אשם הניתק לרעיה


*אשם הניתק לרעיה: קרבן אשם שלא הובא על גבי המזבח יצא וירעה בעדר.

הלכה היא, שחטאת שמתו בעליה בטרם הקריבו את החטאת על גבי המזבח, דינה שתצא למיתה. לא כן באשר לאשם, שאם מתו הבעלים, האשם יוצא לרעות בעדר עד שיפול בו מום, וימכר, ויפלו דמיו לנדבה, כלומר, בכסף זה יקנו עולה לנדבה*. אשם זה נקרא - 'אשם הניתק לרעיה'[1].

מהלכותיו: א. אשם ודאי* שמתו בעליו, ירעה עד שיפול בו מום, וימכר ויפלו דמיו לנדבה. כמו כן, כשהתכפרו בעליו בכך שהביאו קרבן אשם אחר במקומו, אף הוא ירעה עד שיסתאב. כך גם באשר לתמורת אשם[2] שכל חטאת שדינה במיתה, באשם - תרעה הבהמה עד שיפול בה מום, ויפלו דמיה לנדבה[3].

ב. אשם הניתק לרעיה, אם לקחו אותו מן העדר והקריבו אותו בעזרה כשאר קרבנות עולה – בדיעבד כשר. עם זאת, אין להקריב אשם זה כקרבן עולה לכתחלה, שכן, גזרו חכמים, שמא יביאו קרבן זה למקדש כקרבן עולה בטרם התכפרו הבעלים בקרבן אשם, לפיכך גזרו, שאין להביאו כעולה בין לפני שהתכפרו הבעלים ובין לאחר שהתכפרו[4].


קרבן אשם היוצא להצטרף לעדר

אדם שהתחייב קרבן אשם, והפריש בהמה לקרבן ומת, הרי זה 'אשם שמתו בעליו', ואי אפשר להקריבו. קרבן זה נקרא 'אשם הניתק לרעיה', וילך וירעה בעדר עד שיפול בו מום.

[1] תמורה יח, א. ושם כ, ב. רמב"ם פסולי המוקדשים ד, יד.

[2] עיין ערך תמורה.

[3] תמורה יח, א. ושם כ, ב. רמב"ם פסולי המוקדשים ד, יד.

[4] פסחים עג, א. תמורה יח א. רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין ד, טו.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il