בית החליפות


בית החליפות: אגף באולם הכניסה להיכל, אשר בו היו הכהנים מצניעים את סכיניהם[1].

בית החליפות הוא חלק מן האולם*, המשמש לגניזת סכיני הכהנים במקדש. המושג 'חליפות' עניינו סכינים, ועל שמם נקרא מקום זה בשמו [2].

הגדרתו: 'בית החליפות', יש לו שתי הגדרות בדברי הפרשנים. הגדרה אחת: החלק העודף באולם כלפי צפון וכלפי דרום. שכן, האולם אורכו מאה אמה, מתוך שטח זה, חמש עשרה אמות כלפי צפון העודפות על שטח ההיכל, מוגדרות כ'בית החליפות', וכך כלפי דרום. כמו כן, חצר העזרה מחוץ לבית החליפות מצפון ומדרום, החל מן הכותל המזרחי של האולם ועד אחורי בית הכפורת*, שטח זה כולו נקרא אף הוא 'בית החליפות'[3]. לשיטה זו, בית החליפות היה חלק בלתי נפרד מן האולם, ובדברי חז"ל לא מצינו תיאור של כתלים המבדילים ביניהם. עם זאת, הדבר נדון בדברי האחרונים, ויש שרצו לומר, שהיה כותל המחלק ומפריד בין האולם במרכז, לבין 'בית החליפות' שמצפון ומדרום, ובכך הפכו האגפים ליחידה עצמאית בת חמש עשרה אמה[4]. הגדרה שניה: ההיכל היה מלבן במרכז, והאולם מקיף אותו בצורת 'ח' ממזרח, צפון ודרום. לשיטה זו בית החליפות היה כל השטח הפנוי בין כתלי האולם לכתלי ההיכל[5].

מן האגדה

חלון לגניזת סכיני משמרת בית בלגה

'מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה, והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים. כשנכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח, ואמרה: לוקוס לוקוס, עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה, וסתמו את חלונה [בבית החליפות]'[11].

מקום גניזת הסכינים: בית החליפות היה מקום גניזת הסכינים בחלונות מיוחדים. יש מפרשים, שנקבע חלון לגניזת הסכינים לכל אחת מן המשמרות, וביחד עשרים וארבעה חלונות[6]. הצנעת סכינים זו היתה עם סיום עבודת היום כדי שיהיו מוכנים להמשך עבודת הכהונה[7]. ויש אומרים, שהיו גונזים שם את הסכינים לאחר שנפסלו לשימוש[8].


בנוסף לפתח הגדול שהוא שער האולם, נקבעו בבית החליפות שני 'פשפשים' – פתחים - בגובה שמונה אמות כל אחד. זאת, כדי להכשיר את החצר המקיפה את ההיכל מצפון ומדרום, לשחיטת קרבנות, ולאכילת קדשים, ככתוב בתורה: 'ושחטו פתח אוהל מועד'[9], מכאן, שצריך לשחוט את הקרבנות במקום בו יש פתח להיכל*. לשם כך, פתחו שני פתחים בכתלי בית החליפות, בזוית הצפונית מערבית, ובזוית הדרומית מערבית. בכך, הכשירו את כל שטח העזרה* לשחיטת קדשים-קלים* ולאכילת קדשי-קודשים*[10].

בית החליפות

תחום בית החליפות מוגדר במשנה כחלק הצפוני של האולם, ומימין לפתח ההיכל (פתח ההיכל ראה בציור מימין). בכותל בית החליפות נקבעו 'חלונות', כמין גומחות לגנוז בהם את סכיני השחיטה (ראה בציור שלש גומחות כאלה בכותל הצפוני). על שם סכינים אלו (הנקראים בארמית 'חלף') נקרא המקום כולו - 'בית החליפות'. בקצה הצפוני מערבי של בית החליפות נקבע חלון הפתוח לעזרה - 'פשפש' - הנועד להכשיר את העזרה לשחיטת קדשים.

[1] מידות ד, ז.

[2] לדעת רש"י עזרא א, ט. נקרא על שם הפסוק 'מחלפים תשעה ועשרים', 'ופירוש: מחלפים – סכינים'.

[3] רש"י יומא כא, א. רש"י ד"ה 'נמשכין'.

[4] ראה ציור של בעל תוספות יום טוב על מדות אות נ. וכן הציור של בעל תפארת ישראל למדות אות נט. וכן ציורו של ר'יונתן 'בעל הציורים' אות לח. ולא נמצא מקור מפורש לדבריהם.

[5] בציור הרמב"ם לפי מהדורת קאפח, הנלווה למידות ד, ב.

[6] רש"י יומא לו, א. ד"ה 'אבל'. וראה זבחים כ, א. ד"ה 'הכי גרסינן', שם כותב רש"י שהחלונות נקבעו מבחוץ במערב בית החליפות. וראה רש"י סוכה נו, א. ד"ה 'וחלונה', שהחלונות לגניזת הסכינים היו בצפון בלבד.

[7] רש"י סוכה נו, א. ד"ה 'וחלונה סתומה'. וכן רש"י זבחים כ, א. ד"ה הכי גרסינן.

[8] ר' יונתן בעל הציורים אות לח. וכתב שם עוד שהיו שני פתחים לבית החליפות, פתח אחד לאולם ופתח שני לעזרה.

[9] ויקרא ג ג.

[10] זבחים נה, ב.

[11] סוכה נו, ב. עיין רש"י שם. ועיין רמב"ם שפירש שסתמו את חלונה בלשכת פנחס המלביש.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש