אליתא


אליתא: קיסם, או עץ בוער שבאמצעותו מבעירים אש בעצי-המערכה[1]*.

אחת מן העבודות במקדש עם שחר היתה 'הצתת אליתא' בעצי המערכה[2]. המקור להצתת האש בדרך זו הוא בפסוק: 'ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח', זאת, דווקא על ידי כהן בבגדי כהונה, שכן, עבודה היא'[3]. המושג 'אליתא' ענינו גזר עץ הבוער בראשו, כמין לפיד, אשר משתמשים בו להבערה[4], ויש אומרים, שה'אליתא' ענינה, שבבים וחתיכות קטנות של עצים להדלקה[5].

הגדרתה: המושג 'אליתא' נזכר במשנה, בהקשר להצתת אש המערכה על גבי המזבח כחלק מעבודת תמיד של שחר[6]. יש מפרשים שהצתת האש נעשית בחזית המערכה הפונה מזרחה, שם יצרו כמין חלון ופתח בין גזרי העץ שהיו עבים. בחלל זה היו שמים את האליתא, כלומר, קיסמים דקים וכך התאפשר להדליק את אש המערכה[7]. ויש אומרים, שמאחר שהניחו את עצי המערכה בצורת ריבוע ההולך ומתרומם כמגדל, ונוצר חלל בין גזרי העצים, לפיכך שמו את האליתא בתחתית הריבוע, דבר שאיפשר לעצים להתלקח במהירות[8].

יש שפירשו, שהצתת האליתא היא במערכה הגדולה, היינו, הדלקת עצים דקים במזבח בתחילת עבודות הקרבן[9].

שיטת הרמב"ם: מצינו שני פירושים אחרים: האחד: ה'אליתא', היא גחלת, שמדליקים בה את המערכה השניה שממנה לקחו גחלים לקטורת[10]. השני: הצתת האליתא נעשית מדי בוקר במערכה השלישית, שנועדה לקיום האש, שכן, במערכה זו חובה על הכהנים לקיים אש לעולם[11]. לשיטה זו הצתת האליתא נעשית דווקא בראש המזבח[12].

יש מן הראשונים האומר, שאין ההצתה קשורה לתמיד של שחר דווקא, אלא הכינו קיסמים דקים על גבי המזבח, שאם תדעך האש באחת מן המערכות ישתמשו בהם להצתת האש הדועכת[13].


הצתת האליתא לפי השיטות השונות:

קיימת מחלוקת בפרשנים באיזו מערכה מציתים את האליתא.

א. במערכה הגדולה - בצילום - מימין לכבש.

ב. במערכת הקטורת – משמאל לכבש.

ג. מערכת לקיום האש - משמאל ל'תפוח'.

[1] ראה מערכות*.

[2] יומא כד, ב.

[3] שם: 'לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת!'

[4] ראה תוספתא יומא ג, יז: 'זקיפין של כהנים היו מעמידין סביבות המערכה [וביניהם:]… המסדר את המערכה, והמצית את האור באליתא', עיין שם.

[5] פירוש המשנה לרמב"ם פרה ג, ח. וראה רש"י ביצה לג, ב. המסביר את המושג 'אלוואתא' – 'מקלות גדולים'.

[6] משנה תמיד ב, ד. 'וריוח היה בין הגיזרים שהיו מציתין את האליתא משם'.

[7] ברטנורא שם, וראה בתוספות יום טוב שם.

[8] תפארת ישראל שם.

[9] ראה מאירי יומא כד, ב. ועיין שם שמדובר במערכה הגדולה.

[10] פירוש המשנה לרמב"ם תמיד ב, ד.

[11] פירוש המשנה לרמב"ם יומא ד, ו. ונראה שפירש את ענין ההצתה במערכה שניה או שלישית, שכן, במערכה הגדולה היתה כבר אש של שמים*.

[12] תמידין ומוספין ב, ט.

[13] רש"י יומא כד, ב. ד"ה הצתת אליתא.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il