אלכסנדריה


אלכסנדריה: אחת הערים הגדולות בעולם הקדום ובה קהילה יהודית גדולה בזמן הבית.

אלכסנדריא של מצרים, קשורה לעניני המקדש בתחומים שונים. בעיר זו היתה קהילה יהודית גדולה, והרבה מעולי הרגל הגיעו לירושלים ממצרים ובמיוחד מאלכסנדריא. בעיר זו התרכזו חכמים ואומנים רבים מאומות העולם ומישראל. מכאן האיזכור של אלכסנדריא כמקור להבאת כלים ואומנים לצרכי המקדש בירושלים.

'אלכסנדריא של מצרים' - המושג: אלכסנדריא נזכרת בדברי חז"ל בהקשרים שונים, כשפעמים כוונת המושג לאלכסנדריא העיר במובן המצומצם – כפי שיבואר בהמשך, ופעמים כוונת חז"ל לארץ מצרים כולה, וכגון מה שמובא בתלמוד, שהיתה הקפדה של מלכות מצרים על יצוא בהמות: 'אמר תודוס הרופא: אין פרה וחזירה יוצאת מאלכסנדריא של מצרים [למכירה] אלא אם כן חותכין האם [רחמה] שלה, כדי שלא תלד'[1].

הקהילה היהודית באלכסנדריא: מצינו תיאורים בתלמוד אודות הקהילה היהודית הגדולה באלכסנדריא, וכלשון חז"ל: 'מי שלא ראה דיופלוסטון [מבנה רחב ידים לבית הכנסת הגדול] של אלכסנדריא של מצרים, לא ראה בכבודן של ישראל. אמרו, כמין בסילקי [בנין מלכותי] גדולה היתה, סטיו לפנים מסטיו [שדרות עמודים לפנים משדרות עמודים] פעמים שהיו בה ששים רבוא על ששים רבוא כפלים כיוצאי מצרים... והיו בה שבעים ואחד קתדראות [כסאות] של זהב כנגד שבעים ואחד של סנהדרי גדולה... ובימה של עץ באמצעיתה, וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו, וכיון שהגיע לענות אמן - הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן. ולא היו יושבין מעורבין אלא זהבין בפני עצמן, וכספין בפני עצמן, ונפחין בפני עצמן, וטרסיים בפני עצמן, וגרדיים בפני עצמן. וכשעני נכנס שם היה מכיר בעלי אומנתו ונפנה לשם, ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו'[2]. כן מובא בתלמוד, שהיו בה בתי דינים קבועים[3]. על עושרה של קהילה זו אנו למדים מתוך דברי התוספתא, שם מבואר, שהיה ספר תורה שהובא מאלכסנדריא, ששם ה' בספר היה עשוי זהב[4].


שריד קדום מימי בית שני באלכסנדריה העתיקה.

אלכסנדריא כמרכז לאומנים ואנשי מקצוע: נראה מהגמרא, שיהודי אלכסנדריא התמחו באומנויות שונות ובתחומים שונים: חרשי עץ, נפחים, נחתומים, בשמים, כספין, רופאים[5] וכו'. על ניקנור מסופר, כי הביא דלתות עץ מצופות נחושת מאלכסנדריא שבמצרים, ועל שם התורם נקרא השער לימים - 'שער נקנור'*[6]. עוד מסופר על אומנים מומחים שהובאו מאלכסנדריא כדי להחליף את משפחת בית גרמו*, ולאפות את לחם הפנים. כמו כן הביאו אומנים מאלכסנדריא להכנת סממני הקטורת, וכדי להחליף את בית אבטינס* במעשה פיטום הקטורת*[7]. כך גם באשר לתיקונים השונים שהיה צריך לבצע בכלי המקדש השונים, כדוגמת הצילצל* והמכתשת* של בית אבטינס, מתברר שהביאו לשם כך מומחים מאלכסנדריא[8].

בית חוניו* באלכסנדריא של מצרים: לפי המובא בתלמוד נבנה באלכסנדריא בית מקדש נוסף על זה שבירושלים. מקדש זה הוקם על ידי חוניו עבור יהודי מצרים, ונקרא 'בית חוניו'. הקמת הבית נעשתה בניגוד להלכה, ולפי המובא בתלמוד המקריב בו עובר על הקרבת קדשים בחוץ[9].

אנשי אלכסנדריא בעליתם לרגל: מן התיאורים בתלמוד עולה, כי אנשי אלכסנדריא היו עולים בהמוניהם לרגל לירושלים, וכך עולה מכתבי פילון האלכסנדרוני[10]. בגמרא מתואר מנהגם ביום הכיפורים, עת שהוציאו את השעיר לעזאזל, היו מורטים את שערו ואומרים לו: טול וצא![11]. עוד מובא בתלמוד, שהכהנים בני אלכסנדריא היו אוכלים בשבת של מוצאי יום הכיפורים את בשר שעיר החטאת כשהוא חי[12]. מדברי חז"ל עולה, שיוצאי אלכסנדריה בנו בית כנסת בירושלים עבור הקהילה האלכסנדרונית, זאת, כדי שיהווה מרכז לבני הקהילה ומקום תפילה בשעת עליתם לרגל[13].

הפורענויות שבאו על קהילת אלכסנדריא: יהודי מצרים ראו שנות פריחה וזכו אף לעצמאות מסוימת שניתנה להם על ידי אלכסנדר מוקדון. אך מאוחר יותר עברו על תפוצה זו פורעניות שהביאו לצמצום הזכויות של גולת מצרים בכלל וקהילת אלכסנדריה בפרט. פורענות אחת נזכרת בתלמוד, שם מובא שאלכסנדרוס הכה בהם. חז"ל מייחסים את העונש שבא עליהם על שעברו על לאו שבתורה - 'לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד'[14], שכן, העדיפו את הישיבה במצרים על פני הישיבה בארץ ישראל, זאת, כשהמקדש קיים[15]. לאחר החורבן עברו על קהילה זו פורענויות נוספות שהביאו לדעיכתה[16].


אלכסנדריה – מרכז יהודי גדול במצרים

אלכסנדריה שוכנת לחוף הים התיכון ומשמשת כשער כניסה למצרים בהיותה עיר נמל גדולה. בעיר זו התקיים מרכז יהודי גדול בעיקר בימי בית שני. לפי כמה מן המקורות הוקם בה באותם ימים מקדש חוניו. העיר נמצאת בתחום איסור הישיבה במצרים שהוא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. (המפה - מס' 93 מתוך הספר 'אוצר ארץ ישראל')

[1] סנהדרין לג, א.

[2] סוכה נא, ב.

[3] כתובות כה, א.

[4] מסכת ספר תורה א, ז. 'אין כותבין בזהב, ומעשה בתורתם של אלכסנדריים שהיו כל אזכרותיה כתובות בזהב, ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו תגנז'.

[5] יבמות פ, א.

[6] יומא לח, א.

[7] יומא לח, א.

[8] ערכין י, ב.

[9] מנחות קי, א. וע"ע 'בית חוניו'.

[10] מחכמי היהודים במצרים. השאיר אחריו כתבים במחשבת היהדות.

[11] יומא סו, א.

[12] עיין משנה מנחות צט, ב. ושם בגמרא ק, א.

[13] תוספתא מגילה ב, י.

[14] דברים טז, יז.

[15] ראה סוכה נא, ב. ששם נזכר אלכסנדר מוקדון, וראה בהגהות הר"ב רנשבורג, והגהות הגר"א מה שהגיהו. ואכן אלכסנדר מוקדון היה נוח ליהודי אלכסנדריא, וסופו שהגיע במלחמותיו להודו וחלה ומת בבבל. ממילא, אין לייחס לו את הריגת יהודי אלכסנדריא. מאידך ידוע על פורענות שהתרחשה באלכסנדריא סמוך לחורבן בימי נירון קיסר. באותם ימים שלט באלכסנדריא הנציב הרומי אלכסנדר, ובעקבות התנגשות בין יהודים ונכרים בעיר, הפעיל את הלגיונות הרומאים שהיו במצרים, ואלו הרגו את מרבית יהודי אלכסנדריא (ראה מלחמת היהודים ספר שני פרק יח) הדבר מסביר את גירסת הגמרא שאלכסנדר הרג בהם. כאמור, חז"ל רואים בכך עונש על איסור הישיבה במצרים. אפשר שגם בניית מקדש חוניו במצרים כמתחרה למקדש בירושלים, היה לה משקל בתרעומת של חז"ל על יהודי מצרים.

[16] ידוע על מרד שני שפרץ אחר החורבן בקיסרות הרומית בימי טריינוס, הנקרא גם 'מלחמת קיטוס' ויהודי מצרים נטלו בו חלק מרכזי, ורבים מהם נהרגו במהלך המרד. עוד מצינו בגיטין נז, ב. שם מבואר שאדרייאנוס קיסר הרג ביהודי אלכסנדריא בשלישית, כנראה, כחלק מדיכוי היהודים בקיסרות בעקבות מרד בר כוכבא.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il