כותל מזרחי


כותל מזרחי: הכותל המזרחי של חומת הר הבית, שהיה נמוך משאר כותלי ההר.

הכותל המזרחי של הר הבית* היה אורכו חמש מאות אמה, כשאר כתלי הר הבית[1]. בכותל זה היה שער אחד[2]. השער נקרא 'שער שושן'*, על שם צורת שושן הבירה שהיתה מצויירת עליו[3]. בשער זה היו יוצאים הכהן השורף את הפרה האדומה והנלוים עליו עם הפרה האדומה מהר הבית, בדרכם לשריפת הפרה בהר המשחה[4]. רוחב פתח השער היה עשר אמות, וגובהו – עשרים אמה, כשאר השערים שהיו במקדש[5].


שערי רחמים

בתקופת הגלות התפללו יהודי ירושלים מול השערים שבתמונה, וקראו להם 'שערי רחמים'. שערים אלו נבנו בתקופה מאוחרת, כחמש מאות שנה לאחר החורבן. חוקרים שונים עסקו בבירור שערים אלה, ושרידים אחרים שנותרו בכותל המזרחי, כדי לגלות את מקומו של 'שער שושן'.

גובהו: הכותל המזרחי היה נמוך משאר הכתלים שהיו במקדש, וכלשון המשנה: "כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים, חוץ מכותל המזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזאת הדם". טעם הדבר, שהנמיכו כותל זה, שכן, נאמר בתורה בעניין הכנת אפר פרה-אדומה*: "והזה אל נוכח פני אוהל מועד"[6], ומכאן ששריפת הפרה צריכה להיעשות כאשר הכהן השורף את הפרה רואה את פתח ההיכל, לפיכך, הנמיכו את הכותל המזרחי מגובה ששאר הכתלים, ובכך היה הכהן השורף את הפרה רואה דרך כל השערים גם את פתח ההיכל סמוך למפתן הבית[7].


הכותל המזרחי לדורותיו

בתמונה נראים שרידי הכותל המזרחי של הר הבית. כותל זה ניצב על שפתו התלולה של נחל קידרון, ולא ניתן להרחיב את רחבת ההר לכיוון מזרח. אכן, הנדבכים שנתגלו בו יסודם בימי בית ראשון ובתקופת שלמה (ראה ערך 'חומות ירושלים'). יש בכותל זה שכבות של נדבכי אבן שנוספו בימי החשמונאים (ראה בתמונה מימין אבנים המסותתות בסיתות גס). מאוחר יותר הוסיף הורדוס הרחבה להר הבית, וכותל המזרח הורחב כלפי דרום, הדבר ניכר באבנים המסותתות באופן מקצועי (בתמונה משמאל, שם נראה 'תפר' בין הכותל העתיק והחדש של הורדוס. במקום זה נקבע גם גרם מדרגות שנהרס בעת החורבן.

כותל מזרחי ו'שערי רחמים' בתקופת הגלות: בכתבי הראשונים מצינו תיאור של הכותל המזרחי, כפי שנראה בתקופת הגלות, ומתברר, שבמשך מאות שנים היו אנשי ירושלים באים להתפלל מול כותל הר הבית המזרחי, זאת על פי המשנה האומרת: "לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים"[8]. וכך מתואר המקום: "מה שאנו רואים היום בזמננו זה, מהכותלים העומדים האלה, שהם כותלים מחומת הר הבית. עוד היום ניכר 'שער שושן' למזרח והוא סגור אבני גזית... ואנחנו רואים היום שהחומה ההולכת מצפון לדרום... בהכרח יש לנו לומר שהם כותלי הר הבית. ולצפון הפתח הסגור אשר במזרח, שאמרנו עליו שהוא 'שער שושן', כמטחוי קשת [משם], יש בכותלו שני שערים גבוהים מאד בכיפות [בולטות] מחוץ, ודלתותיהם ברזל והם סגורים לעולם, וקורין להם ההמון 'שערי רחמים'... ומסתברא שהם אותם שני שערים שעשה שלמה לגמול חסדים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ומנודים, כמו שנזכר מסכת סופרים... אם כן היום שאנחנו בחטאינו מבחוץ, נוכל להתקרב לענין תפילה והשתחוייה עד אותם הכתלים. וכן עמא דבר; באים עד אותם הכותלים ומתפללים לאל יתעלה לפני אלו השני שערים שהזכרנו. וכבר ביקש מהאל יתברך שלמה בתפלתו[9] שתקובל תפלת המקום ההוא[10].


גובה הכותל המזרחי - ביחס לשאר הכתלים

במשנה מתואר הכותל המזרחי ככותל שהונמך במכוון ביחס לשאר כתלי הר הבית, כדי לאפשר לכהן השורף את הפרה העומד בהר המשחה, לראות בשעת הזאת הדם את פתח ההיכל דרך כל השערים (ראה תרשים).

[1] משנה מידות ב, א. רמב"ם הלכות בית הבחירה ה, א.

[2] מידות א, ג. רמב"ם שם הלכה ב.

[3] מידות שם. וראה בעניין זה מחלוקת האמוראים במנחות צח, א.

[4] מידות שם.

[5] מידות ב, ג. רמב"ם שם ה, ה.

[6] במדבר יט, ד.

[7] משנה מידות ב, ד. וראה על כך עוד: מפרשי המשנה במידות שם, גמרא יומא טז, א ורש"י שם. הנושא נתבאר באריכות ב"שערי היכל" על מסכת יומא, הוצ' מכון המקדש, ירושלים תשס"ו, מערכה כ"ג.

[8] משנה ברכות ט, ו.

[9] מלכים א' ח, ט.

[10] כפתור ופרח פרק ו.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש