הולכת הקטורת


הולכת הקטורת: הבאת הקטורת והגחלים להיכל לקיום מצות הקטרת הקטורת.

בענין הקטרת הקטורת של יום הכיפורים, נאמר בתורה: "ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה', ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת"[1]. בפסוק זה נזכרו המושגים - 'ולקח', 'והביא', מכאן שיש 'הולכה' מן התורה בעבודת הקטורת של יום הכיפורים. 'הולכה' זו אמורה בהבאת הגחלים והקטורת בנתיבי הליכה שונים להיכל ולקדש הקדשים: א. הולכת מחתה מלאה גחלים מראש המזבח לקדש הקדשים. ב. הולכת הקטורת מן העזרה אל קדש הקדשים. מצינו בגמרא השוואה, בין הולכת הדם שהיא עבודה*, לבין להולכת הקטורת ביום הכיפורים, ללמדך, שהולכת הגחלים והקטורת עבודה היא[2]. הולכת הקטורת היא אחת מן העבודות, הנעשית במהלך עבודת התמיד במקדש מדי יום ביומו בבוקר ובין הערביים. עבודה זו כוללת בתוכה הבאת הקטורת והגחלים להיכל להקטרתם על מזבח הזהב*[3].


בזך הזהב לקטורת

בצילום נראה בזך הזהב המכיל את הקטורת לעבודת התמיד, וכן להבאת הקטורת בעבודת יום הכיפורים בקדש הקדשים.

סדר הולכת הקטורת בעבודת התמיד: במשנה מתואר תוואי ה'הולכה' של הכהנים מוליכי הגחלים והקטורת: במהלך הטלת הפייס בין הכהנים זכה כהן אחד בהקטרת הקטורת, והוא היה מוליך אותה אל ההיכל. כיצד? - מי שזכה בקטורת היה נוטל את הכף של זהב, והבזך היה מוכן בתוכו, כלומר כהני בית אבטינס* הכינו בזך מלא וגדוש קטורת לעבודת היום, ומשזכה בפייס היה הכהן מוליך את הכף והבזך לכיוון ההיכל. מאידך, היתה הולכה של הגחלים בהיכל, כלומר, הגחלים הובאו ממערכת האש שבמזבח העולה, אל מזבח הזהב שבהיכל. לשם כך נקבע כהן אחר, כהן זה היה נוטל את המחתה של כסף ועולה עמה לראש המזבח... מילא את המחתה בגחלים וירד. שני כהנים אלה נפגשו למרגלות המזבח והוליכו את מה שבידם אל 'בין האולם ולמזבח'*, כשהם ממתינים לסיום השתחויית הכהנים בהיכל. כאן נטל כהן אחד את המגרפה וזורקה בין האולם ולמזבח... כהן ששומע את קולה יודע שאחיו הכהנים נכנסים להשתחוות ונכנס אף הוא להשתחוות[4].


כף להולכת הקטורת

להולכת הקטורת להיכל הכינו 'כף' - כמין קערה. הקערה נועדה להכיל בתוכה פירורים הנופלים מן הקטורת, בעת שהכהן נוטל את הקטורת לתוך ידיו לקראת ההקטרה. הכהן המחזיק בקערה מחזיר פירורים אלה לידי מקטיר הקטורת כדי שיקטיר אותה כמידתה ובשלמותה.

משנסתיימה ההשתחוייה בהיכל החלו מוליכי הגחלים והקטורת עולים במעלות האולם כשאליהם נלוה כהן שלישי. הזוכה בדישון מזבח הפנימי היה מקדים להכנס להיכל בטרם יבואו שלשת הכהנים להיכל לעשות את עבודת הקטורת, כהן זה נכנס להיכל ונטל את הטני עם שאריות השמן והפיח והשתחוה ויצא. אחריו נכנס מוליך הגחלים ומחתה בידו, צבר את הגחלים על גבי המזבח ורדדן בשולי המחתה והשתחוה ויצא. עתה הגיע שלב ההולכה העיקרי של הקטורת, ומי שזכה בקטורת היה נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו. קרוב זה היה שופך את הקטורת לידיו וחופניו של מוליך הקטורת, כהן זה מרדד ומפזר מתוך חופניו את הקטורת על פני הגחלים ומשעלה עשן הקטורת משתחווה ויוצא מן ההיכל.

סדר הולכת הקטורת ביום הכיפורים: הקטרת הקטורת ביום הכיפורים נעשית כולה בידי הכהן הגדול העובד ככהן יחיד, וה'הולכה' נעשית בשלבים. תחילה נוטל הכהן הגדול מחתה של זהב מיוחדת ליום זה, בכך שהיה זהבה אדום, כמו כן היתה לה ידית ארוכה. ידית זו נעשתה, כדי לאפשר לכהן להחזיק את מחתת הגחלים לאורך כל הדרך לקדש הקדשים, למרות חום הגחלים. עם מחתה זו היה עולה למזבח, וחותה באמצעותה גחלי אש מעל המזבח, זאת, ממערכת אש הקטורת הסמוכה למערב המזבח, ככתוב: "מעל המזבח מלפני ה'". הכהן הגדול מוליך את המחתה והגחלים במורד הכבש, ופונה משם ל'בין האולם ולמזבח', מניח את המחתה על הרובד* הרביעי שבעזרה, וממתין להבאת הקטורת. בשלב שני, מביאים הכהנים לכהן הגדול את בזיך הקטורת, וכן כלי מלא קטורת דקה מן הדקה.


שלבי הקטרת הקטורת

בציור נראה כהן ומחתה בידו (משמאל) לאחר שהביא את הגחלים מן המזבח החיצון והניחם על מזבח הזהב. במרכז נראה כהן מקטיר הקטורת כשהוא ממלא את מלוא חופניו מבזך הקטורת. הדבר נעשה מעל הקערה, תוך הקפדה שלא תתפזר הקטורת על הרצפה אלא לתוך ה'כף'.

שם חופן הכהן הגדול מן הקטורת מלוא חפניו ונותן לתוך הבזיך. משהכין הכהן הגדול את המחתה ואת בזיך הקטורת לעבודת היום, נוטל אותם בשתי ידיו. בענין זה יש שינוי בהלכה בין הבאת הקטורת ביום הכיפורים לבין שאר ימות השנה, שבקרבנות התמיד היה נוטל את כלי הקטורת בימינו, ככל עבודה הנעשית בימין. לא כן ביום הכיפורים, שמפני כובד המחתה וחום המחתה, אינו יכול לסובלה בשמאלו כל הדרך עד לאבן השתיה והארון בקדש הקדשים, לפיכך, נוטל את המחתה בימינו ואת כף הקטורת בשמאלו. כך נעשית ה'הולכה' של הגחלים והקטורת ביום זה בנתיב מיוחד, דרך ההיכל ובין הפרוכות של 'אמה טרקסין'*, וכשמגיע הכהן הגדול לקדש הקדשים מקיים את מצות היום בהקטרה[5].


הולכת הקטורת ביום הכיפורים

בציור נראה הכהן הגדול מוליך את הקטורת בידיו, כשהוא עולה במעלות ההיכל לכיוון קדש הקדשים. בזיך הקטורת נראה בשמאלו ומחתת הגחלים בימינו. לכתחילה צריך הכהן להוליך את הקטורת בימינו, וכאן נקבע להלכה, שיוליך דווקא את המחתה בימינו, זאת, מפני כובד המחתה וחום הגחלים.

[1] ויקרא טז, יב.

[2] יומא מח, ב; עיין שם בסוגיא וברש"י, שהגמרא משוה את הולכת דם להולכת הקטורת, ועיין בתוס' שם.

[3] תמיד ה, ג. רמב"ם הלכות תמידין ומוספים ג, ה. למרות שלא נאמר שם המושג 'הולכה' בפירוש, נראה מדברי חז"ל והרמב"ם שהם רואים ב'הולכה' של הקטורת עבודה כשאר העבודות.

[4] משנה תמיד ה, ב – ו.

[5] משנה יומא מז, א; רמב"ם עבודת יום הכפורים ד, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il