בגדי כהונה


*בגדי כהונה: בגדים מיוחדים לכהנים לצורך עבודתם במקדש.

נאמר בתורה: 'ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת... ואלה הבגדים אשר יעשו: חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט. ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי'[1]. כן נאמרו בתורה שני בגדים נוספים, ציץ ומכנסים. כהן הדיוט לבש ארבעה בגדים לבנים, וכהן גדול לבש בנוסף לכך ארבעה בגדי זהב*. בגדים אלו לכהנים המשרתים לפני ה', נעשו כדי לפאר ולרומם את עבודת הקודש[2].

מצוותם: שלשה מיני בגדי כהונה נזכרים בהלכה[3]: א. בגדי-כהן-הדיוט*. ב. בגדי-זהב* לכהן גדול. ג. בגדי-לבן* לכהן גדול ביום הכיפורים.

שני שלבים בקיום מצוות בגדי כהונה: שלב א: עשיית הבגדים: הטוויה, השזירה, האריגה וכו'[4], שנאמר: 'ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך'1. ב: לבישת הבגדים[5] שנאמר: 'וחגרת אותם אבנט והיתה להם כהונה לחוקת עולם'[6] ואמרו חז"ל: 'בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם, בזמן שאין בגדיהן עליהם אין כהונתם עליהם'[7].

סדר לבישתם: הבגד הראשון שלובש הכהן הוא המכנסיים[8] , שנאמר: ומכנסי בד יהיו על בשרו'[9].

לאחר מכן לובש כתונת, אבנט ומצנפת.

חציצה*: הלכה היא, שלא תהא חציצה בין גוף הכהן לבגד, שנאמר: 'ומכנסי בד יהיו על בשרו' - שלא תהא חציצה בין בשרו לבגדו. אפילו נימה, עפר או שערה חוצצים. תפילין של יד מהוים חציצה תחת הכתונת, ושל ראש אינם חציצה[10], לפיכך, אם רצה הכהן ללכת בתפילין של ראש רשאי[11].


מכונת אריגה בגדי כהונה

במכונה זו אורגים כתונת תשבץ. האריגה נעשית באופן ידני, והחלק העיקרי של הבגד ארוג ללא תפרים. רק הבית יד (השרוול) מתחבר לכתונת בתפירה במחט.

דין חסר ויתר בגדים: חיסר הכהן אחד מן הבגדים המיוחדים לו, בין כהן גדול ובין כהן הדיוט ועבד, חייב מיתה ועבודתו פסולה[12]. כך גם יתור בגדים, כלומר, כהן שלבש שני בגדים כגון שחגר שני אבנטים - עבודתו פסולה וחייב מיתה[13]. כרך על אצבעו בגד, ואינו במקום בגדים, אם יש בו שלש על שלש אצבעות חוצץ בין היד לכלי השרת, ופוסל את העבודה. ואם כרך בגד על פצעו ולא היה בו שלש על שלוש אצבעות אינו חוצץ בעבודה[14].

בגדים לכבוד ולתפארת: מצותם של הבגדים שיהיו חדשים ונאים לכבוד ולתפארת כדרך בגדי הגדולים[15], היו הבגדים מטושטשים ובלויים, או שהיו ארוכים יתר על מידתו או קצרים ממידתו עבודתו פסולה[16]. המצוה היא לעשות את הבגדים כמידתו של הכהן ולא שיהיו מרושלים או מקוצרים מדי[17]. אסור לקרוע בגדי כהונה, שנאמר: 'לא יקרע'[18], והקורע דרך השחתה הרי זה לוקה[19].

כיבוס הבגדים: אם התלכלכו הבגדים מכבסם, ואם הכתמים מורגשים בבגד מרוב שימוש וכביסה, עד שנעשה 'צואי' - הבגד פסול[20]. מכנסי כהן הדיוט שבלו מדליקים מהם את מנורות הזהב של שמחת בית השואבה, ואילו מן הכותנות מדליקים את נרות המנורה שבהיכל[21]'. בגדי כהן גדול שבלו גונזים אותם[22].


בית מלאכה לאריגת בגדי כהונה
לפתרון הבעיה של עשיית בגדי כהונה לציבור כהנים רחב ככל האפשר, הפעיל 'מכון המקדש' בתי מלאכה מיוחדים. מלאכת עשיית הבגדים נעשית תוך התייעצות עם מומחים שונים. ביניהם מומחים בתחום: האריגים, הטוייה, השזירה, האריגה, הצביעה, הריקמה ועוד. בצילום נראה שלב ה'השתייה', שם מתקיימת התייעצות עם המומחים על שלבי העבודה השונים. כל שלב נעשה בפיקוח נציגי המכון, כשהעבודה כולה נעשית לשם מצות בגדי כהונה.
מן המדרש

בגדי כהונה מכפרים

'למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתנת - מכפרת על שפיכות דמים... מכנסים - מכפרים על גלוי עריות... מצנפת - מכפרת על גסי הרוח, דאמר רבי חנינא: יבוא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה. אבנט מכפר על הרהור הלב... חשן מכפר על הדינין... אפוד מכפר על עבודת אלילים... מעיל מכפר על לשון הרע... ציץ מכפר על עזי פנים'. (זבחים פח, א)


קדושת הבגדים: שכר עשיית בגדי כהונה ניתן מכספי הקדש ומתרומת הלשכה[23]. בשל קדושת הבגדים אין הכהנים ישנים בבגדיהם[24].

שזירת החוטים

שזירת החוטים נעשית באמצעות ה'כישור' (ראה גלגל בצילום), מכשיר מיוחד השוזר את חוטי הפשתן לחוט כפול שש דק וחזק.

בגדי כהונה מחוץ למקדש: שאלה היא, האם כהן יכול לצאת מחוץ למקדש כשהוא לבוש בגדי כהונה לגופו? אכן, הדבר נדון בתלמוד, שם נאמר: 'בגדי כהונה, היוצא בהן למדינה – אסור', וכתבו הפרשנים, שהאיסור הוא משום שנוהג בהם 'דרך חול'[25], נמצאנו למדים שלעניני המקדש והעבודה הדבר מותר. אכן מצינו, שהוצאת הדשן אל מחוץ לעיר נעשית בבגדי כהונה[26]. כך גם פרה אדומה, שעיר המשתלח,וכן פרים הנשרפים המוצאים מחוץ לעיר בבגדי כהונה. כך גם כהן משוח מלחמה, ועוד[27].

[1] שמות כח. ב, ד.

[2] ספר החינוך מצווה צט.

[3] רמב"ם הלכות כלי מקדש ח, א. ספר המצוות עשה לג. ועיין רמב"ן שם שכתב שאין זו מצוות עשה.

[4] רמב"ם הלכות כלי מקדש י, ד.

[5] ספר המצוות מצווה לג, ומניין המצוות בתחילת הלכות כלי מקדש. עיין במפרשים שדנו בשאלה, האם המצוה היא העשיה או הלבישה? ראה ספר המצוות לרמב"ם שורש עשירי, והעולה משם, שהעשייה היא 'הקדמה' ואילו הלבישה היא ה'תכלית', ונימנים כמצוה אחת על שם התכלית, עיין שם.

[6] שמות כט, י.

[7] סנהדרין פג, ב.

[8] יומא כג, ב. רמב"ם הלכות כלי מקדש י, א.

[9] ויקרא טז, ג.

[10] ראה תוספות זבחים יט, א. ד"ה 'תפילין', ונראה מדבריהם שרצועות תפילין של ראש אינן מהוות חציצה.

[11] למרות שכהן העוסק בעבודה פטור מתפילין. ראה זבחים יט, א. רמב"ם הלכות כלי מקדש י, ו.

[12] זבחים טו, ב. רמב"ם הלכות כלי מקדש י, ד.

[13] רמב"ם כלי מקדש י, ה.

[14] זבחים יט א. רמב"ם כלי מקדש י, ט.

[15] רמב"ם כלי מקדש ח, ד.

[16] זבחים יח, א, ב. רמב"ם שם.

[17] פסחים סח, ב. וראה כסף משנה כלי מקדש ח, ד. שארוכים מעט או קצרים מעט אין הדבר מעכב.

[18] שמות כח, לב.

[19] יומא עב. רמב"ם שם ט, ג.

[20] זבחים פח, א. וראה רמב"ם כלי מקדש ח, ה. ובכסף משנה שם. ונראה, שהרמב"ם פסק כלישנא קמא שם, שרק אם נתלכלכו מאוד טעונים גניזה, שכן כתב: 'בגד צואי'.

[21] סוכה נא, א. רמב"ם כלי מקדש ח, ו.

[22] רמב"ם כלי מקדש ח, ה. ראה משנה למלך שם שמביא את הירושלמי סוכה ה, ג. האומר, מבגדי כהן גדול מדליקים את נרות המנורה שבהיכל.

[23] תורת כהנים ויקרא טז, ד. רמב"ם שקלים ד, ב.

[24] משנה תמיד כה, ב. רמב"ם בית הבחירה ח, ו.

[25] יומא סט א, ושם ברש"י. וראה שם המעשה בשמעון הצדיק שיצא בבגדי כהונה, עיין שם.

[26] ראה ערך 'דיושון המזבח החיצון'.

[27] הדברים צריכים הרחבה ולא כאן המקום.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il