בן גמלא


בן גמלא: מן הכהנים הגדולים בימי בית שני.

כניסתו לתפקיד כהן גדול: בן גמלא נמנה על הכהנים הגדולים* ששירתו במקדש בימי בית שני*. אחת העובדות הכאובות שהתרחשו בתקופה זו, הוא הנוהג הנפסד שהשתרש עקב התערבות השלטון בנעשה במקדש, והוא, לקנות את משרת הכהונה הגדולה בכסף. כתוצאה ממציאות זו, פעמים שנתמנה כהן גדול מן הצדוקים, או אדם עם הארץ שאינו הגון. מאידך, נעשה מאמץ לשלב מקדש כהן גדול הידוע בצדקותו. זה מה שאנו מוצאים שיהושע בן גמלא נזכר כאחד הכהנים הגדולים, אשר כתוצאה מן המציאות המתוארת לעיל, נאלץ להזדקק לשיטה זו, ולשרת בקודש לא בזכות צידקותו וגדולתו שהיו מוכרים בציבור, אלא בזכות אשתו מרתא בת בייתוס מעשירי ירושלים אשר קנתה את המשרה עבורו. לפי המתואר בגמרא, שילמה תירקב דינרים לינאי המלך, כדי להכניס את יהושע בן גמלא לתפקיד הכהונה הגדולה[1].


פועלו ותקנותיו: יהושע בן גמלא נזכר כמי שייסד את תקנות החינוך בישראל לדורות, וכלשון חז"ל בתלמוד: 'ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה... התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים... ועדיין מי שיש לו אב - היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב - לא היה עולה ולמד, התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך; ומכניסין אותן כבן שש עשרה או שבע עשרה שנה, ומי שהיה רבו כועס עליו - מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע'[2]. באשר למעשיו במקדש, מצינו, שנזכר לשבח, על שעשה את הקלפי*, שתחילה נעשתה מעץ אשכרוע ובא רבי יהושע בן גמלא ועשאה מזהב[3].

קלפי של כהן גדול

הקלפי נעשה תחילה מעץ אשכרוע (מהגוני). ובא רבי יהושע בן גמלא ועשאו מזהב. הקלפי שבצילום – כפי שנעשה במכון המקדש – עץ וזהב.


אב וילדיו בדרכם לבית המדרש בירושלים

תקנותיו של יהושע בן גמלא איפשרו לכל אב להביא את ילדיו לבית המדרש הן בירושלים (כפי שנראה בציור) והן בשאר ערי ארץ ישראל.

[1] יומא יח, א. יבמות סא, א.

[2] בבא בתרא כא, א.

[3] משנה יומא לז, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש