אשם חסידים


*אשם חסידים: אשם תלוי* הבא בנדבה.

אדם המסופק שמא עבר עבירה שיש בה חיוב כרת, מביא קרבן אשם תלוי. ככתוב: 'ולא ידע ואשם ונשא עוונו, והביא... איל לאשם'[1]. התורה קבעה לאדם 'אשם תלוי' 'לעצלותו', כלומר, לרשלנותו ואי הזהירות בה נהג בעת חטאו, וכגון שהיה לפניו חתיכת חלב האסור באכילה, וחתיכת שומן המותר באכילה, ולא נזהר ואכל, ואינו זוכר מה בדיוק אכל, חייב להביא אשם תלוי. כלומר, אשם זה תלוי ועומד, ומגן זמנית עליו מן היסורים[2], עד אשר יתברר לאדם החטא באופן ודאי, אזי יביא חטאת לכפרה. החובה להביא אשם תלוי מעוררת את האדם להיות זהיר בעתיד, כך ילמד אדם לבל יתרשל ויבוא לדבר עבירה, ויקפיד על קיום המצוות בזהירות יתר[3]. נחלקו התנאים במשנה: כשאדם יודע שלא עבר עבירה, עם זאת, כיון שהאיש ירא חטא, וחושש, שמא ואולי באה לידו עבירה בלי שהרגיש בכך: האם יכול להתנדב קרבן, ולהביא אשם תלוי* כקרבן נדבה? קרבן זה שבדיון הוא הנקרא 'אשם חסידים'.

לדעת ר' אליעזר, אדם ירא חטא שליבו נוקפו שמא חטא, קם,ו'מתנדב אשם תלוי בכל יום ובכל עת שירצה!' - והוא הנקרא 'אשם חסידים'[4]. זאת, מפני שלדעתו, גם אשם תלוי עצמו אין בו כפרה והרי הוא כקרבן נדבה, שכן, כך היא ההלכה, שאין לאדם כפרה על חטאו, אלא בקרבן חטאת שיביא רק כשיוודע לו חטאו בוודאות. וחכמים אומרים, שאמנם קרבן תלוי אינו מכפר מצד עצמו, עם זאת, אין זה כנדבה, אלא חיוב מן התורה על החוטא להביא אשם תלוי, זאת, כדי לרפא בכך ולהקל במעט את ייסורי המצפון המעיקים עליו. וכלשון הראשונים: 'מחמת גודל החטא שנסתפק בו וחומרו [שיש בו כרת]! ויהיה לו זה סייג, שתשקוט נפשו בכך ולא ישאר תחת פחד'. נמצא, שאין מדובר בקרבן נדבה, אלא בקרבן המקל את חומרת העונש. אכן, אמרו בגמרא[5], ש'אשם תלוי' יש בו כדי להגן מפני הייסורים. 'הלכה כחכמים' [6]וממילא, אין מקום להבאת 'אשם חסידים'. עם זאת, יש שפסקו שאשם תלוי בא בנדבה[7], ולשיטה זו מובן מה שמובא בגמרא: 'אמרו עליו על בבא בן בוטא*, שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מיום למחרת הכיפורים', כי בכל יום יש לחוש שמא חטא, אבל ביום הכיפורים אין לחוש, שהרי יום הכיפורים מכפר[8].

מעולם המוסר

מדריגות בחסידות

להבנת המושג 'חסידות' בדברי חז"ל, להלן כמה מקורות: אדם העושה עם חבירו לפנים משורת הדין נקרא 'חסיד', וכמו שאמרו בגמרא, מדת חסידות שנו כאן[9]. ובירושלמי אמרו על חכם שנהג על פי שורת הדין וההלכה[10]: 'וכי משנת חסידים היא זו?!' כלומר, לא די להתנהג על פי ההלכה, אלא על חכם לנהוג לפנים משורת הדין ולהדבק במידת חסידות[11]. וכן מובא בתלמוד בענין הגוזז צפרניו: קוברן צדיק... שורפן חסיד[12], שלא יבוא בהם לידי מכשול, כי חסיד גדול מצדיק'. כן אמרו בגמרא: 'חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין'[13]. נמצא כנ"ל, ש'כל המתרחק מן האיסור יותר מכל אדם נקרא חסיד'[14].

[1] ויקרא ה, יז. וזו מצות עשה מיוחדת בתורה, ראה ספר המצוות לרמב"ם מצוה ע. ספר החינוך מצוה קכח.

[2] רבנו גרשום כריתות כו, ב.

[3] ספר החינוך מצוה קכח.

[4] משנה כריתות כה, א.

[5] כריתות כו, ב.

[6] ראה פירוש המשנה לרמב"ם כריתות ו, ג.

[7] רא"ש חולין סוף פרק ב.

[8] כריתות כה, א. וראה שם ברש"י.

[9] שבת קכ א. חולין קל, ב.

[10] תרומות ח, ד.

[11] מגן אבות לרשב"ץ על אבות ב, יא.

[12] מועד קטן יח, א.

[13] ברכות לב, א.

[14] ראה מגן אבות שם.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש