הוגרס בן לוי


הוגרס בן לוי: הממונה על השיר במקדש.

תפקידו: חמשה עשר ממונים היו בבית המקדש, מתוכם היה הוגרס בן לוי ממונה על השיר[1]. בתוספתא נאמר, שהיה ממונה "על הדוכן", כלומר, על המשוררים שעומדים על הדוכן לשיר בפה[2]. מבואר בפרשנים, שכוונת השם הוגרס בן לוי לומר, שהיה מבני שבט לוי, שהם המופקדים על השירה בעת הקרבת התמיד, והם המצווים לעמוד ולשורר על הדוכן[3].

באשר לתפקידו מובא בהלכה: "זה שעל המשוררים הוא בורר בכל יום המשוררים שעומדים על הדוכן לומר שירה בפה". כמו כן על פיו תוקעים בחצוצרות בעת הקרבת הקרבנות. במהלך עבודת התמיד היו תוקעים עשרים ואחת תקיעות בכל יום, שלש לפתיחת שערים, ותשע לתמיד של שחר, ותשע לתמיד של בין הערבים, והוא היה ממונה על התוקעים[4]. הוגרס בן לוי הוא הממונה על הלויים המשוררים בפה, וכתבו פרשני המשנה שהוא היה מלמד את הלויים ומכין אותם לשורר על הדוכן[5]. כמו כן, הוא היה המתחיל את השירה, והוא שהיה מסיים ויחד עמו מסיימים שאר הלויים[6]. ראה ערך 'בן ארזא' שם מתואר תפקידו של בן ארזא הממונה על הצלצל, שהיה נותן את ההוראה ללויים המשוררים מתי לפתוח בשיר, אך עיקר תפקידו היה לנצח על הלויים המנגנים בכלים השונים – הכינורות, הנבלים וכו'. לעומתו הוגרס בן לוי נתמנה כאחראי ללמד את המשוררים בפה את שירת הלויים, והוא המנחה אותם בעת השירה על הדוכן.

שירתו המיוחדת: אמרו עליו על הוגרס בן לוי שהיה ממונה על השיר ו"נעימה יתירה היה יודע... והיה מנעים את קולו בזמר, וכשהיה נועץ גודלו לתוך פיו היה מוציא כמה מיני זמר, והיו אחיו הכהנים נזקרין לו בת ראש"[7], כלומר, לשירתו היתה השפעה מרובה על השומעים. כשרצו הלויים ללמוד ממנו את מלאכת השיר המיוחדת לא רצה ללמד, לפיכך הזכירו אותו חכמים לגנאי. עם זאת, משנתן תשובה והסביר את הסיבה מדוע נמנע מללמד, חזרו והזכירו אותו לשבח, שנאמר: 'זכר צדיק לברכה'[8].


הממונה על השיר – וקריאת הלויים לדוכן

המשנה במסכת 'תמיד' מתארת את זמן הקריאה ללויים לעמוד בשיר על הדוכן, בכך היה מתחיל תפקידו של הוגרס בן לוי הממונה על השיר לנצח על שירת הלויים בעת הקרבת הקרבן. זה לשון המשנה: "נטל אחד את המגרפה [כלי המשמיע צלצול רם] וזורקה בין האולם ולמזבח. אין אדם שומע קול חברו בירושלים מקול המגרפה... כהן ששומע את קולה יודע שאחיו הכהנים נכנסים להשתחוות והוא רץ ובא, ובן לוי שהוא שומע את קולה יודע שאחיו הלויים נכנסים [לעזרה לעמוד על הדוכן] ולדבר בשיר, והוא רץ ובא". תמיד ה, ו. רמב"ם תמידין ומוספין ו, ה. בציור נראים הכהנים מימין רצים להשתחוות בהיכל, לעומתם רצים הלויים וכלי הנגינה בידם אל הדוכן.

[1] משנה שקלים ה, א. יש גורסים 'הגודס' ויש גורסים 'הגרוס'.

[2] תוספתא שקלים פרק ב.

[3] תוספות יום טוב שקלים ה, א.

[4] רמב"ם כלי המקדש ז, ה

[5] תפארת ישראל משנה שקלים ה, א. אות יג.

[6] ר' עובדיה מברטנורא מסכת שקלים ה, א.

[7] ירושלמי שקלים ה, א; וראה בבלי יומא לח, ב.

[8] משלי י. כך מבואר בתוספות רי"ד יומא לח, ב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש