גורל


גורל: הטלת גורל על שני שעירי יום הכיפורים, מי מהם עולה כקרבן לה', ומי נשלח לעזאזל.

הקרבת הקרבנות ביום הכיפורים כוללת בתוכה מצוה לקחת שני שעירים הדומים בצורתם, בגובהם ומחירם, ולהטיל עליהם גורל[1], ככתוב: 'ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל'[2].

מקום ההגרלה: ההגרלה היתה מתקיימת בצפון*, כלומר, בשטח שמצפון למזבח[3]. יש אומרים שההגרלה נערכה סמוך לשער ניקנור* בצפון*[4], ויש אומרים שההגרלה התקיימה בתחום הכותל הצפוני של המזבח[5].

מן המדרש

הגורל בימי בית שני

תנו רבנן: ארבעים שנה ששימש שמעון הצדיק, היה גורל עולה בימין. מכאן ואילך פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל[11].

תהליך ההגרלה: השעירים עומדים כשפניהם כלפי ההיכל שבמערב, כך גם הכהן הגדול עומד כששני השעירים לפניו ופניו למערב. מימינו הסגן* ומשמאלו ראש-בית-אב*. מניחים קלפי* בעזרה ובו שני גורלות, על האחד כתוב 'לה'', ועל השני כתוב 'לעזאזל'. הגורלות יכולים להיות מעץ או מתכת, ובלבד שלא יהיו שונים זה מזה בגודלם ובצורתם. בימי בית ראשון* נעשו הגורלות מעץ ובימי בית שני* נעשו מזהב[6]. הכהן הגדול מכניס את שתי ידיו לקלפי ומוציא את שני הגורלות. אם עלה הגורל 'לה'' ביד ימין - אומר הסגן: 'אישי כהן גדול הגבה ימינך', ואם עלה הגורל 'לה'' ביד שמאל - ראש בית אב אומר: 'הגבה שמאלך', והכהן הגדול מגביה ידו, כדי שהעם ידע איזה קרבן לה'[7]. לאחר מכן מניח הכהן את הגורלות על ראש השעירים, וכשמניח את הגורל על השעיר העולה על המזבח, אומר: 'לה' חטאת' בשם-המפורש*[8].

מהלכות השעירים והגרלתם: מת אחד מן השעירים, בטרם התקיימה ההגרלה, יביאו שעיר אחר תחתיו. אם מת השעיר לאחר ההגרלה ולאחר קביעת השמות לשעירים, מביאים שני שעירים אחרים, עורכים עליהם הגרלה, ונותנים את השעיר בעל השם המתאים תחת השעיר המת. באשר לשעיר הנותר, זה ירעה עד שיסתאב[9]. ההגרלה על השעירים אינה נחשבת עבודה, אך אם לא התקיימה - מעכבת היא את המשך סדר העבודה. באשר להנחת הגורלות על ראש השעירים - מצוה היא, אך אינה מעכבת. העלאת הגורלות מן הקלפי, כשירה בכל כהן אך פסולה בזר*. מאידך גיסא, הנחת הגורלות על ראש השעיר כשירה בזר[10].


הטלת גורל על השעירים ביום הכיפורים

הכהן הגדול מטיל את הגורל על שני השעירים, באחד כתוב 'לה'' ובשני כתוב 'לעזאזל'. משנטל את הגורלות מן הקלפי מרים הכהן הגדול את ידו להראות לנוכחים בעזרה, שעלה שם ה' בימינו.

[1] משנה יומא ו, א. רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים ה, יד.

[2] ויקרא טז, ח.

[3] יומא ג, ט. רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים ג, ב.

[4] סמ"ג, סדר 'אתה כוננת'.

[5] רש"י יומא לז, א. ד"ה 'לצפון המזבח'.

[6] יומא שם ופרק ד משנה א. רמב"ם שם ג, א.

[7] לשון המשנה: 'טרף בקלפי', ונחלקו הפרשנים בביטוי זה: יש אומרים שעניינו - חטף מהר, ויש אומרים שערבב את הגורלות. וראה מאירי.

[8] משנה יומא ד, א. רמב"ם שם ג, ג.

[9] משנה יומא ו, א. רמב"ם עבודת יום הכיפורים ה, טו.

[10] רמב"ם שם על פי דעת ר' ינאי יומא לט, ב. וראה דעת ר' יוחנן שם ובירושלמי יומא ד, א. שלא רק הנחה אינה מעכבת, אלא עצם הטלת הגורלות אינה מעכבת.

[11] יומא לט א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש