אמת המים


*אמת המים: תעלת מים ששימשה כמקור מים לצרכי המקדש השונים[1].

אמות מים שבמקדש נחלקו לשלש: האחד, להבאת מי מעיינות ממרחקים לתחומי הר הבית. השני, להבאת המים למקומות שונים בעזרה לצרכי העבודה במקדש. השלישי, לניקוז המים והדם והוצאתם לנחל קדרון.

אמות המים מחוץ למקדש: אחד ממקורות המים המרכזיים לירושלים ולמקדש היה מעיין 'עין עיטם'*, אשר ממנו הסתעפו אמות מים לירושלים, לצרכי העיר והעבודה במקדש[2]. יש אומרים ש'עין עיטם' הוא המעיין הנזכר במקרא בשם 'מי נפתוח'[3].


אמת מים בארץ ישראל

אמת המים שבתמונה אופיינית לאמות מים שנבנו בארץ ישראל. האמה היתה עוברת האיזור הררי ולפיכך נבנו קשתות (ראה בתחתית התמונה) שעל גביהן זרמו המים אל היעד. ידוע כיום על אמות מים שהוליכו מים מאיזור גוש עציון (עין עיטם) לירושלים ולמקדש.

אמת המים שבעזרה: משהגיעו המים לעזרה, התפצלו בתעלות לצרכים שונים. מתואר בדברי חז"ל, שבימי בית-ראשון* היתה אמת מים עילית, שהביאה מים למאגר המים שבים הנחושת - ה'ים של-שלמה'*, כך הכשירה את ה'ים' כמי מקווה הכשרים לטבילה[4]. המים זרמו דרך ה'ים', ירדו אל השוורים העשויים נחושת הנושאים על גבם את ה'ים', והמשיכו את דרכם הלאה דרך הנקבים שברגלי השוורים אל אמות המים והמקואות שבהר הבית[5]. ידוע על אמת מים עילית נוספת במקדש בימי בית שני*, בה זרמו המים מעל חומת העזרה והלשכות שתחתיה. אמה זו הביאה מים למקוה של כהן גדול הבנוי בסמוך ללשכת בית אבטינס*, שהיה מעל שער המים*[6]. לפי המתואר בגמרא, היתה אמת מים נקיים עוברת בקרקעית העזרה, וכשרצו לנקות את הרצפה משיירי הדם לאחר הקרבת הפסח, או במהלך ימות השנה, סתמו פתח בקרקע העזרה והזרימו את המים פנימה, והמים הציפו ושטפו את הרצפה עד שנעשית 'נקיה כחלב'[7]. לאחר שהכהנים ניקו את רצפת העזרה, פתחו את הסתימה והמים זרמו באמות מים מיוחדות לנחל קידרון[8].


אמת מים לשטיפת העזרה

בתמונה נראית שטיפת העזרה במים לאחר הקרבת קרבן פסח. הכהנים פקקו איצטבאות שבעזרה, הציפו אותה במים, ולאחר מכן הסירו את הפקק והמים זרמו לנחל קדרון.

אמת המים היוצאת לנחל קדרון: חלק מאמות המים בעזרה נועדו להוצאת עודפי מים החוצה, כגון מי שופכין, מי גשמים וכד'. כך גם באשר לשיירי הדם הנשפך ליסוד הדרומי של המזבח, אף הם זרמו באמה מיוחדת המנקזת את מי השופכין, וכך יצאו לנחל קדרון. הגזברים* היו מוכרים את המים לגננים לזבל את גינותיהם, שכן הם נהנים מן הקדשים[9]. מערכת אמות המים שהביאו מים לירושלים ולמקדש, איפשרו קיום עליה המונית לרגל, ללא חשש מצמא, לפיכך מימון אחזקת מערכת מים זו בא מתרומת שיירי-הלשכה*[10].


אמת המים ביציאתה למטעים בנחל קדרון

במקדש נחצבו אמות מים מן העזרה ומחצרות המקדש, להזרמת מי הגשמים ומי הדחת העזרה לכיוון נחל קדרון. בעלי השדות והמטעים בנחל השתמשו במים להשקאת השדות (ראה ציור) ושילמו דמי שימוש במים לגזבר המקדש.

מן המדרש

אמת המים בעת המצור על ירושלים

'דבק לשון יונק אל חיכו בצמא: אמר רבי אבא בר כהנא: אמת המים שהיתה באה מן החנויות [למקדש] עמדו המציקים [בעת המצור על ירושלים] החריבוה ושפכוה. והיה אדם מוליך את בנו לאמה ולא מצא מים, והיה מדבק לשונו לחיכו בצמא'[11].

[1] מידות ג, ב. תפארת ישראל יכין אות כה. רשב"ם פסחים קט, ב. ד"ה 'היכי מצי מבטיל ליה'. יש שרצו ללמוד מדבריו שאמת המים רוחבה אמה, אולם מצינו אמות מים קדומות בירושלים הרחבות שתים ושלש אמות.

[2] יומא לא, א. איכה רבתי פרשה ד ד"ה 'דבק לשון'.

[3] יהושע טו, ט. ורד"ק שם, וראה יומא לא, א. וברש"י שם ד"ה 'עין עיטם'.

[4] ירושלמי יומא ג, ח. רמב"ם ביאת מקדש ה, טו.

[5] שם.

[6] יומא לא, א. שם אומר אביי שאמת מים זו היתה גבוהה כעשרים ושלש אמה, ראה רש"י שם ד"ה 'עין עיטם'. ומסתבר שמשם זרמו המים גם ללשכה שעל גג בית-הפרווה*, שכן מקוה זה היה בסמוך.

[7] ראה תוספות רי"ד עירובין קד, א. בשם התוספתא.

[8] פסחים סד, א. תפארת ישראל מידות ג, ב. יכין אות כה.

[9] משנה יומא נח, ב. הרמב"ם בהלכות מעילה ב, יא. כתב, שיש בכך משום מעילה, וכתב הראב"ד, שאין זו מעילה מן התורה אלא מדרבנן.

[10] שקלים ד, ב.

[11] מדרש איכה רבתי ד, ז.



האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש