גבעון


גבעון: המשכן האחרון מארבעת המשכנים שהתקיימו בארץ ישראל בטרם נבנה המקדש בירושלים.

המשכן נדד בארץ ישראל בארבעה מקומות, גבעון נמנית כתחנה הרביעית והאחרונה במסעות המשכן בארץ. ואמרו חכמים, שכל המקומות שהוקם בהם המשכן היו מנחלת בנימין, וכך גם המשכן בגבעון[1]. משכן זה שימש בימי דוד, ואף שלמה הביא שם קרבנות, ככתוב: 'וילך המלך [שלמה] גבעונה לזבוח שם כי היא הבמה הגדולה*. אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא'[2]. ושם נראה אליו ה'.

המשכן בגבעון: המשכן בגבעון הוקם כתוצאה מהריגת כהני נוב עיר הכהנים בידי שאול[3]. לפי המבואר במקורות העביר שמואל את המשכן לגבעון[4], שם שהה ארבעים וארבע שנה[5]. שלא כמשכן שילה* שהיה עשוי אבנים ויריעות, משכן גבעון נעשה מקרשי המשכן שבמדבר, כן ניצב בו מזבח הנחושת* של בצלאל*, וכן המנורה והשלחן שנעשו בימי משה. כן המשיכה האש שירדה בימי משה לבעור על המזבח בגבעון[6]. המשכן בגבעון הוקם בעוד הארון* בקרית יערים. הארון הועבר משם לירושלים, נמצא, שבמהלך ארבעים וארבע שנים בו עמד משכן גבעון היה המשכן ללא ארון[7]. ושאלו ראשונים, למה לא הביא דוד את הארון לגבעון, שהרי היה שם אהל מועד? והשיבו, שעשה מעשה, והביא את הארון לירושלים כדי לקבוע ש'המקום אשר יבחר ה'' זו ירושלים, לפיכך יש להתחיל בסידורים לבנין המקדש[8].

מעמדו בהלכה: לאור האמור, למשכן גבעון היה דין של במה גדולה*, כלומר, הקריבו בו קרבנות ציבור וחלק מקורבנות היחיד. מדברי הראשונים עולה, שהחל מן היום בו נבנה המזבח על ידי דוד בהר המוריה בירושלים, עברה עבודת הקרבנות העיקרית מגבעון לירושלים[9] . במהלך תקופה זו כיהן צדוק ובניו במשכן גבעון[10]. לפי המתואר בכתובים המשיך שלמה להגיע לגבעון והביא קרבנות במקום, ושם זכה לגילוי שמימי[11]. לפי המבואר בדברי חז"ל משסיים שלמה את הקרבת הקרבנות בגבעון חזר לאחוריו כשפניו כלפי המשכן[12], ומכאן למדו הלכות מורא מקדש*, שמהלך הכהן 'אחורנית מעט מעט ומהלך בנחת על צדו עד שיצא מן העזרה'[13].


תל גבעון

מקומה של גבעון הקדומה המזוהה על ידי החוקרים בתל גבוה צפונית לירושלים. במקום נמצאו שרידים עתיקים מימי בית ראשון. גבעון נקבעה כעיר לויים (יהושע כא, יז). מסביב לעיר נראים המגרשים והשדות שנקבעו בתורה כחלק מערי הלויים.

מצוות שנהגו במשכן שבגבעון: בדברי חז"ל מנו מצוות שונות שנהגו בגבעון, כגון, הזכרת השם המפורש ברכת כהנים ובעבודת יום הכיפורים[14]. נחלקו ראשונים בשאלה, אם קיימו מצות השקאת סוטה במשכן גבעון, יש המצדדים לומר שקיימו ויש סבורים שלא נתקיימה המצוה שם[15]. מצינו דיון בדברי חז"ל בשאלה האם היה שעיר המשתלח בהיות המשכן בגבעון, ומסקנת הגמרא, שהיה שעיר המשתלח גם שם[16]. ונראה מפשט הדברים, שגם שאר קרבנות יום הכיפורים נעשו שם למרות שלא היה ארון, וכפי שעשו את עבודת היום במקדש בימי בית שני למרות שהארון נגנז. עם זאת יש מן האחרונים, שכתב שלא קיימו את עבודות יום הכיפורים בגבעון[17]. כן מובא בדברי חז"ל, כי בתקופה זו לא העלו מעשר שני* לאוכלו בגבעון כפי שהעלו לשילה, אלא נאכל בכל ערי ישראל, וכך באשר לאכילת בכור בהמה*[18].

מעולם ההלכה

המעמד בגבעון - והלכות מורא מקדש

'אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלים (דברי הימים ב, א): וכי מה ענין גבעון אצל ירושלים? אלא מקיש יציאתו מגבעון לירושלים - לביאתו מירושלים לגבעון: מה ביאתו מירושלים לגבעון - פניו כלפי במה... אף יציאתו מגבעון לירושלים - פניו כלפי במה... וכן כהנים בעבודתן, ולוים בדוכנן, וישראל במעמדן, כשהן נפטרין - לא היו מחזירין פניהן והולכין, אלא מצדדין פניהן והולכין, וכן תלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך, אלא מצדד פניו והולך'. יומא נג, א.

ראה ערך 'גלגל' בדבר השינויים ממשכן למשכן.

ציורים: גבעון - דעת מקרא. צילום המקום.

[1] זבחים קיח, ב.

[2] מלכים א ג, ד.

[3] שמואל ב כב, ו-כ.

[4] ילקוט שמואל א כח וכך היתה כנראה גירסתו בסדר עולם. אולם הרמב"ם בהלכות בית הבחירה א, ב. כתב, 'כשמת שמואל חרב [משכן נוב] ובאו לגבעון', ומתרץ בעל תפארת ישראל, זבחים יד, ז. אות מז. שכוונת הגמרא והרמב"ם לומר, שהיה זה בפרק אחד, שכן, שמואל העביר את המשכן לגבעון ונפטר.

[5] ירושלמי סוף פרק קמא דמגילה: 'בנוב ובגבעון עשו חמשים ושבע שלש עשרה בנוב וארבעים וארבע בגבעון.

[6] סדר עולם רבה פרק יד. תוספות ישנים יומא מד, א. ד"ה 'שילה'.

[7] ראה סדר עולם פרק יג.

[8] רד"ק שמואל ב ו, יז.

[9] רש"י דברי הימים-א כב, א. כן ראה רמב"ם פירוש המשנה למדות ג, א. שהמזבח בירושלים נתייחד מאותו יום להקרבת הקרבנות. אולם ראה רד"ק דברי הימים א טז, לז. שכתב, שבירושלים היתה במה קטנה, ובגבעון נשארה במה גדולה להקרבת התמידים.

[10] דברי הימים א טז, טו: 'ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן ה' בבמה אשר בגבעון', ראה סדר עולם רבה פרק יד. וראה ערך צדוק וערך אביתר.

[11] מלכים א ג, ד.

[12] יומא נג, א.

[13] ראה רמב"ם בית הבחירה ז, ד.

[14] פסיקתא זוטרתי שמות כ, כא.

[15] מדברי הירושלמי סוטה ב, ב. נראה שנתקיימה המצוה, אולם ראה רש"י ומאירי סוטה טו, ב. שאין מנחה של יחיד קרבה בבמה גדולה, ועיין תוספות שם טז, א.

[16] יומא סז, ב.

[17] מקדש דוד סימן כ אות א.

[18] זבחים קיב, ב. וראה פירוש המשנה לרמב"ם שם.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש