: "שבע מדות של לח היו במקדש: הין, וחצי הין, ושלישית ההין, ורביעית ההין... שנתות [קוים וסימנים בכלי המדידה] היו בהין: עד כאן לפר, ועד כאן לאיל, עד כאן לכבש"[5].

השימושים: בימי משה השתמשו במידת ההין להכנת שמן המשחה[6].

לכבש* ולכבשה, עז* ורחל* השתמשו ברביעית ההין לשמן וליין.

לאיל* השתמשו בשלישית ההין לשמן וליין.

לפר*, פרה, עגל* ועגלה השתמשו בחצי ההין לשמן וליין[7].

שיעור מידת ההין: כאמור, ההין הוא שנים עשר לוג*, שנאמר: "שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם", ודרשו חז"ל - 'זה' בגימטריא שתים עשרה לוגין[8]. לפיכך, שיעור יין ושמן של מנחת נסכים של פר, שהוא חצי ההין, הוא ששה לוג, ושל איל, שהוא שלישית ההין הוא ארבעה לוג, ושל כבש, שהוא רביעית ההין הוא שלשה לוג[9]. בדברי חז"ל מצינו דיון באשר לדרך ולשיטה בה הגיעו חכמים אל השיעור המדויק של מידת ההין, ראה במסכת מנחות[10]. שיעור ההין במידות של זמננו תלוי בדעות אודות שיעור מידת 'רביעית', שממנו ניתן להסיק מהי מידת ההין. לפי הגר"ח נאה השיעור הוא 4.147 ליטר. לפי החזון איש השיעור הוא 7.164 ליטר.

מעולם ההלכה

בענין מידת ההין במקדש, כותב הרמב"ם בהלכות כלי המקדש ב, יח: "אין לנו דבר למדוד בו הין [במקדש]. ולמה היה שם? הואיל והיה במקדש בימי משה, שמדד בו שמן לשמן המשחה". יש לתמוה על הרמב"ם מדוע כתב, שאין לנו דבר למדוד בו, הרי צריך את מידת ההין, כדי לחדש את עשיית שמן המשחה במידה המדוייקת, במידה שהדבר יידרש במהלך הדורות? ויש לומר בדעת הרמב"ם, לאור מה שכתב בהלכות כלי מקדש א, ה; שמעולם לא נעשה שמן משחה חדש מאז ימי משה, זאת בעקבות דברי חז"ל, "שכולו קיים לעתיד לבוא"[11]. כן אמרו חז"ל ששמן המשחה גנוז בקדש הקדשים[12] והוא מוכן למשוח בו כלים ומלכים. עוד כתב הרמב"ם ששמן המשחה נגנז עם גניזת ארון הברית בסוף ימי הבית הראשון, והוא קיים במטמוניות עקלקלות, ראה ערך 'גניזה במקדש'[13]. לאור האמור מובן, מדוע אומר הרמב"ם, שהכלי במידת ההין היה מיותר במקדש, שהרי אין כוונה לעשות שמן המשחה מחדש. עם זאת יש לשאול, האם בבית שלישי יש להכין בין שאר מידות הנסכים, גם את מידת ההין? מחד גיסא אין להכין מידה כזו, מתוך הנחה שיימצא שמן המשחה בגניזה שבבית המקדש יחד עם ארון הברית. עם זאת יתכן ולא יימצא מסיבה כל שהיא, ולפיכך יצטרכו להכין כלי מדידה כמידת ההין, שהרי מצות עשה לעשות שמן המשחה במידתו, וזו מצוה לדורות. ראה רמב"ם הלכות כלי מקדש א, א; שכתב: "מצות עשה לעשות שמן המשחה"! ולאור האמור נראה לומר, שכאשר יעשו את כלי המדידה בבית שלישי, יעשו גם כלי כשיעור מידת ההין, כדי שיהיה מוכן במידת הצורך לעשיית שמן המשחה כמצותו.


מדידת שמן ויין למנחות

בצילום נראה כלי עם שנתות. אל הכלי שופכים יין או שמן המגיע עד הסימן הרצוי: רביעית ההין, או שלישית ההין, חצי ההין או הין שלם בהתאם לצורך.

[1] מנחות פט, ב. רמב"ם הלכות מעשה קרבנות ב, א.

[2] במדבר טו ד – י.

[3] שמות ל, כג.

[4] רמב"ם הלכות כלי המקדש א, ב.

[5] מנחות פז, ב.

[6] שמות ל פסוק כד, רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק א.

[7] במדבר טו, א-יב. רמב"ם שם הלכה ד.

[8] הוריות יא, ב.

[9] מנחות פז, ב; ופח, א.

[10] ברייתא מנחות פז, ב; וכפירוש הגמרא שם פח, א; ורש"י.

[11] כריתות ה, ב.

[12] יומא נב, ב. וראה תוספתא יומא ב, טו.

[13] וראה תוספתא יומא ב, טו.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש