גיל העבודה במקדש


גיל העבודה במקדש: זמן חיוב כניסת הכהן והלוי לתחילת עבודתם במקדש.

שבט לוי נקבע כשבט העובד לפני ה' במקדש. שלא כשאר השבטים שנימנו במדבר מבן עשרים שנה ומעלה, שבט זה נמנה מבן חודש ומעלה, להדגיש את מחויבותו של כל יחיד בשבט זה לבוא ולעבוד במקדש מראשית ימיו עד יומו האחרון. עם זאת, תחילת עבודת הכהן והלוי היא משעה שנעשה 'גדול' וראוי לעבודה. כניסת הכהן והלוי לעבודה אפשרית, בתנאי שלמד את הלכות העבודה במשך חמש שנים לפחות.

גיל עבודת הלויים במשכן שבמדבר: באשר לזמן כניסת הלוי לעבודתו במשכן, מצינו, שהגיל הקובע הוא מגיל שלושים ועד גיל חמישים, ככתוב: 'מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם, כל הבא לצבא לעבוד את עבודת אהל מועד'[1]. עוד נאמר בתורה: 'ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד'[2]. בפסוק זה נקבע סיום העבודה בגיל חמישים, זאת, באשר למשכן בלבד. כך כתבו הראשונים: 'זה שנאמר בתורה בלויים: ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה, אינו אלא בזמן שהיו נושאין המקדש ממקום למקום, ואינו מצוה נוהגת לדורות'[3]. מכאן מובן מדוע נקבע תחילת גיל העבודה של הלויים בגיל שלושים וסיומו בחמישים, כלומר, תקופת עבודה בת עשרים שנה בלבד, זאת, מחמת עבודת המשא המיוחדת ללויים בתקופת נדודי המשכן במדבר, וכלשון הפסוק: 'כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו'[4].


עבודת הלויים במדבר

עבודת הלויים במדבר היתה כרוכה במאמץ, כגון, נשיאת המשכן במסעות שבמדבר, וכן פירוק המשכן והרכבתו (ראה ציור). משום כך נכנסו הלויים לעבודתם בתקופת המשכן בגיל שלשים וסיימו בגיל חמישים.

גיל עבודת הלויים במקדש: ככל מצוה בתורה, גיל החיוב של הלוי לעבוד במקדש מתחיל משגדל והיה לאיש, מאותה שעה חל עליו חיוב לבוא לשרת לפני ה' במקדש, וזו היא מצות עשה. כך מובא להלכה: 'זרע לוי כולו מובדל לעבודת המקדש, שנאמר: בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי, ומצות עשה, להיות הלויים פנויין ומוכנין לעבודת המקדש, בין רצו בין שלא רצו, שנאמר: ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד'[5]. עוד מצינו בענינו של שבט לוי, ש'הובדל לעבוד את ה', לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל... אלא הם חיל השם'[6], ממילא, הגיל המחייב הוא משעה שהלוי נעשה 'גדול'. כך נאמר בתורה בענין מפקד שבט לוי: 'על פי ה' פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה ה' את משה'[7]. מכאן למדו הראשונים, שאין הלוי יכול להכנס לעבודה, אלא עד שיגדיל ויהיה איש[8]. בטרם הגיע הלוי לגיל שלוש עשרה והביא שתי שערות, הרי הוא בגדר 'קטן' ואינו רשאי לעבוד ולא לשורר, עם זאת, לוי קטן יכול להצטרף ללויים העומדים על הדוכן ולסייע להם בשירתם[9]. במקדש לא נאמרה הגבלה של גיל חמישים כבמשכן, ואין הלוי נפסל בשנים, אלא אם כן היה משורר ואינו יכול לשיר מחמת זקנתו, הרי הוא פסול מלשורר, עם זאת רשאי להמנות על השוערים, וכן לשמירה במקדש[10].

גיל העבודה בכהנים: נאמר בתורה בענין הכהנים הכשרים להכנס לעבודה: 'איש מזרעך לדורותם, אשר יהיה בו מום, לא יקרב להקריב לחם אלהיו'[11]. כוונת הפסוק היא, שכל איש 'גדול' בן שלש עשרה, שיש בו מום, הוא זה שלא יקרב לעבודת המקדש, נמצינו למדים מן הפסוק שני דברים: האחד - שבעל מום פסול לעבודה. השני, שקטן, אפילו אין בו מום פסול לעבודה[12]. מצינו דיון בדברי חז"ל בענינו של כהן פחות מבן עשרים, שם מובא, שהכהנים נהגו סלסול בעצמם, ולא הניחו לכהן שלא הגיע לגיל עשרים לעבוד במקדש[13]. המנהג שהנהיגו הכהנים מובא להלכה, וכהן לא היה נכנס לעבודתו בראשונה בטרם מלאו לו עשרים שנה, ונראה שנהגו לעכב את כניסתו, כדי שיהא יותר בקי בהלכות עבודה. עוד מובא, שנכנס בשעת שירת הלויים על הדוכן[14]. באשר לזמן הפרישה של הכהן מעבודתו, הלכה היא, שהכהן כשר לעבודה עד שיזקין. עם זאת מובא בהלכה שמשעה שירתת, וירעדו ידיו ורגליו מרוב זקנה נפסל לעבודה[15].

כמה שנים צריך הכהן והלוי ללמוד בטרם יכנס לעבודה? הלכה היא, ש'אין בן לוי נכנס לעזרה לעבודתו עד שילמדוהו חמש שנים תחילה, שנאמר: 'זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה', מאידך נאמר: 'מבן שלשים שנה', הא כיצד? - חמש ללמוד'[16]. באשר לכהן, לא מצינו את מספר השנים שהוא חייב ללמוד, אך ברור, שהוא צריך ללמוד הרבה יותר מן הלוי, שכן צריך הכהן להיות בקי בכל הלכות קדשים, וכדברי הגמרא: 'שאני הלכות עבודה, דתקיפין'[17].


כניסת כהן לעבודתו במקדש

הכהן נכנס לעבודתו במקדש משנעשה גדול, אך הכהנים 'נהגו סלסול בעצמם', והתירו לכהנים צעירים להכנס לעבודה רק משהגיעו לגיל עשרים. לפי המובא בגמרא וברמב"ם, כניסתו של הכהן לראשונה לעבודה נעשית בעת שירת הלויים (ראה כהנים במרכז הציור).

[1] במדבר ד, ל.

[2] במדבר ח, כד.

[3] רמב"ם כלי המקדש ג, ח.

[4] במדבר ז, ט. וראה רש"י חולין כד, א. ד"ה 'דתקיפין', שהסביר, שתפקידם במדבר היה להוריד את המשכן לפרקו ולנטותו, להעמיד קרסיו וקרשיו וכן בשיר.

[5] רמב"ם כלי המקדש ג, א.

[6] רמב"ם שמיטה ויובל יג, יב.

[7] במדבר פרק ד, מט.

[8] לא מצינו לכך דרשה מפורשת בדברי חז"ל, אך כך כתב הרמב"ם בהלכות כלי מקדש ג, ז. וכך גם הביא בספר החינוך שצד, וכנראה שהיתה לפניהם דרשה כזו במדרש חז"ל.

[9] ערכין יג, ב. על פי רש"י ור' גרשום. וראה ראב"ד כלי מקדש ה, טו.

[10] חולין כד, א. רמב"ם כלי מקדש ג, ח. ספר החינוך שצד. וראה רמב"ן בהשגות לספר המצוות, שורש ג, שכתב לשיטתו, בענין נשיאת הארון, שהלויים ולא הכהנים הם שנושאים את הארון לדורות, כגון במלחמה וכד', ממילא –– בהגיע הלוי לגיל חמשים הרי הוא נפסל לשאת את הארון, אך כשר לשאר עבודותיו במקדש.

[11] ויקרא כא, יז.

[12] רש"י חולין כד, ב. ד"ה: 'איש ולא קטן'.

[13] רמב"ם כלי מקדש ה, טו. וראה גמרא חולין כד, ב. שיש אומרים שהיא דעתו של רבי, וכוונתו, שאם עבד כהן קטן מבן עשרים, בדיעבד, עבודתו כשירה. מאידך, יש אומרים שם בגמרא, שזוהי דעת חכמים, ואילו רבי מחמיר, וסובר, שגם בדיעבד אין הכהן כשר לעבודה מתחת לגיל עשרים.

[14] רמב"ם כלי מקדש ה, טו. אך בראב"ד השיג עליו, שהלכה זו נאמרה בערכין יג, ב. על בן לוי קטן שאינו ראוי לשיר, ולא על כהן!

[15] חולין כד, ב. רש"י שם. רמב"ם כלי מקדש ז, יב.

[16] רמב"ם כלי המקדש ג, ז. באשר למקורות בדבר חובת הלימוד של הלוי, ומספר השנים שחייב ללמוד, עיין ערך 'לימוד הלכות העבודה'.

[17] חולין כד, א. ראה רש"י שם שעיקר הפסוק דן בלוי, ובעבודתו בנשיאת קרשי המשכן, וכן באשר לשירה, וכך כתב הכסף משנה בהלכה זו ברמב"ם שלימוד המוזיקא דורש זמן. עם זאת מדברי הגמרא האומרת שמדובר ב'הלכות עבודה' נראה שהלימוד מכוון גם לכהנים, וראה ערך ''לימוד הלכות העבודה'.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il