גרושה (לכהן)


גרושה (לכהן): אשה שנתגרשה מבעלה התורה אסרה על הכהן לשאתה.

אחת מן הנשים שאסרה התורה על הכהן לשאתה לאשה, זו אשה גרושה. איסור זה נאמר הן לכהן גדול והן לכהן הדיוט[1]. באשר לכהן הדיוט נאמר: 'ואשה גרושה מאשה לא יקחו'[2]. ובכהן גדול נאמר: 'אלמנה וגרושה... את אלה לא יקח'[3]. הגרושה האמורה בתורה, היא אשה שנתגרשה וקבלה גט כריתות, וגירושין אלו נאמרו בין מן הנישואין בין מן האירוסין[4].

חיוב מלקות בגרושה: כהן שקידש גרושה בכסף או בשטר אינו לוקה, אולם אם בא עליה חייב מלקות, ואיסור זה נוהג בין בכהן גדול ובין בכהן הדיוט[5]. חיוב מלקות שאמרה תורה אמור הן על הכהן והן על הגרושה[6]. מצינו, שנחלקו הראשונים בשאלה: כהן שבא על גרושה ללא חופה וקידושין מה דינו? - יש אומרים שאינו לוקה[7], ויש אומרים שלוקה, למרות שלא נשא אותה בקידושין אלא בא עליה דרך זנות[8]. כהן שנשא אשה שנתגרשה מכמה אנשים פעמים אחדות, ובא עליה אינו חייב אלא משום לאו אחד[9].

מן האגדה

כהן הנושא גרושה בנו חלל ומותר להטמא

'רבי הוה בעכו, חמי חד בר-נש סליק מן כיפתא ולעיל [ראה אדם אחד העולה מן הסלע ולמעלה ונכנס לעכו הטמאה בטומאת ארץ העמים]. אמר ליה: ולית את בריה דפלן [פלוני] כהנא [לא היה אביך כהן ואיך אתה נכנס לעכו הטמאה]?! אמר ליה: עיניו של אבא היו גבוהות ונשא אשה שאינה הוגנת לו [גרושה – פני משה] וחילל את אותו האיש [לפיכך מותר לי להטמא]'[17].

קול שיצא על אשה שגרושה היא: אשה היושבת בבית בעלה הכהן, ויצא עליהם קול שבעלה הכהן גרש את אשתו, והכל רואים שהיא יושבת תחתיו ומשמשת את בעלה הכהן כבעבר, אין מוציאים אותה מתחת יד בעלה כגרושה, משום שקול זה יצא כשהם נשואים והרי היא בחזקתה[10]. אבל אם יצא קול על אשה פנויה שנקדשה לאיש ואחר כך נתגרשה, חוששים לקול זה, ואם באה להנשא לכהן לא ישאנה[11].

האיסור לעבוד במקדש: כהן שנשא גרושה בעבירה, הרי הוא פסול לעבודה במקדש עד שידור הנאה ממנה[12], והלכה היא, שבית דין מדירים אותו הנאה ממנה נדר על דעת רבים שאין לו התרה, ובכך יכול לסיים את עבודתו, ומשגמר את עבודתו יורד ומגרש[13]. אין הכהן נפסל מן העבודה, אלא אם כן נשא גרושה בכתובה וקידושין, אך בדרך זנות אינו נפסל אלא אם הוחזק לכך[14].

בן גרושה הריהו חלל: הלכה היא, שגרושה שנישאה לכהן בנה הנולד ממנו הרי הוא בגדר חלל*[15], ודינו כזר*, ופסול לעבודה במקדש, ואסור לאכול תרומה וקדשים[16].

מן המדרש

הקשר בין גירושין למקדש

'אמר ר' אלעזר: כל המגרש אשתו ראשונה - אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, שנאמר: "וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' בכי ואנקה מאין [עוד] פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם, ואמרתם על מה על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך"[18]'.

[1] רמב"ם איסורי ביאה יז, א.

[2] ויקרא כא, ז.

[3] ויקרא כא, יד.

[4] יבמות נט, א. רמב"ם הלכות איסורי ביאה יז, יח. חינוך מצוה רסח.

[5] קידושין עח, א. רמב"ם איסורי ביאה יז, ב. יז, ד.

[6] רמב"ם איסורי ביאה יז, ה.

[7] קידושין עח, א. רמב"ם איסורי ביאה יז, ב.

[8] ראב"ד איסורי ביאה יז, ב. רש"י קידושין עח, א. ד"ה 'אבל בעל ולא קידש'. האיסור לבוא על גרושה ללא קידושין נובע מהפסוק: 'לא יחלל זרעו בעמיו', כלומר, הרי זה איסור כללי שלא יבא עליה בעילה שאינה ראויה. אבל הרמב"ם אינו מחייב על ביאה זו, שכן, הסביר את הפסוק 'לא יחלל זרעו בעמיו', שנאמר בכהן גדול דווקא, וכוונת 'חילול' זה לכהן גדול שבעל את האלמנה, שבכך חיללה ואסרה אף על כהן הדיוט. אבל בשאר הנשים האסורות: כגרושה, חללה, זונה, לא שייך חילול, שהרי כבר מחוללת.

[9] קידושין עח, א. רמב"ם איסורי ביאה יז, א.

[10] גיטין פא, א. רמב"ם איסורי ביאה יז, יט.

[11] רמב"ם איסורי ביאה יז, כ.

[12] בכורות מה, ב. ומחלוקת ראשונים אם הפסול הוא מדרבנן או מהתורה. לריטב"א יבמות פה, א הפסול הוא מדרבנן, וברא"ם בתשובות סימן נט, הפסול מהתורה.

[13] בכורות שם, רמב"ם הלכות ביאת מקדש ו, ט.

[14] תשובות מהר"ם סימן מב, רמב"ם פירוש המשנה סוטה ג, ז.

[15] רמב"ם איסורי ביאה יט, ג.

[16] עיין ערך 'חלל'.

[17] ירושלמי שביעית ו, א.

[18] גיטין צ, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש